ממצאי הסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה מעלים כי 23% מהאזרחים הוותיקים (נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 65) נפלו קורבן להונאה או תרמית. נוסף על לכך, 40% מהאזרחים הוותיקים בישראל כלל אינם מודעים לזכויות שמעניק להם החוק. רק 15% מהנשאלים בקבוצת גיל זו אמרו כי הם מודעים לכל זכויותיהם כזקנים בישראל. הסקר המלא יפורסם מחר, בכנס העוסק ב"עתידה של הזקנה" במכללה האקדמית לישראל ברמת גן.
רק ביולי האחרון העבירה הכנסת בקריאה שלישית את התיקון לחוק הגנת הצרכן של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שבבסיסו הוראה כי במקרה של צרכנים שהם קשישים מגיל 65 ומעלה, עולים חדשים או אנשים עם מוגבלות, זכות ביטול עסקאות תוארך מ-14 הימים הקבועים בחוק לארבעה חודשים ממועד ביצוע העסקה. זאת, בשל מגפה שהתפשטה בשנים האחרונות בישראל של הטעיית צרכנים שיטתית מצד חברות מסחריות בטלפון וברשת, המכוונת בשיטות רמייה נלוזות נגד קשישים במטרה לגרוף מהם התחייבות לקניית מוצרים שלהם אינם זקוקים.
גם בדידותם של הזקנים באה לידי ביטוי בסקר ביתר שאת: 76% מכלל האוכלוסייה חושבים כי אנשים זקנים סובלים מבדידות. דווקא הצעירים נטו להיות פסימיים יותר, וסברו כי הזקנים בודדים יותר ומתפקדים פחות טוב מכפי שהעידו הזקנים על עצמם - 69% מהקשישים לעומת 79% מהצעירים. התפיסה כי קיום קשר עם צעירים יגרום להרגשה טובה יותר בקרב הזקנים מוסכמת על הרוב המכריע באוכלוסייה, 89%, מה שמעיד על החשיבות שרואים צעירים ומבוגרים כאחד בקשר הבין־דורי עבור המבוגרים, גם אם היישום בפועל במשפחה ובקהילה אינו הולם תמיד את הממצאים.
רק כמחצית מהנשאלים, 56%, מסכימים עם הטענה כי אנשים רבים בשנות ה־70 ומעלה של חייהם מתפקדים טוב כמו בני ה-60. הגורמים העיקריים הנתפסים כתורמים לזיקנה טובה יותר הם חברה ואופטימיות. המבוגרים תופסים את האופטימיות כגורם המרכזי, והצעירים את העניין החברתי. 18% מהקשישים בישראל מייחסים חשיבות לחברה בתרומה להזדקנות טובה יותר, 25% מציינים אופטימיות כגורם המרכזי לכך, 16% פעילות גופנית ו־8% תזונה.
ד"ר אירית אוחנה, ראש התוכנית לתואר ראשון בסיעוד במכללה האקדמית לישראל, אומרת: "בחרנו בנושא שישפוך אור וצבע על הצדדים החיוביים של הזקנה ועל מנועי ההזדקנות החיוביים, אשר לא יעסוק במחלות, קשיים וחוסר מוכנות המדינה להזדקנות האוכלוסייה. מסקנות הסקר מצביעות על כך שיש לאן לשאוף בכדי לשפר את מעמדם של הזקנים הבריאים בישראל וכי מטלה זו נמצאת במישור המדיני, החינוכי ובידי הדור הבא".
נקודה חיובית כזאת שעולה מהסקר היא החדירה המרשימה יחסית של הטכנולוגיה לבני דור הגיל השלישי בישראל. כשני שלישים מהמבוגרים, 70%, משתמשים כבר במחשבים ובטלפוטנים חכמים. לכ־67% יש מחשב, 50% מתוכם משתמשים באפליקציות כמו ווייז וכ־24% משתמשים בטכנולוגיות מסייעות לצורכי קריאה, כתזכורת לנטילת תרופות וכדומה.