מחאת הזנות מגיעה למועדוני החשפנות: "הנשים שם מושפלות"

במסגרת עבודתה כמטפלת במגע אריאל לורברבוים נתקלה לא פעם בגברים שחיפשו יותר מעיסוי. "מתקשרים גברים ומבקשים שירותי מין תמורת תשלום", היא מספרת. "קרה לי גם שתוך כדי עיסוי מישהו ביקש שהמגע יהיה ארוטי, אחר אמר בטלפון: 'אני אשלם לך כפול אם תאונני לי', ומישהו ביקש הרפיה כשאשתו והתינוק היו בחדר הסמוך. כיום אין לגברים בכלל בושה".

איך את מגיבה לסיטואציות הללו?

"בהתחלה הייתי מאוד מנומסת ועונה ש'אני לא עושה את זה'. אחר כך הייתה לי תקופה שהייתי מפגינה זעזוע וצועקת 'אתה לא מתבייש?'. בפעמים אחרות הייתי אומרת: 'אני מעבירה את הטלפון שלך למשטרה בגלל שידול לזנות', והיו גם פעמים שהייתי מנסה לנהל איתם שיחות ולהסביר שמה שהם עושים זה לא לעניין".

אלא שלורברבוים (37) רווקה ואם לילדה ממושב נווה ימין, לא הסתפקה בכך. מחר בשעה 22:00 היא תגיע לפינת הרחובות ביאליק ואלנבי בתל אביב כדי למחות על ניצול נשים בידי צרכני זנות וסרסורים, עם עוד מאות מפגינים שצפויים להגיע. את ההפגנה היא וחברותיה מכנות בשם "באות לזנאים". מנקודת המפגש יצעדו המפגינות והמפגינים לאחד ממועדוני החשפנות באזור, שם ימתינו לגברים הפוקדים את המקום ויסבירו להם על הניצול וההשפלה שהם גורמים לנשים. "נמתין ביחד לזנאים שמגיעים לנצל ולהשפיל נשים תמורת כסף ונסביר להם שאנחנו ואחיותינו אינן חפצים", נכתב בדף האירוע בפייסבוק. "נצלם את ההסברה בטלפונים ונעלה אותה לרשת".

את ההפגנה יזמה לורברבוים עם אקטיביסטיות פמיניסטיות נוספות, ביניהן לימור נחמיאס ונטע לאור יאנג (ממקימות העמוד "הדיסקרטים" בפייסבוק, שמטרתו להפנות זרקור לתעשיית הזנות), נעמית מור חיים (ממקימות הקבוצה הפמיניסטית "ערה" בפייסבוק), עדי לביא, שרי לזר, לובה פיין וחברות נוספות מהלובי למיגור הזנאות.

הלובי הזה הוקם, לדבריה, לפני כחצי שנה בתור יוזמה פרטית של נשים שנמאס להן לשבת בחיבוק ידיים לנוכח תופעת ה"זנאות", כפי שהן מכנות אותה. "אנחנו משרישות את המילה זנאות במקום זנות, כדי להסב את הזרקור מהאישה אל הלקוח ולהתחיל לדבר על אחריותם של הגברים למצב הזה", מבהירה לורברבוים. "אנחנו רוצות לדבר על הבחירה של הזנאי ללכת ולצרוך גוף של אישה כאילו שהיה חפץ. אני גם מפעילה בפייסבוק את העמוד When He Tries to Buy Me ('כשהוא מנסה לקנות אותי'). בעמוד הזה אני אוספת עדויות של נשים שגברים ניסו לשדל אותן לזנות. גם אני, כאמור, מקבלת הצעות כאלה, והתחלתי גם להקליט אותן ולהעלות אותן".

איזה מסר אתן רוצות להעביר בהפגנה הזאת?

"מטרת העל שלנו היא הצעת החוק להפללת לקוחות זנות בישראל, בדומה למה שקיים בשוודיה. להבדיל מגרמניה והולנד, ששם מיסדו את הזנות, אנחנו אומרות שזה איום ונורא. נשים וסקס זה לא מוצר צריכה. ברגע שאומרים שאפשר לשלם על אישה, זה פוגע בכל הנשים ולא רק במי שעוסקת בזנות. כמו כן, מבחינתנו בית בושת או מועדון חשפנות נמצאים באותה סקאלה מבחינת ניצול האישה. בשניהם אישה היא מוצר צריכה, והיא לשעשועו ולעינוגו המיני של הגבר. אנחנו רוצות לדבר עם הזנאים ולהסביר להם ולחברה שלקנות גוף של אישה זה לא סוג של בילוי. זה לא כמו בסרט 'אישה יפה'. רוב הנשים שעוסקות בזנות הן לא ג'וליה רוברטס, ולא כל הזנאים נראים כמו ריצ'רד גיר. למי שעוסקת בזנות אין באמת בחירה".

את מאמינה שגברים באמת יקשיבו לכן?

"חלק יקשיבו, וחלק לא. אבל תמיד צריך להמשיך ולדבר. לפעמים יש רגעי ייאוש, אבל כולי תקווה שהתודעה של גברים כלפי צריכת גופן של נשים אכן תשתנה".

אתן חוששות מהאופן שבו הגברים שתפגשו יגיבו?

"אני אישית לא, כי יש לי כבר ניסיון רב בתקשורת איתם. אנחנו לא מתכוונות להפגין בדרך אלימה, ולכן לא נראה לי שתופנה אלינו אלימות. כמו כן, בגלל שמתקשרים אליי הרבה זנאים כדי לקבל שירותי מין בתוספת לעיסוי, אני כבר יודעת איך לדבר איתם. אגב, רובם לא אנשים אלימים. צריכת נשים ושירותי מין פשוט נראים להם לגיטימיים, ואת זה באנו לשנות".

הסכמה לא לגיטימית

"המאבק באלימות מינית הוא מאבק שמאוד קרוב ללבי", אומרת לובה פיין, אחת ממארגנות ההפגנה. "גם כאישה וגם כאמא לשלוש בנות אני חושבת שאלימות מינית היא אחת מצורות ההתעללות החמורות ביותר בנשים. כנשים אומנם השגנו הרבה זכויות חשובות, אבל זכות מאוד בסיסית לא להיות קורבן לאלימות מינית עדיין לא השגנו. וזה בעיני הכי כואב, הכי קיצוני והכי מאיים על כל אישה. יותר חשוב לי שאף בת שלי לא תיפגע גופנית בידי גבר, מאשר שתקבל שכר שווה לזה של גברים, אפילו שכמובן, הייתי שמחה אם גם הייתה מקבלת שכר שווה".

פיין (45) סטטיסטיקאית מתל אביב, היא אחת ממנהלות קבוצת "שיח פמיניסטי" בפייסבוק, המונה יותר מ-25 אלף נשים. "המאבק בזנאות הוא חלק מהמאבק באלימות מינית, כי זה בעצם סוג של אלימות מינית", היא אומרת. "נשים בזנות חוות אלימות מינית. תפיסת העולם של גברים שמשלמים על שירותי מין היא כזו שהם לא צריכים לחפש אישה שרוצה לקיים איתם יחסי מין, אלא הם יכולים להשיג זאת או באלימות או על בכסף. הם לא משיגים יחסי מין על ידי רצון אמיתי של אישה, אלא על ידי כך שהם מכריחים אותה. כסף הוא אמצעי כפייה בדיוק כמו כוח פיזי. כלומר, גבר יכול היום לכפות יחסי מין על אישה שלא מעוניינת בו בכלל. אישה בזנות היא מישהי שלא מעוניינת בו. בכסף גברים קונים בעצם הסכמה מכנית. אנחנו רוצות להוכיח שההסכמה הזאת היא לא לגיטימית".

את באמת מאמינה שאפשר לשנות את התפיסה של הגברים האלה?

"דרוש חוק שיתחיל להיות חלק ממערך חינוכי, ואולי בעוד 20 שנה נתחיל איכשהו ליישם זאת. מערכת המשפט צריכה להגיד שאסור לקנות מין או כפייה מינית. מבחינתי, מטרת ההפגנה היא לבייש את הגברים האלה, לעמת אותם עם ההאשמות שלי ולראות מה הם עונים. אני לא בונה על כך שאמצא שם מישהו שייקח אחריות על כך שהוא חלאה אלימה, אבל המטרה היא בעיקר לעורר הד ציבורי לעניין ולבייש אותם. אהיה מאוד שמחה שמישהו יתבייש".

מה לדעתך תהיה התגובה שלהם להאשמות נגדם?

"לדעתי הם יימנעו מלהתעמת איתנו. אני חושבת שכשהם יראו אותנו, הם יברחו מהר לתוך המועדון וזהו. אני לא מאמינה שיהיה להם האומץ לענות להאשמות שלנו, אבל גם בשביל הסיכוי הקטן שזה יהדהד בראש שלהם אחר כך, שווה לנו לנסות לקיים אינטראקציה כזאת".

פיין מספרת שבמסגרת פעילותה היא מקבלת הרבה מאוד פניות מנשים שמנסות לצאת מזנות או כאלה שהצליחו לצאת, אבל נמצאות במצב מאוד טראומטי ולא תפקודי. "אחד הסיפורים הכי קשים הוא של אישה, אם לילדה, שהייתה קורבן לגילוי עריות ונאנסה בילדות בידי אבא שלה", היא מספרת. "האישה הזאת הגיעה לזנות בגיל 14, הצליחה להשתקם לתקופה מסוימת, ואחר כך, כתוצאה ממשבר כלכלי, פנתה חזרה לזנות. היא עברה תקיפה פיזית מצד זנאי שתקף אותה בסכין, וכרגע היא בפוסט-טראומה, לא יכולה להתקיים מבחינה כלכלית, ומצבה טראומטי. אף אישה לא מאושרת להיות בזנות, והאישה הזאת פשוט מרוסקת נפשית".

כמעט נורמטיבי

"קשה לי עם המחשבה שמישהו משתמש במישהו אחר בתור חפץ ומתעלם מהרגשות, מהתחושות שלו ומהכאב שלו", אומרת שרי לזר, גם היא כאמור ממארגנות ההפגנה. "אני טבעונית, אקטיביסטית, ומבחינתי המאבק למען טבעונות זה כמו מאבק נגד זנאות. בשני המקרים האלה יש מישהו אחר שהתפקיד שלו זה לספק את הצרכים שלך".

לזר (51) מדריכת פילאטיס, גרושה ואם לשניים מתל אביב, טוענת ש"לרוב האנשים לא אכפת מהנשים שנמצאות במעגל הזנות כי הם לא מודעים לסבל ולניצול שלהן. אבל הנשים האלה הן בדיוק כמונו. גם להן יש מערכת עצבים, וכואב להן כשמרביצים להן. גם אף אישה לא בנויה לקבל כל כך הרבה גברים ביום אחד. גברים שיכאיבו לה, שלא יתחשבו ברצונות שלה, שיחדרו לכל נקב בגוף שלה".

את יכולה לאפיין את הגברים האלה?

"הגברים הזנאים הם מכל שכבות האוכלוסייה, ההכנסה וההשכלה. אי אפשר לאפיין אותם. מה שמשותף להם הוא האמונה השגויה שזו זכותם, שיש נשים שזה התפקיד שלהן, ושאם יש להם כסף והם משלמים, אז מותר להם לעשות מה שהם רוצים. עם הנשים שלהם הם אולי יתנהגו רגיל, אבל כדי לעשות כל מה שהם ראו בסרטים הפורנוגרפיים האלימים, הם ילכו וישלמו כסף. זה כמו שפעם חשבתי שתפקידה של הפרה לתת לי חלב, עד שנדהמתי לגלות שהפרה מייצרת חלב בשביל התינוק שלה ושלוקחים אותו בשביל בני האדם. ככה גם אנשים חיים בעולם שבו הם מאמינים שיש נשים שנמצאות בתהום הזנות, ושתפקידן לספק את התענוגות שלהם וההרגלים הבזויים שלהם".

"אנחנו הולכות למועדון חשפנות כי לשם מגיעים כמעט כולם", מוסיפה לזר. "זה דבר כמעט נורמטיבי. זנאי שהולך לדירות דיסקרטיות - מנסה להסתיר זאת מהאישה שלו ומהחברים שלו. לעומת זאת, אנשים הולכים למועדון חשפנות בלי שום בעיה, כאילו שזה בילוי לגיטימי, כמו ללכת לסרט. אני מאמינה שיש בין הגברים האלה גם הרבה כאלה שלא יודעים מה הם באמת עושים, וצריך להאיר את עיניהם. גם הגוף של הנשים במועדוני החשפנות הוא פרוץ, משפילים אותן, מכאיבים להן. הנשים האלה רוקדות על הבמה, והבושה שלהן והקלון שלהן גלויים לכל. המטרה שלנו היא לעורר מודעות נגד הזנאים ולשנות את התודעה. חשוב גם להגדיר את הזנאות כפשע, כאונס, כניצול ציני של מישהו אחר. זהו ניצול ציני של אישה שיש לה מערכת עצבים, רגשות, אישה שמתעלמים מהרצונות האמיתיים שלה ושעושים ממנה חפץ".