איש יחסי הציבור דודי מליץ ייצג עד לפני כשבוע וחצי את אשת הנדל"ן ענבל אור שירדה מנכסיה. אתמול פרסמה אור סרטון ברשת בו טענה שמנסים לפגוע פיזית בה ובבני משפחתה וטענה לקונספירציה כלל-מערכתית שחיסלה את עסקיה. אורי גוטליב ולאה לב התקשרו הבוקר למליץ מתוכנית הבוקר של "103FM", כדי לברר מה מצבה האמיתי של אור, ולא שכחו שהיחצ"ן זכה בעבר לתהילה כחבר של הזמרת מאיה בוסקילה, שנכנס לבית "האח הגדול" וזכה בעונת ה-VIP הראשונה של הריאליטי.
לאה: "דודי מליץ, אהלן, מדברים פה מתוכנית הבוקר, לאה ואורי פה".
גוטליב: "בוקר טוב, אנחנו בשידור בתוכנית הבוקר של 103FM. איך אתה מרגיש הבוקר?"
דודי מליץ: "אני מרגיש מצוין".
לאה: "דיברנו כשהתמנית להיות איש יחסי הציבור של ענבל אור וגילינו שנגמר".
דודי מליץ: "נכון, נגמר, נגמר".
לאה: "איך אתה מרגיש?"
דודי מליץ: "אני מרגיש פחות טוב אבל זה בגלל שהייתה לי עכשיו שיחה עם נציגת שירות של 'בזק' וזה התנתק. אין פה אינטרנט אבל זו הסיבה היחידה".
גוטליב: "מה זה 'פה'? אתה כבר עובד? אתה כבר במשרד?"
דודי מליץ: "כן. אני מאלה שמתחילים לעבוד בשש".
גוטליב: "בשש אתה מתחיל לעבוד?"
לאה: "אבל גם אנחנו, תראה מה זה".
דודי מליץ: "מרוויחים ככה עוד שעה".
גוטליב: "אבל בסדר, אבל הנה זה לא עזר לך. היא פיטרה אותך, זאתי".
דודי מליץ: "פעם אחרונה שבדקתי, אנחנו עזבנו, אבל בוא נגיד ש...".
לאה: "אה, אתם עזבתם? הגעתם למצב שאתם אומרים לעצמכם 'די, די, אין עם מה לעבוד'?"
דודי מליץ: "אני אספר לכם, אם תרצו, למה".
גוטליב: "בטח".
דודי מליץ: "אני אגיד גם יותר מזה. אני גם לא חושב שזו בושה להיות מפוטר על ידי ענבל אור. כן? בואו נשים את זה בפרופורציה".
גוטליב: "הבנתי, אתה ככה, מה שנקרא...".
לאה: "קח מספר, מה שנקרא".
גוטליב: "...מה שנקרא, אבל גם כאילו אתה דיברת אחרת כשדיברנו איתך לפני כמה חודשים, א איזה חודשיים".
דודי מליץ: "אני עוד, לא לא, גם בהודעה שהוצאנו לתקשורת על העזיבה שלנו, בעצם, אני...הקשר בינינו לבין ענבל כבר, נקרא לזה, התרופף, התנתק, , כבר לפני שבוע וחצי, שבועיים, בעקבות איזה אירוע אישי שהיא עברה, תכף אני אספר לכם על זה אם תרצו".
לאה: "ברור".
גוטליב: "אישי? שום דבר לא אישי אצל ענבל אור".
דודי מליץ: "ובעצם אנחנו אפשרנו לה להמשיך לעבוד איתנו, אבל החלטנו שמוטב שהדברים ייפסקו. אני עדיין חושב, אם אני שם את המרכיבים שהביאו לסיום בצד, שבפרשיה הזו יש הרבה סימני שאלה, שלא בהכרח קשורים רק אליה, שצריך לענות עליהם. אחד הדברים, למשל, זה מדוע פירקו לה את החברה כל כך כל כך מהר".
גוטליב: "אבל תשמע, מר מליץ, מר מליץ, אתה לא צריך עכשיו להיות...".
דודי מליץ: "לסנגר".
גוטליב: "כן, לא, אתה עכשיו כבר אחרי זה. עכשיו תגיד את כל, תוציא את כל הדברים. תוציא את הרפש".
לאה: "לא אל תגיד".
דודי מליץ: "אני לא, אני, תראה".
לאה: "לא את הרפש, אבל אני כן מנסה להבין מה בדיוק קרה שם".
דודי מליץ: "לא, גם אין רפש, אין רפש".
גוטליב: "לא רפש כרפש".
דודי מליץ: "אין לי דברים רעים לומר עליה".
גוטליב: "לא, אבל...".
"אמרה שניסו להתנקש בה, לא יודע כמה זה אמיתי"
לאה: "אבל קרה משהו, שגרם לזה, שבסופו של דבר, שאמרת, לפני שבוע וחצי, היה ביניכם איזה חיכוך. מה קרה שם?"
דודי מליץ: "ביני לבינה לא היה חיכוך. היה איזשהו אירוע בחיים הפרטיים של ענבל. לדעתי גם אין בעיה לדבר על זה כי, הסרטון, אה, כן, ועוד כל מיני אמירות שלה בתקשורת".
גוטליב: "היא אומרת שניסו להרעיל אותה וניסו להרעיל את הילדים שלה".
דודי מליץ: "שניסו להתנקש בה וניסו לעשות לה".
גוטליב: "להתנקש בה?"
דודי מליץ: "כן. אז, אז מאותו רגע. תראו, אני לא יודע מה אמיתות הדברים, אני לא נכנס לזה, אבל מאותו רגע...".
לאה: "מהרגע שהיא אמרה את זה, אז אמרת פשוט, אני לא יכול לעבוד איתה יותר".
גוטליב: "לא, הוא...".
דודי מליץ: "לא, דווקא לא, דווקא לא".
גוטליב: "לא, אולי אתה חושש לחייך פתאום".
דודי מליץ: "לא, גם אני לא חושש לחיי. אתה יודע, יש לי לקוחות אחרים מתחומים אחרים שהם בעייתיים יותר, אבל זה דווקא לא הסיפור. הסיפור זה שבאותו רגע שהתחיל איזשהו חשש לרדיפה, ראינו את זה בסרטון, זאת אומרת משהו שהוא כבר לא רציונאלי. ושם גם אנחנו, יחד עם עוד רבים וטובים, נחשדנו שאנחנו משתפים פעולה עם 'האויב'. אז זה קצת הקשה על העבודה".
גוטליב: "הבנתי. אה, אתה נחשדת. הבנתי. אני חושב שבאמת היא קצת, כבר בתקופה מסוימת, אולי יחסית ארוכה, היא קצת איבדה את זה, מבחינה אישיותית".
דודי מליץ: "תשמע, אני, הרבה אומרים לי את זה, מן הסתם אבל אה...".
גוטליב: "רואים את הסרטונים. היא נראית שהיא באיזה תקופה לא פשוטה".
דודי מליץ: "תשמע, כשהתחלנו לעבוד יחד, אני חייב לומר שראיתי את האישיות האמיתית שמולי והיא הייתה רגועה וקטנה יותר מהתדמית התקשורתית. כן, קצת מג'נונה, אמרתי לה את זה גם באופן אישי, אבל לחלוטין ברת טיפול מבחינתי. מה שקרה לפני שבועיים היה כבר, שם את הדברים שמקום שבו אי אפשר היה לעבוד. כבר פיזית לא ניתן. בן אדם מתפטר, לא עונה, מנתק אובססיבית".
גוטליב: "אוקיי, אוקיי, שאלה ככה לסיום. היא כאילו לא קשורה אבל היא בעצם קצת קשורה גם לכל העניין הזה. איזה שיר של מאיה בוסקילה אתה הכי אוהב?"
דודי מליץ: "(צוחק) וואוו, בואנ'ה, אתה צריך לקבל 'פוליצר' או כל פרס אחר לתקשורת. תקשורת ברמה גבוהה".
גוטליב: "זה לא אני, זה רוזמן".
לאה: "אנחנו קצת רוצים צהוב, אל תכעס עלינו".
דודי מליץ: "לא, אני לא כועס. אם לא ,לא יהיה רייטינג. אבל לא, אני, אני, אתה יודע מה?".
לאה: "דודי אתה מקסים נורא. אנחנו ממש לא רוצים ללחוץ עליך. שיהיה לך בוקר טוב".
דודי מליץ: "לא אני בסדר".
לאה: "סיימנו פה".
גוטליב: "אחלה בוקר שיהיה לך".