האווירה בתיכון טרה סנטה למרגלות כנסיית המולד בבית לחם הייתה לחוצה. עוד רגע יארח האולם הגדול אירוע היסטורי: הוועידה השישית של פת"ח, לראשונה אחרי 20 שנה. היו אלה ימי קיץ, אוגוסט 2009. שנתיים בלבד לאחר ההפיכה בעזה, שבה השתלט חמאס בכוח על הרצועה. העיתונאים התבקשו להגיע לבית לחם לפני עלות השחר, בשל סידורי האבטחה הכבדים והועברו למתחם המאובטח בשאטלים. שעות ההמתנה הארוכות לפני הפתיחה הרשמית של הוועידה, שבמהלכה בוחר פת"ח את הנהגתו, נקפו. והצורך בקפה שחור הלך וגבר.
הלכתי ביחד עם עיתונאי ערבי ישראלי שאותו אני מכיר שנים, אל עמדת הפינג'אן המאולתרת שנפתחה בקומה השנייה של המבנה הקטן, מול האולם, בתוך חצר בית הספר. קפה שחור לשותפי סוד בלבד. בדרך החוצה מהאולם ביקש מאיתנו איש משמר הנשיאות של אבו מאזן, לא לפני שבירר לאן פנינו מועדות, להביא כוס קפה גם עבורו. קיבלנו אישור לצאת. המתנו מעט בתור הקצר, ומשהגיע תורנו ביקש העיתונאי שאיתי פעמיים קפה. שלוש כוסות, תיקנתי אותו. למה? שאל העיתונאי הערבי ישראלי. שניים עבורנו ואחד עבור איש משמר הנשיאות, השבתי. "לאיש משמר הנשיאות תכין רק חצי כוס", התלוצץ העיתונאי עם בעל דוכן הפינג'אן. ההומור, התברר, לא היה מוצלח במיוחד.
תוך שניות זינקו עליו שניים או שלושה גברים בלבוש אזרחי שהיו לידינו, שלפו אותו מהתור ו"העלימו" אותו. במשך יותר מחצי שעה חיפשתי את חברי העיתונאי. פניתי למתאם התקשורת בלשכת ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שיברר את פשר העניין. לאחר כ־40 דקות שנראו כמו נצח, הוא צץ לפתע. "חקרו אותי בחדר צדדי", סיפר העיתונאי הישראלי. "שאלו מה יש לי נגד אבו מאזן ומדוע ביקשתי רק חצי כוס קפה לאיש משמר הנשיאות. ניסו לברר אם יש לי קשר לחמאס". יש לך מזל, אמרתי. אם היית עיתונאי פלסטיני היית עכשיו עמוק בתוך הקלבוש.
הסיפור הזה הוא רק עדות אחת לאווירה ששררה באותם הימים סביב הוועידה השישית של פת"ח. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נערכה הוועידה של פת"ח בשטחי הרשות הפלסטינית. עד אז נערכו חמש ועידות בלבד, כולן בכווית, סוריה ובתוניסיה. 2,300 צירי הוועידה השישית של פת"ח נהרו לבית לחם מהשטחים ומכל העולם. האירוע נמשך כמה ימים. אבו מאזן נבחר פה אחד לתפקיד ראש פת"ח. לאחר מכן פנו צירי הוועידה להצביע בקלפי בבחירות חשאיות לגוף ההנהגה העליון - הוועד המרכזי - שילווה את אבו מאזן שנים קדימה. זוהי למעשה הנהגת פת"ח.
לרבים עוד זכורה הסאגה שבה אחד המתמודדים הבולטים, שגם נבחר בסופו של דבר לשמש חבר בהנהגת פת"ח, צפה כל העת מן הצד בצוות שספר את הקולות ועמד במרחק נגיעה ממנו, מעשן בכבדות, לא מוריד את העיניים. לא בדיוק הליך בחירות דמוקרטי תקין.
יריב קשה, גם מבחוץ
גם כעת האווירה טעונה לקראת הוועידה השביעית של פת"ח, שתיפתח ביום שלישי הבא ברמאללה. לא כל כך בגלל חמאס הפעם. היריבות בין אבו מאזן לבין מוחמד דחלאן - לשעבר חבר הנהגת פת"ח שהודח משורות הארגון על פי החלטת אבו מאזן - מביאה את הדריכות ברשות הפלסטינית אל הקצה. הפעם, רק 1,400 צירים של פת"ח, מהגדה, מרצועת עזה, ממזרח ירושלים ומחוץ לארץ הוזמנו להשתתף בוועידה שתיערך במוקטעה, באולם אחמד שוקיירי, שנקרא על שם ראש אש"ף הראשון.
מדובר בקאדרים. ראשי סניפים של פת"ח, בעלי תפקידים ברשות הפלסטינית, שגרירים, אסירים לשעבר, אנשי איגודים ועוד. כאלף פחות ממספר הצירים שהשתתפו בוועידה הקודמת. דחלאן ועשרות, ואולי מאות מתומכיו מתוך פת"ח, מודרים מהוועידה. שמותיהם לא מופיעים ברשימה. הם למעשה הודחו מפת"ח בהוראת אבו מאזן, אך מסרבים להכיר בחוקיות ההחלטה. מראש נבחר אולם שיכול להכיל לא יותר מ־1,500 איש. כך לא יהיה מקום לחרטה.
"גנבו לנו את המפלגה", זועקים עכשיו נאמני דחלאן. הם תוקפים את אבו מאזן בראש חוצות ומכנים אותו דיקטטור שעושה בפת"ח כבשלו, כאילו היה עסק משפחתי. זו לא ועידה אלא פסטיבל ולא נכיר בתוצאותיה, אמר אחד ממקורבי דחלאן, ואחר הוסיף: כל מי שמשתתף בוועידה נותן ידו להרס תנועת פת"ח.
שורשי המתיחות בין אבו מאזן לדחלאן החלו לצמוח לפני שנים, למעשה בימי הוועידה הקודמת של פת"ח, ב־2009. דחלאן עלה אז על הבמה בבית לחם ותקף את אבו מאזן אישית. הטיח בו שהאחריות על נפילת עזה בידי חמאס רובצת עליו, בשל מדיניותו הרופסת. כבר אז הוא סומן. רצה הגורל ודחלאן נבחר בוועידה ההיא לעשירייה הראשונה של הנהגת פת"ח. אבל שעון החול שלו התהפך ואבו מאזן לא חדל מלרדוף אותו.
אבו מאזן הבין שדחלאן עומד להיות יריב קשה בתוך פת"ח, שיקרא עליו תיגר השכם והערב. הוא הבין שהוא חייב להיפטר ממנו. לבסוף הצליח לסלק אותו משורות פת"ח ומאז חי דחלאן בגלות אבו דאבי. אבו מאזן לא שיער שהוא יהיה יריב קשה גם מבחוץ.
מדינות ערב ובראשן מצרים, הרואות בדחלאן בן ברית עתידי שאפשר לעשות איתו עסקים, ניסו בחודשים האחרונים לפייס בינו לבין אבו מאזן לקראת כינוס הוועידה השביעית, אך לשווא. הן רוצות בקאמבק של דחלאן. אבל אבו מאזן השיב את פניו של א־סיסי ריקם, והדף את יוזמת הפיוס. הוא המשיך לרדוף את נאמני דחלאן בשטחי הגדה, לסלק את תומכיו משורות הארגון ולהפסיק לשלם להם משכורות. "אני מציע למי שמושך בחוטים בכל מיני בירות בעולם, שיפסיק למשוך בחוטים האלה, אחרת אנחנו נקטע אותם",
אמר לאחרונה אבו מאזן בכינוס ברמאללה. רמז עבה לדחלאן וגם למדינות ערב המתייצבות לצדו. התגובה המצרית לא איחרה לבוא. בשבועות האחרונים אירחה קהיר בשטחה שלוש ועידות של אקדמאים, אנשי עסקים ועיתונאים מרצועת עזה, רבים מהם מזוהים עם דחלאן, בציר עוקף אבו מאזן. רק כדי להרגיז את היושב ברמאללה.
לדברי בכירים פלסטינים, משלא הצליחו להביא לסולחה בין אבו מאזן לדחלאן, ניסו גורמים ערבים ללחוץ על אבו מאזן לדחות את הוועידה השביעית של פת"ח, אבל הוא לא שעה ללחצים והוועידה הפכה בעבורו מטרה עליונה. הוועידה אומנם אמורה לדון במצע המדיני של פת"ח ובדרכי הפעולה לשנים הקרובות, ובעוד סוגיות כמו שאלת מותו של ערפאת שעדיין לא פתורה, כמו גם להזרים דם חדש בשורות ההנהגה; אבל בפועל מטרתה היא לנקות אורוות. לסלק משורות פת"ח את כל הדחלאניסטים אחת ולתמיד.
אבו מאזן רוצה להשאיר "שולחן נקי" ליום שאחרי אבו מאזן. לסתום את הגולל על כל הפנטזיות למיניהן לקאמבק אפשרי של דחלאן ביום מן הימים. "דחלאן, נגמר הסיפור שלו. מי שרוצה להיות איתו, נפתח לו את הדלת ונאמר לו 'תפדל'. מי שרוצה לצאת - אהלן וסהלן. צריך לבחור: או בפת"ח או בדחלאן. אי אפשר להיות כאן ושם", הבהיר אבו מאזן כבר לפני שנתיים וחצי בכינוס של פת"ח, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.
בחודש שעבר הדיח אבו מאזן מפת"ח את אחד הגורמים החזקים במחנה הפליטים אל־אמערי ברמאללה: ג'יהאד טומילה, שארגן כנס למען החזרת דחלאן. ההדחה הביאה תוך שעות לאי־שקט ולתסיסה בשני מחנות פליטים מרוחקים: בלאטה בשכם ומחנה הפליטים ג'נין, גם שם נהנה דחלאן מבסיס תמיכה. טומילה, אגב, נמצא בסכסוך מתמשך עם בנו הצעיר של אבו מאזן, טארק. לא רק חדי עין הבחינו בכך שברשימת צירי פת"ח שהוזמנו להשתתף בוועידה השביעית שתיערך בשבוע הבא בולטים שמותיהם של שני בניו של אבו מאזן, יאסר וטארק, בעוד שמותיהם של עשרות ואולי מאות אנשי פת"ח המזוהים עם דחלאן נעדרים ממנה.
הכובעים של אבו מאזן
בשבועות האחרונים עסוקים בכירי פת"ח בסיורי שטח, ביצירת בריתות ובהכנת רשימות חיסול. אתה תצביע לי, אני אצביע לך, ושנינו יחד לא נצביע להוא. מי מהם שמבקש לשמר את מעמדו בגוף ההנהגה העליון, מי מהם שרוצה לשדרג את מעמדו ולהיכנס אליו. זה לא רק עניין של יוקרה, כוח, מעמד והשפעה בטווח המיידי. מקרב גוף ההנהגה העליון - הוועד המרכזי - המונה 22 חברים, ייבחר בעתיד יושב ראש פת"ח. לא בטוח שאבו מאזן בן ה־81 ישרוד בתפקידו עד הוועידה השמינית של פת"ח, ומכאן חשיבותה של הוועידה שתיערך בשבוע הבא. הנהגת הארגון שתיבחר בה עשויה למלא תפקיד קריטי בהמשך בבחירת היורש של אבו מאזן.
סוגיית היורש מורכבת, שכן אבו מאזן חובש בעת ובעונה אחת שלושה כובעים: ראש פת"ח, ראש אש"ף וראש הרשות הפלסטינית. אין ערובה לכך שביום שאחרי אבו מאזן, יחבוש גם "היורש" את שלושת הכובעים גם יחד. אישים פלסטינים רבים דורשים פיצול. איש גם אינו ערב לכך שבטווח הקצר לאחר לכתו של אבו מאזן, תתחלק הירושה בין שניים או שלושה. יש הסבורים כי תוקם "מועצת הנהגה" שתתפוס את הפיקוד, לפחות עד שיהיו בחירות.
הוועידה השביעית בשבוע הבא לא תפתור אפוא את סוגיית הירושה. היא כן יכולה לבחור סגן לאבו מאזן בראשות פת"ח - תפקיד שלא אויש מאז חיסול אבו ג'יהאד בתוניס בסוף שנות ה־80; אך אין לה סמכות לבחור את ראש אש"ף, ולא את ראש הרשות הפלסטינית. בכל הקשור לאיוש שני התפקידים האלה היא אינה רלוונטית.
שמות רבים מתרוצצים סביב השאלה מי ייבחר להנהגת פת"ח המצומצמת לצד אבו מאזן בשבוע הבא, שממנה כאמור אפשר שייבחר בעתיד זה שיחליף אותו בראשות פת"ח. רבים מהשמות מוכרים: ג'יבריל רג'וב, סאיב עריקאת, מרוואן ברגותי, חוסיין א־שייח' ואחרים. שמות רבים אחרים מוכרים פחות לציבור הישראלי: מחמוד אל־עאלול, ראש התנזים בגדה; מוחמד אל־מדני, האחראי לקשר עם החברה הישראלית; נאסר אל־קידווה, אחיינו של ערפאת ועוד.
לא ברור אם אבו מאזן יאפשר לראשי מנגנוני הביטחון שלו, ובראשם ראש המודיעין המוערך מאג'ד פרג', להתמודד על כרטיס כניסה להנהגה. אחד המבחנים של אבו מאזן יהיה לנסות לבלום בבחירות הפנימיות בשבוע הבא את כניסתם שוב של תוופיק טיראווי, סולטאן אבו אל־עינין ועבאס זכי לגוף ההנהגה העליון. הללו נחשבים עצמאיים מדי, פחות צייתנים, משולחי רסן, ויש אומרים אף קרובים למוחמד דחלאן.
כל זה יוצר דריכות, אווירה טעונה ואי־שקט. לכל אחד מהאנשים האלה יש מחנה נאמנים, וחלקם אינם מתכוונים לעבור לסדר היום אם יתברר להם שהפסידו בבחירות כתוצאה מתבשיל שהוקדח במטבח של אבו מאזן ברמאללה. ומעל הכל מרחפת הסכנה שתוצאות הבחירות הפנימיות רק יעמיקו את הקרע בתוך פת"ח, בואכה פילוג אפשרי שיובילו דחלאן ואחרים. ברית של מאוכזבי אבו מאזן. אולי יסתפקו בכינוס ועידות ראווה במקביל.
לא בכדי תוגברה לאחרונה האבטחה סביב ראש הרשות הפלסטינית. גם סביב ביתו ברמאללה וגם בשיירה שבה הוא נוסע נעשו שינויים, בהתאם לסידורי האבטחה החדשים ובכפוף להערכת מצב שהתקיימה במנגנוני הביטחון הפלסטיניים. כלי הרכב שבו הוא נוסע הוחלף.
אתמול (חמישי) היה אמור אבו מאזן להגיע לביקור חריג למדי בג'נין שבצפון הגדה, להשתתף בחתונה ציבורית לזוגות צעירים, שפרש עליה את חסותו. הוא לא היה בג'נין שבע שנים. ברגע האחרון ביטל את הביקור מחשש לביטחונו. לפי אחד הדיווחים בצד הפלסטיני, משמר הנשיאות שלו המליץ שלא יגיע לג'נין לאחר שהתברר בסיור מקדים כי סידורי הביטחון שבה אינם מספקים. לא ברור אם הייתה התרעה ממוקדת. לטענת אחד ממקורביו של דחלאן, בימים האחרונים עשו מנגנוני הרשות מעצרי מנע מינהליים בקרב אנשי דחלאן ברמאללה, לכל תרחיש שלא יבוא. הימים הקרובים עד הוועידה ובמהלכה, ויש אומרים בעיקר לאחריה, צפויים להיות רוויי יצרים ואפשר שיגלשו פה ושם גם לפסים אלימים.