מצד אחד, עובדי הוראה רבים מחכים מדי חודש בחשש רב לתלוש השכר, וחלקם מתלוננים על אי־מתן תשלום מלא בעבור עבודתם. מצד שני, משרד החינוך מצליח למצוא תקציב נדיב לפרסום מיזמים שונים. מנתונים שהגיעו לידי "מעריב־השבוע" מתברר כי תקציב הפרסום של משרד החינוך גדל פי שניים וחצי בארבע השנים האחרונות, וקפיצה גדולה במיוחד נרשמה בתקופתו של שר החינוך הנוכחי נפתלי בנט, יו"ר מפלגת הבית היהודי. באיגודים - הסתדרות המורים וארגון המורים - דווקא חלה ירידה בתקציב.
על פי הנתונים, ב־2012, כאשר גדעון סער היה שר החינוך, היה תקציב משרדו 5.6 מיליון שקל. ב־2013, עת כניסתו של השר לשעבר שי פירון (יש עתיד) לתפקיד, עמד התקציב על 6.3 מיליון - שקל וב־2014 התקציב כמעט שלא השתנה. לעומת זאת, ב־2015, כאשר נכנס בנט למשרד, גדל התקציב ועמד על 12.8 מיליון שקל, וב־2016 הוא כבר הגיע ל־14.8 מיליון שקל. נתונים אלו נאספו בידי חברת יפעת בקרת פרסום לבקשת "מעריב־השבוע".
השר בנט נכנס לתפקידו במאי 2015 וכבר באוגוסט באותה השנה, השיק את אחד מיעדיו המרכזיים - התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה "לתת חמש". בתוכנית הושקעו עם השקתה 377 אלף שקל, וב־2016 כבר הגיע התקציב לכ־2.5 מיליון שקל.
נתון מעניין אחר הוא ההשקעה המתונה יחסית בתוכנית "התמונה החינוכית" (מדידת בתי הספר מבחינת הישגיהם הערכיים, הקהילתיים והחברתיים לצד הישגיהם הלימודיים) - השר בנט התגאה בה בפומבי, אולם משרדו השקיע בה 2,573 שקל בלבד בקמפיין פייסבוק. מנגד, בהשקת תוכנית מופעי "שלום שבת" - "מיזם לאומי, תרבותי חברתי, אשר מבקש להעצים את המפגש של כלל החברה בישראל עם ערכי השבת", כפי שנכתב באתר התוכנית, הושקעו 1.5 מיליון שקל.
בתוך כך, באיגודי המורים - הסתדרות המורים (המייצגת 130 אלף עובדי הוראה) וארגון המורים העל־יסודיים (המייצג 70 אלף עובדי הוראה) אפשר לראות טלטלות רבות בתקציבי הפרסום בשנים האחרונות; ב־2012 עמד תקציב הפרסום של ההסתדרות על חצי מיליון שקל - ותקציב ארגון המורים על 2.3 מיליון שקל. ב־2016 צנח התקציב בשני האיגודים: 169 אלף שקל ו־1.2 מיליון שקל בהתאמה.
ב־2016 קרוב לחצי מיליון שקל הושקו באיגוד המורים בקמפיינים להצטרפות לכרטיס האשראי "תמורה" של הארגון. כמעט 370 אלף שקל הושקעו ב"חינוך איכותי הוא הביטחון הלאומי" - מסע פרסום לשיפור מעמד המורים ומערכת החינוך, בעקבות טענות הארגון כי אין הנהגה במשרד. קרוב ל־110 אלף שקל הושקעו בקמפיין נגד השר, שנשא את הססמה "בנט תתעורר, המורים שווים יותר". במאבק פרסומי נגד העסקת מורים על ידי קבלן השקיע ארגון המורים כ־6,000 שקל בלבד.
בהסתדרות המורים השקיעו ב־2016 את הכספים הרבים ביותר בפרסום הנחות כרטיס חבר הסתדרות - 78 אלף שקל. בנוסף, דאגו בהסתדרות לפרסם הלוואות למורים - 43.7 אלף שקל; על מיזם שכלל חידות הקשורות לתוכניות הלימודים במערכת החינוך, שאותו פיתח דן חמיצר ושמו "חדים ונהנים" הוציאו בהסתדרות 32 אלף שקל.
ב־2013, כאשר ציינה ההסתדרות 110 שנים להיווסדה, השקיעו בה בשיווק האירוע - "110 שנים למענכם", לא פחות מ־2.2 מיליון שקל מתוך תקציב של 2.7 מיליון שקל. באותה השנה השקיעו גם 163 אלף שקל על שיווק הארגון - "למחנכים בישראל יש רק בית אחד".
משרד החינוך: "הנתונים שגויים"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנתונים שנמסרו שגויים, ואינם עולים בקנה אחד עם נתוני האמת הרשמיים שבידינו".
מארגון המורים נמסר: "מועדון 'תמורה' הוקם בידי הארגון למען רווחת חבריו כדי לאפשר כוח קנייה כלכלי חזק יותר למשכורות המורים, ואנו גאים על כך. ההטבות, המבצעים וההנחות מפורסמים מדי תקופה לידיעת המורים, והתקציב לכך הוא חלק מזערי מתקציב הארגון - ונקבע בידי ההנהלה על פי תקנון ארגון המורים".
תגובת הסתדרות המורים: "הסתדרות המורים עם הפנים לעובדי הוראה. עיקר משאביה מושקעים לשיפור תנאי העסקתם ורווחתם".