על אף שיום המורה 2016 מצוין היום, לא כל המורים מרגישים גאווה. עבור מורים בני העדה האתיופית, מדובר בתזכורת נוספת לעובדה כי עבור רבים מהם מציאת תעסוקה בתחום ההוראה היא בגדר הבלתי אפשרי. על פי נתוני הלמ"ס, במערכת החינוך כיום רק כ־400 עובדי הוראה הם בני העדה האתיופית. אומנם מדובר בעלייה משנים קודמות, ובייחוד בהשוואה לשנת 2009, כאשר עבדו במערכת החינוך 54 מורים בלבד, אולם בהשוואה לאלפי המורים הישראלים במערכת מדובר בנתונים בהחלט נמוכים.
יו"ר ארגון המורים יוצאי אתיופיה ירגה ארטה טוען כי המצב בשטח "חמור". לדבריו, על אף שישנם מורים רבים שסיימו את לימודיהם בארץ והם בעלי תואר בחינוך ובעלי תעודת הוראה, בכל זאת אין להם עבודה: "הרבה מהמורים שלנו, שמשרד החינוך טוען כי הם מועסקים על ידו, עובדים רק בחצי משרה... רבים מהם עובדים חצי יום במפעל וחצי יום בבית הספר. אנחנו מנסים כבר כמה שנים, בדרך הנימוס, למצוא פתרונות עם משרד החינוך. אנחנו מבקשים ומתחננים אבל אין אוזן קשבת. המנהלים לא יקבלו אותם כי יש להם עדיפות למורים ישראלים, זו העובדה בשטח".
דוגמה טובה שממחישה את המצב היא סיפורו של מנגיסטו סלשי, שאף על פי שסיים ללמוד חינוך ב־2008 במכללת דוד ילין בירושלים, עד היום הוא לא הצליח להשתלב במערכת החינוך כמורה לאנגלית. לטענתו, הציעו לו לעבוד בבתי ספר מרוחקים מביתו שבבית שמש, אולם על אף שהוא עצמו הסכים, מנהלי בתי הספר סירבו בטענה כי לא יוכל להגיע בזמן. "הציעו לי גם לעבוד במתנ"ס במבשרת ציון בפרויקט של שלוש שעות, פעמיים בשבוע. אני אב לשבעה ילדים, מה ארוויח בשש שעות?", הוא אומר ומוסיף כי "היום אני עובד בפרויקטים חברתיים דרך העירייה, אבל זו לא עבודה מסודרת ואני רוצה לעבוד במשרה מלאה במקצוע שלי בלי שום חששות".
מיכל אברה סמואל, מנכ"לית עמותת פידל לחינוך ולשילוב חברתי של יוצאי אתיופיה, אומרת כי "לאורך השנים אנו רואים שהמורים לא משתלבים כמורים מהמניין אלא כמורים בכל מיני תוכניות שונות, תגבור לימודי, שיעורי עזר, מורים מחליפים. השילוב של קליטת יוצאי אתיופיה כאנשי מקצוע בתוך המשרד צריך להוות שינוי משמעותי, משנה סטריאוטיפים, דעות. משרד החינוך צריך לקחת על עצמו את הדגל הזה ולעשות הלכה למעשה את הדברים, ואני מקווה שהוא יעמוד בהבטחות שלו".
פסיל לגסה, מנהל הערוץ האתיופי בארץ אמר: "אנחנו שומעים שחסרים הרבה מורים במערכת החינוך ושילדים יוצאי אתיופיה נמצאים במצב לא טוב אז למה לא מקבלים אותם למערכת? המורים משמשים מודל לחיקוי, זה יכול לתרום לילדים בשכונות, בגטאות, שידעו שמחר הם יכולים להגיע לזה. כל תפקיד שיוצאי אתיופיה נבחנים עליו הם מתמודדים עם דעות קדומות ולא מקבלים הזדמנות שווה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "במכללות האקדמיות לחינוך מתקיימת תוכנית ייחודית לבני הקהילה האתיופית - תוכנית סטודנטים פרחי הוראה, שמתקיימת בשש מכללות אקדמיות לחינוך... כמו כן, מתקיימים קורסים להעצמה ולמנהיגות, סיורים וימי עיון. המשרד מעסיק שתי מדריכות שעיקר עבודתן הוא לסייע במציאת מקום עבודה מתאים לבוגרי המכללות האקדמיות לחינוך. נוסף על כך, בשנה זו הקים המשרד קבוצה של מנהלים עמיתים, שיהוו ראש חץ לקליטה מוגברת של בני הקהילה. בשנה הלימודים תשע"ז נקלטו במערכת החינוך 84 מורים וגננות. סך הכל במערכת החינוך יש כ־400 מורים ותיקים וצעירים בני הקהילה האתיופית, שעובדים בתפקידים שונים במערכת החינוך... תהליך ההשמה הולך ומתרחב ובשנים הקרובות יתווספו עובדי מערכת חינוך מבני הקהילה האתיופית. על פי תכנית ה'דרך החדשה' היעד הוא להגיע ל־600 מורים במהלך השנים הקרובות".