תגלית מרעישה בפולין: בחפירה ארכאולוגית שבוצעה במחנה ההשמדה בסוביבור שבפולין זוהו שרידי צריף ששימש את הנאצים לגזיזת שיערות ראשיהן של נשים יהודיות לפני שליחתן לתאי הגזים ובו סיכות ותכשיטי נשים שהושארו שם לפני למעלה מ-70 שנים. שרידי המבנה בו אותרו הממצאים מוקם לאורך "הדרך לשמיים" - המסלול שהוביל את היהודים אל תאי הגזים. סיכות השיער והתכשיטים שנחשפו ביסודות המבנה, נפלו ככל הנראה אל מתחת ללוחות הרצפה, ונותרו באדמת המחנה עד לחשיפתם כעת.
בין הממצאים שאותרו: תליון מתכת מצופה זכוכית שעליו דמותו של משה רבנו האוחז בלוחות הברית ועל צדו השני תפילת 'שמע', תליון בצורת מגן דויד ושעון נשים. תליון נוסף שנחשף, בצורת משולש, העסיק את החוקרים במיוחד משום שהוא נשא פרטים מזהים: על צדו האחד נכתב 'מזל טוב' בעברית, התאריך 3.7.1929 ושם העיר 'פרנקפורט על המיין' בגרמנית, ובצדו השני - האות 'ה' ושלושה מגני דוד. אך כיצד הגיע התליון מפרנקפורט למחנה ההשמדה סוביבור?
מחפשים אחר הקרובים של קרולינה
בסיוע חוקרים מיד ושם שלקחו חלק בטיפול בממצאים, הצליח ארכיאולוג רשות העתיקות יורם חיימי לתת מענה אפשרי לשאלה זו. לאחר עבודה מורכבת אותרה הנערה קרולינה כהן אשר נולדה בפרנקפורט בשלושה ביולי 1929, שיתכן כי היא בעלת התליון. באמצעות בדיקה שערך ד"ר יואל זיסנווין, מנהל פרויקט חקר השילוחים ביד ושם, אותר שמה ברשימות שמות היהודים שהיו במשלוח מהעיר פרנקפורט למינסק, ב-11 לנובמבר 1941. לא ידוע האם קרולינה כהן שרדה בתנאים הקשים של גטו מינסק, אך התליון שלה הגיע משם לסוביבור בספטמבר 1943, עם חיסול הגטו, כאשר כ-2,000 מתושביו נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור. שם, בדרך לתא הגזים, נשמט תליונה של כהן בת ה-14, מידיה או מידי אוהביה ונשאר באדמת המחנה עד לגילויו כעת.
לדברי ארכיאולוג רשות העתיקות חיימי: "התליון שמצאנו ממחיש שוב את חשיבות המחקר הארכיאולוגי במחנות ההשמדה. סיפורה המרגש של קרולינה הוא סיפורם של היהודים שהגיעו ונרצחו במחנה, וחשוב לספר את אותו". כמו כן ביקש חיימי מבני משפחה או אחרים היכולים להוסיף פרטים על קרולינה ומשפחתה, או הקשורים לסופי קולמן, בת המשפחה שמילאה את דף העד ביד ושם באפריל 1978, מתבקשים ליצור עמו קשר באמצעות המייל: [email protected].
הקשר לאנה פרנק
מחקר נוסף גילה שתליון כמעט זהה - התליון הנוסף היחיד הידוע בעיצוב זה, היה שייך לנערה אחרת שנספתה בשואה ושמה נודע בזכות יומן שכתבה במסתור בהולנד - אנה פרנק, שגם היא נולדה בעיר פרנקפורט. כעת, מנסים החוקרים ליצור קשר עם משפחתה של כהן ועם משפחתה של אנה פרנק, לבירור מהות התליון, ולבדיקת קשר משפחתי אפשרי.
בחפירות הארכיאולוגיות המתקיימות במקום מאז שנת 2007 במחנה השמדה בסוביבור בליווי יד ושם, ואשר מטרתן הראשונית הייתה איתור וחשיפת מבני המחנה ותאי הגזים, נחשפו גם רציף הרכבת המקורי, ומספר גדול של פריטים אישיים של קורבנות השואה. בין הפריטים יוצאי הדופן שנמצאו בעבר היו דיסקיות מתכת שהושמו על שרשראות לילדים, עליהן נחרטו פריטי יצירת קשר, במקרה שאלה ילכו לאיבוד.
בחפירות האחרונות, חשפו החוקרים גם את צריף גזיזת השיער ואזורים נוספים במחנה, בהם שטח שבו ניתן לראות את סימני הכלים המכניים אשר שימשו את הגרמנים לחיסול המחנה. במקום ניתן לראות סימני פסים שנותרו על הקרקע, שעליהם ניטעו עצים לטשטוש העדויות.
ראש המרכז לחקר שואת יהודי פולין במכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם, פרופ' דרייפוס אמר כי "הממצאים מהווים תרומה חשובה לחקר השואה ומסייעים לנו להבין טוב יותר את שהתרחש בסוביבור, הן מבחינת תפקוד המחנה והן מבחינת זהות וגורל קורבנותיו. התגליות הנוכחיות למשל, מאפשרות להתחקות אחר האופן בו יהודים נשלחו מגרמניה לגטו מינסק, ומשם להשמדה בסוביבור, ושופכות אור על תהליך ההשמדה במחנה עצמו".