לפני כ־15 שנים התוודעה דורית דברת ל"חג חדש", כדבריה. "בעלי ואני ייצגנו במשך הרבה מאוד שנים חברות ישראליות בחו"ל, ותוך כדי הקשרים שלנו עם החברות המקומיות ועם האנשים שם נחשפתי לחג המולד והתאהבתי בו", היא מספרת. "בלי קשר לישו בכלל, האקט עצמו של לשים עץ אשוח בבית, לתלות מנורות צבעוניות ולקשט - כבש אותי. זה בעצם כמו שאנחנו בונים ומקשטים סוכה. זה חג מדהים. יש בזה משהו חגיגי ומאוד יפה".
דברת (56) אם לשניים וסבתא לארבעה ממזכרת בתיה, הפסיקה לעבוד לפני שנתיים והתמסרה כל כולה לסבתאות, אך את מסורת החג הנוצרי, שאליה נחשפה בעבודתה, בחרה להמשיך. "החלטתי לאמץ את החג הזה", היא מחייכת. "בעלי יורם מצא חנות שבה מוכרים עץ אשוח וקישוטים. קנינו שם הכל, והשנה זו תהיה השנה השלישית שעץ אשוח יוצב אצלנו בבית. אנחנו משתפים גם את הנכדים שלנו בחגיגה, והם נהנים ומתפעלים מעץ האשוח. שני הנכדים היותר קטנים מתלהבים מהאורות, מכל הבובות הקטנטנות, מהכוכב בראש העץ. אפילו קניתי בובת סנטה קלאוס שמנגנת ושרה, והם מאוד אוהבים אותה. מתחת לעץ אני, כמובן, מניחה מתנות, וכל נכד יודע שהוא מיד ניגש לעץ לקחת את המתנה שלו".
דברת אף עורכת ארוחה חגיגית לרגל המאורע. "הארוחה כוללת מאכלים מסורתיים של חג המולד, כמו למשל קוויאר, שמפניה, פטריות ממולאות בארבעה סוגי גבינות וסלט דגים מלוחים עם תפוחי אדמה, אבל התפריט שלנו מאוד משתנה משנה לשנה", היא מספרת. "שנה אחת, למשל, הכנתי מאכלים המאפיינים את צ'כיה, ואילו בשנה שעברה חברים שלנו ממוצא רוסי באו לחגוג איתנו, אז הכנו מאכלים רוסיים. השנה ייתכן שיגיעו חברים מיוון, אז נכין מאכלים מהמטבח היווני".
בתום הארוחה מגיע תור המשחקים. "אנחנו עורכים משחקים מסורתיים של החג", מספרת דברת. "למשל, נהוג שמישהו מכסה את עיניו בעודו מחזיק בידו צלחת עם סוכריות. הוא מחפש את האנשים שמתחבאים כדי לתת להם סוכרייה".
ספגת ביקורת על כך שאת כיהודייה חוגגת את חג המולד?
"לא, מכיוון שעבורנו זה בכלל לא קשור לישו. אני לא חוגגת את הברית החדשה, אלא את תחילת השנה הלועזית החדשה, שבמקרה גם נקראת כריסמס".
עץ האשוח מוצב בביתה של משפחת דברת מ־15 לדצמבר ועד 5 בינואר. "זה מכניס הביתה שמחה, חום וחגיגיות. זה כיף לא נורמלי", היא אומרת. "את המנורות אנחנו משאירים דולקות גם במשך היום ולא רק בלילה. זה פשוט כיף אחד גדול. כשאת נכנסת הביתה ורואה את האורות האלה, את מרגישה שמחכה לך בבית משהו שגורם לך לאושר ולאנרגיה טובה. כשהעץ מסיים את תפקידו, הוא מאוחסן במחסן שבגינה ומחכה לשנה הבאה".
פותח את הלב
חג המולד, המציין את הולדת ישו, נחשב לאהוב והנפוץ ביותר בעולם המערבי, וחוגגים אותו מאמינים דתיים וחילונים גם יחד. גם בישראל יש לא מעט יהודים, כמו משפחת דברת, שחוגגים את החג ומקפידים על הסממן העיקרי שלו - הצבת עץ אשוח מקושט ומרהיב.
כדי לקנות עצי אשוח (מפלסטיק, כמובן) וקישוטים לעץ לא חייבים לנסוע לנצרת או ליפו ובטח שלא לאירופה. כמעט בכל עיר בארץ אפשר למצוא כיום חנות שבמהלך חודש דצמבר תציע ללקוחותיה את כל הפריטים הנחוצים לחגיגת חג המולד. גל סייג מהחנות "ברוריה" בדיזנגוף סנטר בתל אביב, המתמחה בייבוא תחפושות, אביזרי במה ותיאטרון, אקססוריז ומוצרי אופנה, מספרת שהלחץ לרכישת מוצרי כריסמס מתחיל לקראת 15 בדצמבר, והקונים הם גם תיירים וגם ישראלים, שבוחרים לחגוג את החג או לערוך מסיבה ברוחו. מחירו של עץ אשוח, למשל, נע בין 129 ל־219 שקלים (תלוי בגודל), סט קישוטים לעץ יעלה כ־20 שקלים, ואם תרצו להתחפש לסנטה קלאוס - הרי שתיאלצו להיפרד מ־100־200 שקלים (תלוי באביזרים שתבחרו).
ישראלי יהודי שחוגג את כריסמס הוא שחר בן־פורת (40), עיתונאי ומתקשר מתל אביב, שגדל במשפחה שבה חג המולד ממש לא נחוג. אולם לפני כעשר שנים הגיח לפתע לחייו של בן־פורת עץ האשוח. "זה נכנס לחיים שלי דרך בעלי", הוא מספר. "בעלי, שי מאסה, הוא יהודי, אבל המשפחה שלו במקורה מאיסטנבול. כשהוא נסע לשם, הוא נדלק מאיך שהעיר יפה ומקושטת בתקופה הזאת והחליט שהוא רוצה גם".
איך הגבת לרעיון שלו?
"בשמחה. אנחנו אנשים מאוד ליברלים וגמישים בצורת החשיבה שלנו, ולא הייתה לי בעיה עם זה. בן הזוג שלי עוסק בהפעלות לילדים, והוא גם אמן דראג. כמו שאין לי בעיה עם זה שהוא לובש שמלות ונועל נעלי עקב למחייתו, גם אין לי בעיה שהוא שם לנו את חג המולד בבית. אם לבודהיסטים היה איזשהו חג צבעוני, אולי היינו מאמצים גם אותו".
מה אתה אוהב בחג המולד?
"זה חג צבעוני ויפה, ואני בעד דברים צבעוניים ויפים. בדצמבר אנחנו שמים בסלון עץ אשוח מפלסטיק שקנינו בתחנה המרכזית בתל אביב. בטיולים שלנו בעולם קנינו כל מיני קישוטים יפים לעץ, ואנחנו שמים גם שרשרת של מנורות צבעוניות. אבל על הארוחה המסורתית של החג אנחנו פוסחים".
לדברי בן־פורת, ההתלהבות מהעץ גורמת לכך "שלפעמים הוא נשאר בסלון אפילו עד פברואר או עד מרץ, ולפעמים אנחנו מורידים אותו יותר מוקדם ומאחסנים בבוידעם. זה בעיקר תלוי במתי נמאס לי ממנו. כל שנה אנחנו מורידים את העץ מהבוידעם ומקשטים אותו. זה פותח את הלב, זה יפה וזה עושה שמח".
איך מגיבה הסביבה שלכם לעץ האשוח?
"רוב האנשים אוהבים את זה ומתלהבים מזה. יכול להיות שיש אנשים שזה נראה להם מוזר, אבל הם לא אומרים לנו את זה. חוץ מזה, מאחר שאנחנו זוג גברים אנחנו גם ככה שוברים הרבה 'חוקים', אז אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשבור עוד אחד".
עד סנטה
דנה דואניאס המציאה כינוי משלה לעץ האשוח. "אני קוראת לזה 'חנוכה Tree'", היא מחייכת. "את חג המולד התחלתי לחגוג לפני כחמש שנים. יש לי הרבה חברים נוצרים שגרים בחו"ל, זה החג שלהם, ודרכם הכרתי אותו. אהבתי גם את הדברים הצבעוניים של החג, שראיתי בשוקי העולם. אירופה נראית מאוד צבעונית בתקופה הזאת. מאוד התחברתי לצבעוניות הזאת, לשמחה שזה משדר, ולאט־לאט התחלתי להוסיף את עץ האשוח לחגיגות חנוכה אצלי בבית ולהזמין חברים".
דואניאס (26) רווקה, תושבת הרצליה ובלוגרית בעלת חשבון האינסטגרם danadoenyas, שעוסקת בתחום יחסי הציבור, פנטזה על עץ אשוח טבעי, אך לאחר שהבינה שלא תמצא כזה במשתלות או במקום אחר בארץ, התפשרה על עץ אשוח מפלסטיק שקנתה ביפו. את העץ היא מציבה בסלון בדרך כלל מתחילת דצמבר ועד סופו. "השנה נר ראשון של חנוכה וערב חג המולד יוצאים בדיוק באותו תאריך, ב־24 בדצמבר, כך שאני והחברים נחגוג יחד את שני האירועים. ויש אפילו חב"דניקים שיבואו לברך על הנרות".
החב"דניקים לא ייבהלו מהעץ?
"לא. הם כבר היו אצלי בשנה שעברה וראו את העץ. בסופו של דבר, הדת שלי היא תמיד יהודית. הדת שלי לא משתנה כי אני שמה עץ אשוח. אני לא מסתכלת על זה בצורה נוצרית. אני חיה בבית הכי יהודי שיש, זה לא מגיע ממניעים של דת או חיבה לנצרות, אלא רק מהמקום של היופי, הצבעוניות והדקורציה בבית. יש בחג הזה משהו מאוד שמח. אנחנו תמיד גם עושים ארוחה בסמוך לכריסמס. אבל לא מקפידים על מאכלי כריסמס. זו יותר ארוחת שישי כזאת בדקורציית חג המולד.
מי שמכיר אותי בדרך כלל אומר: 'וואו, איזה יופי', כשהוא רואה אצלי בבית את עץ האשוח. אגב, אני היחידה מבין החבורה שלנו שהעזה לעשות זאת, אבל לכולם זה בא בטוב. כולם שמחים שאני עושה זאת, וזה משמח את כולם".
גם סנטה קלאוס מגיע לבקר במסיבה שלכם?
"אני לא שמה את סנטה ולא מביאה מתנות. יש גבול. אבל למען האמת, יש לי חיבה גם לזה. בפורים האחרון, למשל, התחפשתי לסנטה קלאוס".
היית רוצה שעץ האשוח יככב בביתם של כל הישראלים?
"אני חושבת שזה כבר יהיה מוגזם, כי הרי בסופו של דבר אנחנו מדינה יהודית".