מאות בני אדם ליוו הבוקר (רביעי) את חן בלוך ז"ל בן ה-10, שנהרג אתמול בתאונת דרכים, לאחר שנפגע מרכב משטרתי בדרכו האחרונה. ההלוויה שנערכה במזג אויר סגרירי, היתה קשה מנשוא, ובני משפחתו, שלא הפסיקו לבכות, אמרו מילים שלא השאירו עין אחת יבשה: "אנחנו מודים לאלוהים שנתן לנו לגדל אותך 10 שנים, אנחנו אוהבים אותך לעד עם נשיקות וחיבוקים שלא נגמרים", אביו גדעון ספד, "היית ילד כל כך מתוק וחייכן, אף פעם לא עשית משהו רע".
אימו עדי נפרדה ממנו בשיר, ואמרה: "כל מילה מרגישה כמו קלישאה חבוטה, הכי טוב פשוט לשתוק, אבל אני חייבת להיפרד ממך. אלוהים הוכיח מעבר לכל ספק שאנחנו לא יכולים לשמור על הילדים שלנו. רכבת מהסניף לבית עם קסדה על הראש, חצית במעבר חצייה, הדבר האחרון שרצית זה לצער את אמא ואבא. אמרו כל הלילה תהילים לעילוי נשמתך, אבל אני אומרת שהנשמה שלך תמיד הייתה למעלה, עכשיו פשוט הצטרפת אליה לגמרי".
"כשהחלטנו לקרוא לך חן ישראל, עוד לא ידענו שמספר ימים לאחר מכן, נקרא את דברי ירמיה "כה אמר ה', מצא חן במדבר". אז חן, מצאת חן בעיני השם מאוד והוא החליט שהוא רוצה אותך איתו. תפגוש שם את סבתא חנה, שעכשיו גם היא תהנה ממך מאוד. אתה ילד נצחי שלנו, השוקולד בסנדוויץ' של האחים, מה שהייתי רוצה בעולם זה לתת לך עוד חיבוק, סליחה חמוד שלא יכולנו לשמור עליך".
"תשמור על המשפחה שמחה ומאוחדת"
אחותו אוריה סיפרה על המשפחה המאוחדת וביקשה מחן לשמור עליהם מלמעלה. "חן, הבאת כל כך הרבה שמחה למשפחה שלנו, תמיד מרץ שמחה וחיוך, כשכולם היו כל כך עייפים. חן, אתה ילד שוקולית שלנו, אני עוד לא מעכלת שלא תחזור, בשבת שאלת אותי על איזה ספר, אם אתה יכול לקרוא אותו ואמרתי לך לחכות עוד קצת. תשמור עלינו חן, תשמור עלינו משפחה שמחה ומאוחדת אפילו שהלכת, אתה חסר לי מאוד מאוד. פתאום כל האהבה הזאת יוצאת ואין לה לאן להגיע".
סבתו של חן, חנה נאה, נרצחה בפיגוע בקו 26 בירושלים בשנת 1995.
כזכור, בלוך רכב על אופניו בכניסה ליישוב תקוע שבגוש עציון, כשרכב משטרתי ממוגן פגע בו והוא נהרג כתוצאה מהתאונה. אלדד בנשטיין, פאראמדיק מד"א סיפר: "כשהגעתי למקום ראיתי ילד שוכב מתחת לרכב ובסמוך אליו האופניים. הוא היה ללא סימני חיים ונאלצנו לקבוע את מותו"