היום יצוין בעולם יום המאבק באלימות נגד נשים. לפגע החברתי הזה יש צד שאין מרבים לדבר בו - הגברים המכים, שרבים מהם שוהים במסגרות שיקומיות לאחר שהכו את בנות זוגם.
מנתוני משרד הרווחה עולה כי ב־2015 טיפל שירות המבחן שבמשרד בכ־300 גברים במסגרת 22 קבוצות טיפוליות, ובעוד כ־30 גברים הנתונים במעצר בית בשל עבירות אלימות כלפי בנות הזוג במסגרת שלוש קבוצות טיפוליות. אחת המסגרות הייחודיות שמפעיל משרד הרווחה לגברים אלימים היא "בית נועם", - מסגרת טיפולית אינטנסיבית ש־70 גברים עברו בה במהלך השנה החולפת. את סיפורם אנחנו מביאים כאן לראשונה.
רוני (שם בדוי) הוא בן 38, נשוי ואב לשניים, שהגיע ל"בית נועם" לאחר שנעצר בעקבות אלימות במשפחה מצדו, בהמלצת קצין המבחן ובאישור בית המשפט. בימים אלה הוא בשלב מתקדם של הטיפול במסגרת מסלול ההוסטל במקום ועבר שלושה חודשי טיפול מתוך שישה.
רוני הוא אנטיתזה לתווית החברתית של גבר מכה. אדם רהוט, משכיל ואינטליגנט ממעמד חברתי־כלכלי גבוה. "אירוע אלימות כלפי אשתי קרה לפני כחצי שנה בעקבות ויכוח קשה שהיה בינינו", הוא משחזר ומודה. "התפרצתי והכיתי אותה בצורה לא קלה. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה - והיא הייתה קשה, אבל קדמו לה שנים של אלימות מילולית ומנטלית בינינו, של שליטה, מניפולציות והסתרות. הקש ששבר את גב הגמל היה כשגיליתי שהיא בגדה בי, אבל החרטה צפה כבר בתוך שעות ספורות. שום דבר לא הצדיק את זה. הרי כשגבר בוגד זה לא מגיע לאלימות פיזית בדרך כלל. לא חיפשתי נסיבות מקלות".
היום בני הזוג נמצאים בהליכי גירושים, והכאב הגדול ביותר של רוני הוא הריחוק מילדיו. "הטיפול האינטנסיבי חושף אותי להרבה דפוסים אצלי של פעולה שלא נובעת ממחשבה. היום אני מנסה להרחיקם מעצמי. רבים מהגברים לוקים בדפוסים האלה; אצל חלקם זה גם מתפרץ בצורה של אלימות - ומהתהליך שאני עובר כאן אני לומד לראות את המצוקה או נקודת המבט של האחר בכל מיני תרחישים שבעבר היו מקפיצים ומרתיחים אותי. אני בוחר להיות היום האיש שמנסה לראות את החיובי בכל סיטואציה, וכאן עוזרים לי להגיע למקום הזה"
גדי (שם בדוי), הוא רווק בן 27 שסיים לא מכבר מסלול טיפול ב"בית נועם". אל המקום הגיע לאחר שנעצר בגין עבירת אלימות כלפי בת זוגו, בהמלצת קצין מבחן. "כל מהלך החיים הוא הוא שהביא אותי לשם", הוא מתאר. "גדלתי בסביבה שלא כיבדה נשים; מקום שבו אם אבא שלך התנהג לאמא בצורה לא מכבדת והיא נשארה - אז ככה צריך, סביבה שאם עשית בה משהו לא טוב, לא היה מי שיתקן אותך. ובכל זאת הבית תפקד ולא היה חסר שום דבר. עד היום. האלימות הפיזית שלי הייתה התפתחות אצלי מהדברים האלה, הייתי רק בן 22 כשעמדתי להתחתן איתה. היא הייתה מבוגרת ממני, ואחרי שיצאנו שנה היא דחפה לנישואים. אהבתי אותה מאוד, אבל הלחץ שהצטבר אצלי הביא למתחים שהתגלגלו לאלימות מילולית - והיא הפכה בסופו של דבר לפיזית". אחרי חצי שנה של טיפול גדי יודע להסביר במשפט את הסיבה: "אתה לא יודע לדבר על הרגשות שלך, רק להתפוצץ. כמו תינוק שבוכה כשהוא רוצה אוכל כי הוא לא יודע לדבר". היום גדי ממשיך את הטיפול במחלקת הרווחה העירונית, הוא בעל עסק עצמאי ויש לו בת זוג חדשה שיודעת את עברו וגאה בו על התהליך שעבר.