מאז חשיפת פרשת הצוללות המדוברת, בה עלה חשד לניגוד עניינים מטעם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועורך דינו ומקורבו, דוד שמרון, רביב דרוקר, שחשף את הפרשה לציבור הרחב, ממשיך לחשוף פרטים חדשים בנוגע אליה. ונתניהו? כמובן שהוא, כהרגלו, זועם. הבוקר, התקשרו אליו שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב, מתכנית הבוקר שלהם, "מועדון ארוחת הבוקר", ב-"103FM", כדי לבקש שיניח לראש הממשלה, אבל לא באמת.
אורי גוטליב: "הלו".
רביב דרוקר: "כן?"
אורי גוטליב: "בוקר טוב".
שי גולדשטיין: "דרוקר?"
רביב דרוקר: "כן".
שי גולדשטיין: "מה קורה?"
רביב דרוקר: "מה קורה?"
שי גולדשטיין: "בסדר (צוחק)".
אורי גוטליב: "איך אתה?"
רביב דרוקר: "אה, זהו, עברתם את כולם ואף אחד לא ענה לכם?"
אורי גוטליב: "כן, בדיוק, בדיוק".
לאה לב: "(צוחקת) זה בול מה שקרה, לא נעים".
שי גולדשטיין: "בסוף הגענו אליך, אתה מבין?"
רביב דרוקר: "אולי גם אני אטרוק כי אתם רצים לפרסומות ואין לכם זמן לדבר אפילו".
שי גולדשטיין: "לא לא, יש לנו עוד איזה כמה דקות".
אורי גוטליב: "ממש כמה שניות".
שי גולדשטיין: "תגיד, מה רצינו לשאול אותך? אנחנו בשידור, אתה יודע. טוב, אתה יודע. אתה כבר מכיר את הטריק".
אורי גוטליב: "כן".
רביב דרוקר: "כן".
שי גולדשטיין: "תגיד, בעניין הזה, עכשיו בחייאת, בעניין של הצוללות".
רביב דרוקר: "בחייאת, כן".
שי גולדשטיין: "עזוב אותך, שחרר. לא יקרה כלום. הרי ברור שלא יקרה שום כלום בסוף, נכון?".
אורי גוטליב: "יש את המייל".
רביב דרוקר: "וואי, בואנ'ה, שכנעת אותי. הטיעון שלך כל כך סדור ורהוט. שכנעת אותי. היום אני לא מגיע לחדשות".
שי גולדשטיין: "איזה בזבוז זמן. ביבי, לא יקרה כלום, הוא יישאר ראש ממשלה, ובבחירות הבאות עוד פעם יבחרו בו, זה בזבוז זמן".
רביב דרוקר: "בכיף. בוא נקנה 200 צוללות. עזוב אותך".
שי גולדשטיין: "כן, יקנו את הצוללות ושמרון יחתוך את הקופון שלו, והכל...".
רביב דרוקר: "בוא נעבור לגור בצוללות".
אורי גוטליב: "לא, זה קלאוסטרופובי, זה קלאוסטרופובי".
לאה לב: "אולי זה מה שיפתור את משבר הדיור".
שי גולדשטיין: "מה אתה אומר? מה עושים?"
אורי גוטליב: "יש איזה דרך פעולה?"
שי גולדשטיין: "רוצים לעזור".
אורי גוטליב: "מה אנחנו יכולים לתרום".
שי גולדשטיין: "מה אנחנו יכולים לעשות? איך אפשר לקדם את הרעיון?"
רביב דרוקר: "למי ניסיתם להתקשר לפניי?"
שי גולדשטיין: "וואי, אתה לא מאמין".
אורי גוטליב: "אתה לא מאמין".
רביב דרוקר: "ממי אני יותר נחות? שמרון ניסיתם?"
אורי גוטליב: "בטח".
שי גולדשטיין: "ניסינו את שמרון, ניסינו אפילו את ביבי".
אורי גוטליב: "את הפוליגרף. לביבי התקשרנו ללשכה".
רביב דרוקר: "הבנתי".
שי גולדשטיין: "רגע, ניסים משעל רוצה לדבר אתך".
רביב דרוקר: "כבר דיברתי אתו הבוקר".
שי גולדשטיין: "אה, דיברת עם ניסים הבוקר?"
רביב דרוקר: "הוא אובססיבי, הוא רודף אחריי".
אורי גוטליב: "אבל לנו אתה עונה. בסדר גמור".
שי גולדשטיין: "טוב, תעזבו אתכם, תעזבו את ביבי, באמת, דרוקר, עזבו אתכם, די".
אורי גוטליב: "כן, אם אתה יכול לשחרר ותפסיק להיות כזה ככה נגד ביבי של הזמן".
שי גולדשטיין: "די, אתם מגזימים, אתם חופרים. כל דבר לא טוב שהוא עושה אתם מספרים".
אורי גוטליב: "בסך הכל הוא ראש ממשלה בסדר גמור. אין פה פיגועים, יש ביטחון והכל בסדר".
שי גולדשטיין: "נכון, תראה, יש דברים יותר חשובים, השרפות וזה".
אורי גוטליב: "אז די".
שי גולדשטיין: "עזבו אותו".
רביב דרוקר: "צודק".
שי גולדשטיין: "ושרה בכלל, כל פעם שהיא מורידה משהו למישהו על הראש אתם מספרים. הכל אתם...".
אורי גוטליב: "אז די".
שי גולדשטיין: "עזבו אותם".
אורי גוטליב: "טוב, רביב".
רביב דרוקר: "שמעתי".
אורי גוטליב: "יופי, תודה רביב".
רביב דרוקר: "ביי, חברים".