מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה טרומית, את הצעת חוק ההסדרה בנוסח המתוקן, של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש. ההצעה המתוקנת הועלתה להצבעה ללא סעיף 7, שהיתה אמורה להחיל את החוק רטרואקטיבית על מאחז עמונה. 60 חברי כנסת הצביעו בעד החוק לעומת 49 מתנגדים. ביום רביעי צפויה הכנסת להצביע על החוק בקריאה ראשונה.
במהלך הדיון עלה יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, לדוכן הנואמים, אמר כי "זהו יום שחור לכנסת", וקרע את הצעת החוק. גם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת קרעו את הצעת החוק במחאה על העלאתו.
החוק בנוסחו המתוקן עלה בנוסח החדש, למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדבליט גם לתיקונים שנעשו. ועדת השרים לחקיקה אישרה הערב את הנוסח החדש של החוק, ללא הסעיף המכשיר את ההתיישבות במאחז עמונה. גורמים משפטיים טענו כי היועמ"ש הבהיר חד משמעית כי קיימת מניעה משפטית לקדם את חוק ההסדרה, גם אם יורד סעיף 7 שמחיל את החוק על עמונה, והוא רואה את החוק כחוק שנוגד את הדין הישראלי והבינ״ל. מבחינתו זהו חוק לא חוקתי מבחינת המשפט הישראלי ולכן היועץ לא יגן עליו בבג״ץ. היועץ אמר את זה בצורה ברורה וחדה גם ביום חמישי האחרון בנאומו בכנס העמותה למשפט ציבורי, ודבר לא השתנה מאז הנאום".
על מנת לפתור את המצב בעמונה, יבוצע בה פתרון של נכסי נפקדים, כפי שהציע היועץ המשפטי לממשלה, כלומר העתקה של היישוב הקיים במרחק 100 מטרים על אדמות נכסי נפקדים. בכך יובטח גם השארת נוכחות יהודית על הגבעה בה יושב כיום המאחז. כמו כן, בהבנות בין נתניהו לבנט נקבעו גם רשת ביטחון וחוק ההסדרה. על פי ההבנות, אם בסופו של דבר חוק ההסדרה יבוטל על ידי בג"ץ, יופעל הפתרון הקפריסאי, לפיו יוקם טריבונל מיוחד, בגיבוי בינלאומי שיפצה את בעלי הקרקע הפלסטיניים, אם יהיו כאלה, אך הבתים לא יפונו ולא יהרסו. מדובר בפתרון שנעשה בין קפריסין היוונית והטורקית. עוד נאמר בהסכמות שהושגו כי על פי בקשתו של בנימין נתניהו, יישום חבילת ההסדרה, ובכלל זה העתקת עמונה, יידחה בחודש.
ארגון 'יש דין' המייצג את בעלי הקרקעות הפלסטינים בעמונה, מסרה בתגובה לאישור החוק, כי "חוק ההסדרה, גם ללא הסעיפים עוקפי בג"ץ, נותר חוק גזל שכל מטרתו ביטול זכות הקניין הפלסטינית ונישול פלסטינים ברחבי הגדה המערבית מאדמותיהם, בכדי להעבירן לידיהם של מתנחלים פורעי חוק. החוק אינו מאפשר לפלסטינים אפילו להתנגד לגניבת אדמותיהם. בנוסף, המשמעות של קידום החוק היא שהכנסת רואה בעצמה כריבון בשטחי הגדה, ובכך הקואליציה הבהירה כי פניה של ישראל להעמקת השליטה הישראלית בשטחים ואולי אף לסיפוח הגדה המערבית. מדובר בחוק בלתי ראוי המנוגד לחוק הישראלי ולמשפט הבינלאומי וראוי שייקבר קבורת חמור".
המכשול הבא?
בתוך, כך, ארבעה בעלי אדמות נוספים הגישו היום את התנגדויותיהם להכרזה על חלקות הסמוכות למאחז הבלתי מורשה עמונה, כעל נכסים נטושים. בין השאר הוגשו התנגדויות לגבי חלקות 61 ו-69, שלגביהן קבע היועץ המשפטי לממשלה שניתן להעתיק אליהן את המאחז עמונה. בכך עלה מספר ההתנגדויות ל-33 מתוך 35 החלקות שבחן המינהל האזרחי.
המינהל האזרחי פרסם בחודש אוגוסט מפה הכוללת 35 חלקות הנמצאות מסביב למאחז עמונה, חלקן במרחק מטרים ספורים ממיקומו הנוכחי, שאליהן נבחנת האפשרות להעתיק את המאחז. זאת, בעקבות פסיקת בג"ץ מדצמבר 2014 הקובעת כי יש להרוס את כל המבנים במאחז בשל העובדה שניבנו על קרקע פלסטינית פרטית, בניגוד לחוק.
הצו בדבר נכסים נטושים קובע כי נכס נטוש הינו נכס שבעליו החוקי עזב את האזור לפני, במהלך או אחרי ה-7 ביוני 1967. נכס שקיים לו מחזיק ברשות או שקיימים יורשים לבעליו שמצויים באזור, לא נחשב נכס נטוש. לכן, הוכחת בעלות או חזקה בפועל באותן חלקות אינן מאפשרות את קידום המתווה המוצע.
הבוקר הגיש ראש מועצת סילוואד למועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי התנגדות לתוכנית להכריז על שלוש חלקות הסמוכות למאחז הבלתי מורשה עמונה כעל "נכסים נטושים" ולהעביר אליהן את תושבי המאחז. בהתנגדות נטען כי אין כל בסיס לקביעה כי ישנה "חשיבות אזורית" שמצדיקה את השימוש החריג בשלוש החלקות המדוברות. "מצער כי מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית החליט מיוזמתו לקבל החלטות פוליטיות מובהקות דוגמת הקמת התנחלות בעלת חשיבות אזורית, כאשר החשיבות האזורית הזו היא כל כולה ניסיון לפייס קבוצת עברייני בנייה ומסיגי גבול שהתיישבו על אדמות שלא להם והפרו כל דין הקיים ביחס לשטח", נכתב בהתנגדות.