בימים האחרונים החריפה מצוקת המקום בבתי חולים בארץ, וחלקם נאלצים להתמודד עם תפוסה של הרבה מעבר ל-100% (ראו טבלה מצורפת). למרות העומס הבלתי נסבל, בראיון שנערך אתמול עם מנהל המרכז הרפואי הדסה, מבטיח פרופ' זאב רוטשטיין, כי "לעולם לא נסגור דלת בפני חולים", ומוסיף כי בית החולים מחפש פתרונות ומשקיע מאמצים רבים בניסיון לפנות עוד ועוד מיטות לחולים: "במשך שנים קופחה הדסה בנושא הוספת מיטות על פי צורכי האוכלוסייה. לדאבוני, עד היום ולמרות הבטחות חוזרות של משרד הבריאות, לא קיבלנו את התוספות הנחוצות כל כך. כל חדרי המיון בירושלים פקוקים וזה הגיע למצב ששערי צדק סגרו את חדר המיון בגלל עומס".
לטענתו של פרופ' רוטשטיין "המדינה מעכבת תשלומים בגובה של יותר מ־200 מיליון שקל להדסה מתוקף הסכם ההבראה החתום שלנו. גם קופות החולים מעכבות להדסה תשלומים וצוברות חובות. יש לנו פחות ופחות אמצעים כדי לטפל בחולים. הלוואי וגנרל חורף שהגיע, ישכנע את משרד האוצר להזרים את הכספים ולא לחכות עד שיקרה אסון. בינתיים גרוש אחד עוד לא עבר. רופאים ואחיות אצלנו נופלים מהרגליים ונותנים את הלב והנשמה של עצמם לחולים בצורה מעוררת התפעלות. אנחנו חיים בתחושה של מצור כלכלי ורגולטיבי עלינו. אנחנו משכיבים חולים בחדרי רופאים, במסדרונות, איפה שרק ניתן. נדרשת מעורבות של ראש הממשלה באסרטיביות להפסיק את תופעת הזקנה במסדרון".
"היינו חייבים כבר לפני שנים להכין תוכנית אמיתית"
גם מנהל בית חולים וולפסון בחולון, ד"ר יצחק ברלוביץ, טוען כי המצב בבתי החולים מצוי בהידרדרות, "שהולכת וגדלה משנה לשנה". לדבריו, "האוכלוסייה שבסיכון זקוקה ליותר ויותר מקומות אשפוז ולמקום ראוי במחלקות המיון, ליותר מיטות בטיפול נמרץ ובטיפול נמרץ לב. המצב הזה חוזר מדי שנה. לצערי, במדינת ישראל אין היום תוכנית לפיתוח ולהגדלת תשתיות האשפוז, אין תוכנית להוספת מיטות. לוקח כחמש עד שבע שנים לקבל החלטה ולבנות מחלקת אשפוז חדשה. לו היינו רוצים באמת להתמודד ולהיערך לגידול האוכלוסייה, להזדקנותה ולגידול בשיעור החולים הכרוניים היינו חייבים כבר לפני שנים להכין תוכנית אמיתית, שתגדיל את מספר מיטות האשפוז, ותוסיף כוח אדם. ללא תוכנית כזו בשנים הבאות ההתדרדרות תגדל והמצוקה של החולים רק תלך ותגדל.
תופעת החולים בפרוזדורים תלך ותחמיר מדי שנה. חשוב להבין שמעבר לאי־נוחות והסבל של החולים שבפרוזדורים, הסיכוי של החולים הללו להידבק בזיהומים במהלך האשפוז ושמחלתם תחמיר ותסתבך, כל הזמן עולה". עוד הוסיף ד"ר ברלוביץ כי אם "עד לפני מספר שנים היינו גאים בתוחלת החיים הארוכה יחסית בישראל, הרי שהשנה, לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו בעצירה לראשונה בגידול בתוחלת החיים. כלומר, מספר האנשים שנפטרים מדי שנה הולך וגדל באופן יחסי ואם לא נטפל בהם בזמן, ובתנאים פיזיים ורפואיים ראויים, נגרום לכך שהחולים, מעבר לסבל, ימותו לפני זמנם בתנאים קשים. מזה אני הכי חושש, שאנחנו עדים לקיצור תוחלת החיים של האוכלוסייה במדינת ישראל".