החלשים שוב משלמים את המחיר: "הגן לא מתאים לילד, לא מקבל שם טיפולים"

גבריאל בן ה-3 מחולון אובחן כמתמודד עם אוטיזם עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית. הוריו לא המתינו וביקשו להגיש את מסמכי האבחון למחלקת החינוך בעירייה, אולם שם נאמר להם כי אין טעם לעשות זאת משום שוועדת ההשמה, שאמורה לקבוע מהי המסגרת המתאימה לבנם, לא תתכנס כדי להחליט על שנת הלימודים הנוכחית אלא רק על זו הבאה. כשביקשו לברר מתי תתכנס הוועדה, נאמר להם שבתוך שבועיים. אלא שחלפו חודשיים ועד היום טרם התכנסה הוועדה.

אמו של גבריאל החלה לחפש בעצמה מסגרת מתאימה עד שהגיעה לגן עירוני לחינוך מיוחד בראשון לציון, שמתאים לצרכיו של בנה ושנותרו בו, בדרך נס, שלושה מקומות פנויים. רכזת הגן הסכימה לקלוט את גבריאל אבל לשם כך היו זקוקים ההורים לאישור מעיריית חולון, שסירבה בנימוק שהילד טרם עבר ועדת השמה. 

"עד היום לא זימנו אותנו לוועדה ואנחנו נאלצים לשים את הילד בגן פרטי שלא מותאם לצרכיו", אומרת האם, שלה גם תינוק בן שמונה חודשים. "מחליפים לו טיטול ומאכילים אותו - וזהו. את הריפוי בעיסוק ואת קלינאי התקשורת אנחנו מממנים מחוץ לגן בהשתתפות של קופת חולים".
 

"אנחנו קורסים", ממשיכה האם, "בעלי פוטר ולא מצליח למצוא עבודה כי הוא כל הזמן צריך להוציא את הילד באמצע היום לטיפולים. אני לא חזרתי מחופשת לידה שנגמרה מזמן בגלל הסיטואציה. עלות קלינאי תקשורת היא 290 שקל לטיפול, והוא צריך פעמיים בשבוע. מקופת חולים אנחנו אמורים לקבל 170 שקל לפעם בשבוע, אבל הוא חייב יותר כי זה מאוד עוזר לו. אנחנו סופגים את זה במקום שיקבל את הטיפול בגן עירוני מיוחד מדי יום, כמו שהחוק קובע. עלות הטיפולים לבדה היא כ-1,000 שקל לחודש, וזה בנוסף ל-1,800 שקל על גן פרטי, כי בגן עירייה רגיל אי אפשר לקלוט אותו עקב הצרכים המיוחדים שלו. שכר הדירה שלנו הוא 4,000 שקל. אני מקבלת קצבת אבטלה אבל שנינו לא עובדים כרגע, כך שזה מאוד קשה. משתדלים להצטמצם כמה שאפשר".

במקרה של גבריאל אין מחלוקת - הוא חייב להיקלט בגן טיפולי. אבל הוא לא היחיד. בראשון לציון ממתינה רינה, תושבת העיר ואם חד-הורית לשניים, בהם בת 4, לפתרון משלה. הבת אובחנה עם אוטיזם כבר באוגוסט האחרון אבל ועדת ההשמה בעניינה תתכנס רק בחודש הבא ותקבל החלטה בדבר השנה הבאה. בינתיים הפעוטה הולכת לגן עירוני אבל ללא התאמות לצרכיה, וגם במקרה זה נאלצת אמה להוציא אותה במהלך היום מהגן מספר פעמים בשבוע למען טיפולים התפתחותיים, ולכן גם מחסירה שעות עבודה רבות.

"כשהגשתי את המסמכים, אמרו לי בעיריית ראשון לציון שזה מאוחר מדי, אבל לפחות אישרו לי ב-1 בדצמבר סייעת צמודה לילדה בגן", היא אומרת. "עבר יותר מחודש ואני עדיין ממתינה לסייעת. זה נורא. היא בקושי מסתדרת כי לגננות אין יכולת לתת לה את כל תשומת הלב".

גם כשכבר מתכנסות ועדות ההשמה וקובעות את אופי המסגרת שמתאימה לילד, שיבוץ הילדים נתקע פעמים רבות, והם לא מגיעים למסגרות מתאימות, וודאי שלא קרובות למקום מגוריהם. הסיבה פשוטה - אין מספיק מסגרות חינוך מיוחד. כך במקרה של דניס מבת ים, שבנו הפעוט כבר עבר ועדה ובעירייה דווקא ניסו למצוא עבורו מסגרת לשנה הנוכחית, אבל לא הצליחו.

באלו"ט, אגודה לאומית לילדים אוטיסטים, הצטברו בחודשים מאז פתיחת שנת הלימודים הנוכחית עשרות פניות של הורים במצב דומה. באגודה הבינו שמדובר בתופעה שהולכת ותופחת ופנו אל ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר ועדת ביקורת המדינה ויו"ר משותפת של השדולה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שאליה הגיעו מקרים נוספים מכל הארץ. 

הבעיה ממחישה את המחדל: פיקוח רופף של משרד החינוך על מחלקות החינוך המיוחד בערים וחוסר היערכות לגידול החד במספר ילדי החינוך המיוחד. אלהרר, שמתכוונת לכנס את הוועדה לביקורת המדינה לדיון בנושא בחודש הבא, אומרת: "לא ייתכן שהורים יישבו בבית עם ילדיהם או ייאלצו לשלם למסגרות פרטיות מפני שמשרד החינוך לא עומד בקצב הנדרש להעביר ילדים בוועדות השמה. ילדים מאובחנים לאורך כל השנה, אלא שמשרד החינוך לא ערוך וכך גם ילדים שאובחנו בצמוד לתחילת שנת הלימודים לא מקבלים שיבוץ מתאים. התופעה מתגלה כל שנה כשכיחה יותר ויותר. לקראת הדיון הקרוב אדרוש לקבל ממשרד החינוך תוכנית היערכות סדורה לשנת הלימודים הבאה".

עו"ד עדי עזוז, מנהלת האגף לקידום זכויות באלו"ט, מסבירה: "החוק מ־1988 קובע שבני 3 עד 21 עם צרכים מיוחדים זכאים לחינוך מיוחד חינם, ומסמיך את ועדות ההשמה במחלקות החינוך המקומיות לקבוע את המסגרת המתאימה. אבל במקום להרחיב את הפרשנות לחוק, משרד החינוך צמצם אותו בחוזר מנכ"ל שמאפשר לוועדות להכריע על טיב המסגרת שתותאם לילד רק משנת הלימודים העוקבת, ולא הנוכחית, ורק אם ההורים הגישו את המסמכים עד 31 במרץ של השנה שלפני.

"היו הורים שכבר שמעו את המשפט 'האוטיזם של הילד שלך תקף רק מהשנה הבאה'. חמור מזה, גם כשילד כבר אמור להיכנס למסגרת ומגיע ספטמבר המיוחל, לרבים מהילדים עדיין אין מקום במסגרת מתאימה פשוט בגלל המחסור במסגרות. בית הספר 'גיל' בתל אביב לתלמידים עם אוטיזם ערוך לקלוט עד 80 תלמידים, אבל בפועל יש בו היום 117 תלמידים, דבר שיוצר עומס בלתי נתפס גם על הצוותים החינוכיים והטיפוליים. משרד החינוך לא מתמרץ פתיחת מסגרות ואף לא מחייב אותה. מחולון לבדה יוצאים מדי יום 66 תלמידי חינוך מיוחד בהסעות לבתי ספר שנמצאים מנתניה ועד אשדוד כי העירייה לא פותחת בית ספר לאוטיסטים". 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "תקציבי החינוך המיוחד הורחבו השנה באופן משמעותי ולקראת פתיחת שנת הלימודים הרוב המכריע של התלמידים שובץ מבעוד מועד. מטבע הדברים, תלמידי החינוך המיוחד נדרשים לליווי שוטף וגם בימים אלה מטופלים מספר תלמידים שזקוקים למענה ייחודי. משרד החינוך ער לגידול במספר התלמידים לאורך השנים ופועל באופן שיטתי ומערכתי לבנייה ולפתיחה של מסגרות חינוך מיוחד חדשות. לשם כך נבנים מוסדות חינוך מיוחד חדשים בהתאם לצרכים ונבנית תוכנית עבודה לטווח הקצר ולטווח הארוך".