פרקליטות מחוז מרכז הגישה הבוקר (שני) לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד אלברט מרדכייב ורויני שימשישווילי, בגין ריבוי עבירות סחר באיברים ותיווך לסחר באיברים, וכן קשירת קשר לעוון. כמו כן נאשם זכי שפירא בריבוי עבירות סיוע לסחר באיברים ותיווך לסחר באיברים. מכתב האישום עולה כי הנאשמים המרכזיים ניצלו את מצבם של חולים אשר סבלו מאי ספיקת כליות ושילמו תמורת השתלת כליה מתורם חי, סכומים בגובה כ-180,000 דולר. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט את מעצרם של מרדכייב ושימשישווילי עד לתום ההליכים.
לפי כתב האישום, מרדכייב ושימשישווילי היו חלק מרשת אשר עסקה בסחר באיברים במהלך מספר שנים. עד למעצרם באפריל 2014, במסגרת תיק אחר העוסק בעבירות דומות, שימשו השניים כמלווים של חולים הסובלים מאי ספיקת כליות ותורמים, במספר מדינות ברחבי העולם. מטרתם הייתה לבצע השתלות בלתי חוקיות, בהן שולם לתורמים זרים ממדינות חבר העמים תשלום כספי תמורת מכירת איבריהם.
לאחר שהוגש כתב אישום נגד מרדכייב ושימשישווילי ואחרים בשנת 2015, וכן בעקבות יציאתו של בוריס וולפמן, ראש הרשת, מישראל בשנת 2014, קשרו מרדכייב ושימשישווילי קשר עם שותפיהם בחו"ל להמשיך את פעילותם בתחום הסחר באיברים וההשתלות הבלתי חוקיות. במטרה להסוות את פעילותם, נעזרו השניים בחוזים משפטיים כוזבים, לפיהם החברה בה הם עובדים מספקת שירותים לוגיסטיים בלבד לחברה זרה.
סיפורי הכיסוי: "הקשר המשפחתי" בין החולים לתורמים
עוד על פי כתב האישום, מרדכייב ושימשישווילי העסיקו את שפירא כרופא אשר יבחן ויאשר את התאמת החולים לביצוע השתלות הכליה הבלתי חוקיות מתורמים חיים, כל זאת שעה ששפירא מודע לאופן פעילות הרשת ומסייע לעבודתה. עם הגעת החולה למדינת היעד בה בוצעה ההשתלה, המתין לו אזרח ישראלי החי בחו"ל, שותפם של מרדכייב ושימשישווילי בפעילות, הפגיש את החולה עם התורם והנחה אותם ללמוד ולשנן "סיפור כיסוי" אודות קשר משפחתי או חברי ביניהם, לצורך אישור ההשתלה.
בהמשך הקימו מרדכייב ושימשישווילי מבנה משפטי פיקטיבי, במסגרת חברה חדשה בבעלות שימשישווילי, אשר נשאה שם דומה לשם החברה שהייתה בבעלות וולפמן. החברה החדשה הציעה שירותים זהים, תוך שימוש במצג שווא לפיו היא מספקת שירותים לוגיסטיים לחברה אלבנית המאתרת תורמים אלטרואיסטיים מתוך מאגר של בתי חולים. השניים נהגו להיפגש עם חולים במשרדי החברה ולהציע להם רכישת "חבילת השתלה", הכוללת תשלום עבור כליה מתורם חי ועבור כלל השירותים הלוגיסטיים הכרוכים בביצוע ההשתלה.
תחת החברה החדשה הוחתמו החולים על חוזה פיקטיבי בו צוין כי החברה איננה מאתרת תורמים, וכי זהו תפקידו של החולה עצמו. זאת, כאשר בפועל במועד הגעת החולה המתין לו תורם אשר אותר על ידי שאר חברי הרשת והוטס ממדינות חבר העמים לצורך מכירת כלייתו. כתוצאה מפעילות הנאשמים בוצעו 14 השתלות כליה בלתי חוקיות בארבע מדינות שונות ברחבי העולם: תורכיה, בולגריה, תאילנד והפיליפינים.
בבקשת המעצר נכתב כי "מסוכנותם של המשיבים נלמדת נוכח פעילותם רחבת היקף, המשתרעת על פני מדינות שונות ברחבי העולם, לאורך תקופה ממושכת, התחכום המלווה את פעילות חברי הרשת, ובדגש על הניסיון ליצור כסות משפטית פיקטיבית באשר לאופן פעילות הרשת במטרה להסוות את ביצוע עבירת הסחר באיברים. המשיבים צברו ניסיון רב בתחום ההשתלות הבלתי חוקיות, והמשיכו להפעיל מנגנון משומן אשר במסגרתו קשרו קשר עם אזרח ישראלי, שבקשת הסגרה תלויה ועומדת בעניינו, וחרף ניסיון העבר המשיכו לבצע עמו עבירות".