הדרך הטובה והיעילה ביותר שמצא פרופ' אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה כדי להציל את 300 מיני בעלי החיים המצויים בסכנת הכחדה באזור נידח באמזונס הפרואני הייתה פשוט לרכוש את המקום. 30 אלף דולר - זה הסכום שנדרש לארגון TIME שהקים שיינס (55), כדי לקנות את השטח שגודלו 800 דונם. 25 אלף דולר הגיעו באמצעות גיוס המונים באינטרנט, והיתר - 5,000 דולר - נתרמו על ידי קרן גורדון ובטי מור. TIME, ארגון לשימור הסביבה, נאבק באופן שוטף להצלת מינים בסכנת הכחדה ברחבי העולם. חלקת הקרקע שנרכשה תהפוך מעתה לשמורת טבע.



"בתוך פחות משנה הצלחנו להראות שאפשר להציל מינים ולהגן על כדור הארץ בעזרת אכפתיות של המוני אנשים ובעזרת גיוס המונים", הסביר שיינס, פרופסור מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה בקמפוס אורנים. לארגון, שאליו הצטרף פרופ' אלון טל מאוניברסיטת תל אביב לפני כשנה וחצי, יש שיטת עבודה יוצאת דופן: לכל אדם שתרם לו יש קול שווה, אם תרם דולר או מיליון דולר, בקידום המטרה העיקרית - למנוע הכחדה של מינים.



בתמורה לחברות מתבקשים החברים בארגון לבחור אחת לשנה בין שלושה שטחים מרחבי העולם, שנבחרו בידי הוועדה המדעית של הארגון, ובכל אחד מהם מגוון רחב של מינים בסכנה. השטח הראשון שבחר חברי הארגון נמצא בהרי האנדים הפרואניים. שטחים נוספים שהיו מועמדים הם ריף אלמוגים מבליז שעל חוף הים הקריבי (הונדורס הבריטית לשעבר), ושטח בערבות בקניה.



פרופסור אורי שיינס



מדובר בשטח פרטי שבו יותר מ־300 מינים של ציפורים, זוחלים ויונקים, חלק ניכר מהם ב"רשימה האדומה". השטח הועמד למכירה על ידי הבעלים. בבעלי החיים שיינצלו: צמרן צהוב זנב, קוף לילה פרואני, ינשוף שעיר מזוקן ועוד. כאמור, 30 אלף דולר הספיקו כדי להעביר את הבעלות אל הארגון.



על פי החוק הפרואני, השטח יכול להימכר אך ורק לבני המקום, ולכן האדמות יירכשו בשמם של בני הקהילה בידי ארגון שימור מקומי, בניהולם של הדוקטורים סאם ונגה שני, הנמצאים באזור כבר שנים ופועלים להצלת המינים הנכחדים בו. "האתר ינוהל עם הקהילה המקומית יחד, ובהתאם לרוח ארגון TIME, וישולבו בו מחקר וחינוך", מסביר פרופ' טל.



"בכל שנייה שעוברת נכרת ביערות הגשם יער שגודלו כמגרש כדורגל", אומר פרופ' שיינס. "זה קצב הכחדת המינים שאנחנו מדברים עליו. מגרש כדורגל בשנייה. כבר לפני יותר מעשור היה ברור לי שמשהו פה לא פועל. יש אלפי ארגונים פעילים בנושא הסביבתי, ראשי מדינות נפגשים ומקבלים החלטות בנושאי סביבה והגנה על הטבע ועל בעלי חיים בסכנה - אבל בפועל קצב הכחדת המינים רק עולה. היה ברור לי שאנחנו צריכים משהו שונה". לדבריו, קצב הכחדת המינים בשנים האחרונות מעמיד אותנו על ספה של תקופה הכחדה שישית.



לאורך השנים פרסם שיינס עשרות מאמרים במגוון נושאים הקשורים למערכות אקולוגיות ולשמירה על בעלי החיים – החל מצב היבשה, עבור בצבאים, באיילים ובחזירי בר וכלה במין חדש של עכביש, שאותו גילה כשהיה מעורב במאבק להצלת חולות סמר. הוא היה פעיל גם בשורה ארוכה של גופים ובהם "אדם טבע ודין", "החברה להגנת הטבע".



"הרעיון: שיתוף מרבי"



"הרעיון העומד מאחורי TIME הוא שיתוף מרבי", מסביר שיינס. "הגעתי למסקנה שהדרך היחידה להתמודד עם סכנת הכחדת המינים היא שיתוף כמה שיותר אנשים מאוכלוסיית כדור הארץ; שכמה שיותר אנשים יידעו מה הבעיות של הכדור. אני מאמין שזה יקרה דרך ארגון האפשר להצטרף אליו בסכומים נמוכים, וכל אחד שווה בו".



אל המיזם של הפרופסורים שיינס וטל הצטרפו גורמים שונים - חוקרים ואנשי מדע, אנשי שיווק ויחסי ציבור מכל העולם, ואפילו פירמה של עורכי דין ניו-יורקית בכירה - כולם בהתנדבות. "100% מכספי התרומה עוברים למטרת שימור המינים", מבטיח שיינס. "השטחים אינם צריכים להיות שייכים לנו אלא למקומיים. זו התפיסה שלנו. אנחנו נגד 'קולוניאליזם ירוק', שבו ארגונים או אנשים פרטיים קונים אדמות, בדרך כלל במדינות עולם שלישי, בלי לשתף את האוכלוסייה המקומית. התחושה מדהימה. בתוך שנה הצלחנו להראות שזה אפשרי ושהרעיון יכול לפעול – שלמספיק אנשים חשוב כדור הארץ ושאפשר לרכוש כך אזורים שיכולים להביא לשינוי".



קוף לילה פרואני, שנמצא בסכנת הכחדה. צילום: אורי שיינס



עתה מכוונים שיינס וטל את הזרקור לעבר הדור הצעיר – דרך בתי הספר. "הייתי רוצה שילדים בבתי הספר בכל העולם ילמדו באמצעותנו על הסביבה ועל בעלי החיים הנתונים בסכנת הכחדה", ממשיך שיינס. "כמו בקופת קק"ל המיתולוגית. שכל ילד יוכל לשלשל כמה שקלים ולהיות חבר בארגון ולהצביע. שיהיו דיונים בכיתה. הילדים הם התקווה של כולנו".