עקב השירות הצבאי: תוחלת החיים של הגברים בישראל מהגבוהות בעולם

אם עד כה נשים בישראל התקוממו בשם עיקרון שוויון ההזדמנויות נגד הניסיונות להדירן מתפקידי לחימה בצבא, הרי שכעת נחשפת סיבה חשובה נוספת. מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית בישראל קובע כי קיים קשר בין תוחלת החיים הארוכה של הגברים הישראלים לשירות הצבאי, זאת בשל תרומת השירות לכושרם הגופני.

בשנת 2013 עמדה תוחלת החיים של הגברים בישראל על 81 שנים. נתון זה ממקם את ישראל במקום השני בעולם מבין 170 מדינות לצד איסלנד, סינגפור ושוויץ. לצורך השוואה, ממוצע תוחלת החיים של גברים במדינות ה־OECD עומד על 77.7 שנים ו־68.8 שנים בעולם כולו. הקריטריונים המקובלים כמו רמת ההתפתחות הכללית של המדינה, ההוצאה על בריאות ומאפיינים דמוגרפיים מצליחים בדרך כלל להסביר יותר מ־80% מהשוני בתוחלת החיים בין מדינות. אלא שקריטריונים אלו הסתברו כפחות מספקים במקרה הישראלי.

מחקר שהתבסס על מדגם כולל של יותר מ־130 מדינות החולקות עם ישראל גורמים נוספים, הידועים כמשפיעים על אורך החיים ובהם גיאוגרפיה (קרבה לים), רמת דתיות ושירות חובה בצבא, הצליח לפענח את המקרה הישראלי. לאחר שקלול גורמים אלו נמצא כי מבין כלל המודלים, גיוס החובה הצליח להסביר באופן החזק ביותר את תוחלת החיים הגבוהה מהממוצע של גברים בישראל. בשלוש מבין ארבע המדינות שנהנות מתוחלת החיים הגבוהה בעולם בקרב גברים, מונהגת חובת שירות צבאי ומבין חמש המדינות המובילות במדד ה־OECD רק ביפן לא היה שום סוג של גיוס חובה ב־30 השנים האחרונות.

אחת מתרומותיו של השירות הצבאי הוא אימון גופני. לפי נתוני פרויקט “נטל המחלות הגלובלי” (GBD), בישראל יש תמותה נמוכה יחסית ממחלות שמושפעות מרמת הפעילות הגופנית, כמו מחלות לב וכלי דם או סוגי סרטן מסוימים. תמיכה נוספת בקשר שבין שירות צבאי לבריאות מספקים בין השאר הפערים בתוחלת החיים בין גברים לנשים. ב־34 מדינות ה־OECD נשים חיות בממוצע 5.5 שנים יותר מגברים. בישראל, שבה שירותן הצבאי של נשים מצומצם יותר ובדרך כלל מתאפיין בעצימות גופנית פחותה, פער זה עומד על שלוש שנים בלבד.