מעיגל הוואשלה (56), נשוי לשלוש נשים ואב ל־22 ילדים, מהכפר הבדואי הלא מוכר אל־גרה בנגב, לא מתרגש מאישורה של הצעת ההחלטה שנועדה להיאבק בתופעת הפוליגמיה (ריבוי נשים) בישראל, בהובלתה של שרת המשפטים איילת שקד. "אנו חיים בחברה שמרנית, יש לה מסורת, והדת שלנו מאפשרת ריבוי נשים, בתנאי שתהיה הוגן כלפי כולן", מסביר הוואשלה. "אני חי עם שלוש נשותי בצורה טבעית ורגילה. מובן שיש בעיות ומחלוקות, אך הן לא חורגות מבעיות של אדם הנשוי לאישה אחת. לעתים יש בעיות בין הנשים, אך הן ניתנות לפתרון".



למרות אישור הצעת ההחלטה, הוואשלה עדיין מעודד את תופעת הפוליגמיה. "אין יותר טוב מבעל ניסיון", הוא אומר. "זה חוק של האל, השונה מהחוקים של האנשים. יש נשים שלא מסוגלות להביא ילדים לעולם, נשים אחרות סובלות ממחלות, וכדי שהגבר לא ינאף, אלוהים התיר לנו להתחתן עם יותר מאישה אחת".



על פי הצעת ההחלטה של שקד, שאושרה בידי הממשלה בתחילת השבוע, יוקם צוות שמטרתו לבנות תוכנית פעולה למיגור תופעת הפוליגמיה. לשם כך תוקם ועדת שרים, אשר בראשה תעמוד שקד, ויתר חבריה יהיו שר החינוך נפתלי בנט, שר הפנים אריה דרעי, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ, שר הבריאות יעקב ליצמן ושר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל. בין היתר, שר החינוך יהיה אחראי לגבש תוכניות לימוד על הנושא; שר העבודה יגבש תוכנית עבודה שתעניק תמריצים לנשים בדואיות להשתלבותן בשוק התעסוקה; ושר הבריאות יידרש לפעול למתן למענה בריאותי לנשים וילדים החיים במשפחות פוליגמיות.



"אנחנו מתקדמים צעד נוסף במלחמה נגד הפוליגמיה", אמרה שקד לאחר אישור התוכנית. "מלבד העובדה כי ריבוי נשים הוא עבירה פלילית, נשים וילדים החיים במשפחות פוליגמיות סובלים רבות מהזנחה, דיכאון, אלימות פיזית ומצוקה נפשית". כמו כן, שקד הדגישה כי נשים החיות במשפחות פוליגמיות מיובאות ונקנות בכסף פעמים רבות מהרשות הפלסטינית על חשבונן של הנשים הבדואיות.



"צעד נוסף במלחמה נגד הפוליגמיה". שרת המשפטים שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"צעד נוסף במלחמה נגד הפוליגמיה". שרת המשפטים שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



לאישור התוכנית למאבק בפוליגמיה קדמה הנחייתו החודש של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגביר את האכיפה בעבירות של פוליגמיה וגם להחמיר את הענישה המוטלת בגין עבירה זו. בין היתר, יוטלו סנקציות ויישללו הטבות כמו קצבאות ילדים. כמו כן, פורסם כי הממשלה שוקלת אכיפה וענישה גם נגד נשים בדואיות המעורבות בפוליגמיה.



"רעש וצלצולים"


תופעת הפוליגמיה נפוצה בעיקר בחברה הבדואית. לפני נתוני המשטרה מ־2015, שיעורה באוכלוסייה זו הוא כ־36%. החוק נגד פוליגמיה נחקק בכנסת בשנת 1959, והעונש המרבי על העבירה הוגדר כחמש שנות מאסר בפועל. עם זאת, הנוהג עד היום היה כי אין מגישים בעניינה של העבירה כתבי אישום. בדרך כלל הערבים, ובעיקר הבדואים, רושמים את האישה השנייה כידועה בציבור, וכך היא וילדיה לעתיד מקבלים הכרה גם במוסדות המדינה.



בארגון הפמיניסטי "כיאן" מתנגדים לריבוי נשים, אך טוענים כי תוכניתה "הגזענית", לדבריהם, של שקד אינה המענה הנכון לתופעה. בתגובה לאישור התוכנית כינסו בארגון ישיבת חירום. "אנו מתנגדים לתופעת ריבוי הנשים המדאיגה, שיש לפעול למיגורה, מאחר שהיא פוגעת בזכויות נשים ומפלה אותן לרעה, יחד עם הנזק הנפשי שנגרם לנשים ולילדים", אומרת רפאה ענבתאוי, מנהלת הארגון הפמיניסטי "כיאן". "עם זאת, התוכנית הנוכחית היא חלק מהמהלך של הממשלה הימנית, שכולל הרס בתים, הפקעת אדמות וגירוש תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב מבתיהם. מה שמניע את שקד זה לא האינטרסים של הנשים, אלא האיזון הדמוגרפי – ואת זה אנו דוחים על הסף. נאבקנו יחד עם ארגוני נשים אחרים בתופעת הפוליגמיה באמצעות הסברה, ואנחנו, כאמור, פוסלים את התופעה הזאת, ועם זאת, אנו פוסלים את העמדה של השרה, שטוענת כי היא פמיניסטית".



גם ח"כ עאידה תומא־סולימאן (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, המוכרת בשל מאבקה בתופעת ריבוי הנשים, תוקפת את התוכנית. "הייתה אמורה להתקיים אכיפה של חוק זה מאז שנחקק, אולם המדינה התרשלה בעניין זה", היא אומרת. "תוכנית האכיפה חוטאת למטרה ונוצרה כחלק ממסע ההסתה והדה־לגיטימציה נגד הציבור הערבי־בדואי. לפני האכיפה ראוי להוציא לפועל תוכניות להעלאת מודעות כללית בחברה ולהעצמת נשים. ראשית, יש להעניק תנאים להתפתחות נורמטיבית תוך הכרה בכפרים הערביים והכנסת שירותים לחיזוק האוכלוסייה המקומית ולא ליצור בעיות חברתיות על ידי אכיפה דורסנית. ארגוני הנשים נאבקו בשטח והובילו קמפיינים ועבודה סיזיפית בתוך הציבור לשם הוקעת התופעה. יכול להיות שאנחנו מסכימים על הכותרת של התוכנית, אך ברור לנו שהמטרות שלנו ושל הממשלה אינן תואמות".



"תוכנית האכיפה חוטאת למטרה". ח"כ תומא-סלימאן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"תוכנית האכיפה חוטאת למטרה". ח"כ תומא-סלימאן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90



כבר ביוני 2011 השיק ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות בחברה הערבית את הקמפיין "אין מקום לפוליגמיה", שנועד לחשוף את התופעה בפני החברה ואת השלכותיה הקשות על נשים, ילדים ומשפחות שלמות. בקמפיין נטען כי נשים וילדים, שחיים במשפחות פוליגמיות, הם קורבן לתופעה זו. לטענת הוועד, מחקרים מוכיחים שילדים אלה חווים בלבול וחוסר ודאות בנוגע להבנת הקשרים המשפחתיים, והנפגעת העיקרית מנישואים פוליגמיים היא האישה הראשונה שנישאת לגבר, שכן מעמדה החברתי והכלכלי של אישה זו במשפחה מתערער, והיא נאלצת לחלוק עם האישה השנייה תפקידים, סמכויות וגם את המשאבים העומדים לרשות המשפחה.



חשף את השלכות התופעה. הקמפיין "אין מקום לפוליגמיה", יוני 2011
חשף את השלכות התופעה. הקמפיין "אין מקום לפוליגמיה", יוני 2011



"המדינה חשפה את שיניה החדות, והיא מוכנה לנעוץ אותן אף בנשים נפגעות תופעת הפוליגמיה, ללא כל הבחנה", טוענת גם עו"ד אינסאף אבו שארב, מנהלת מרכז זכויות הנשים הערביות בנגב בארגון "איתך - משפטניות למען צדק חברתי". "המדינה מתייחסת לנשים הללו כאל בלתי נראות. יש רעש וצלצולים, אך בסופו של יום כל מה שנותרנו עמו הוא מה שרע לנשים: תוכנית ענישה וקיצוצים. איני יכולה להשלים עם תוכנית שפוגעת בנשים באופן כה בוטה, וזאת רק בשל היותן שייכות לשתי קבוצות מאוד פגיעות, הן מגדרית והן תרבותית, באמתלה של מיגור התופעה. התוכנית המוצעת וההחלטה שהתקבלה מונעות בבירור ממניעים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס של הנשים הערביות בנגב ושל החברה הפלסטינית בישראל. זוהי תוכנית ענישה פלילית וכלכלית שמטרתה לפגוע בחברה הערבית ובנשים ולהעמיק את פערי אי־השוויון והעוני שממילא קיימים, ונדרשות שנים רבות לסגירתם. נדרשת תוכנית אמיתית, שאינה מונעת משיקולים פוליטיים, וכל מטרתה היא לבוא חשבון עם החברה הפלסטינית בישראל, כאשר סומנה המטרה הקלה מכולן: הנשים".



אפקט הבומרנג


הוואטסאפ והרשתות החברתיות במגזר הערבי געשו ורעשו עם אישור התוכנית. "זהו עניין פוליטי", התווכחו באחת הקבוצות. "הם קושרים את העניין בהסדרת ההתיישבות הבדואית". אחרים התלוצצו: "הלך על מי שלא התחתן שוב. מי שיתחתן, אני אעביר את שמו לשקד - והוא ילך לחמש שנים בכלא".


אבו עלי, אב לשישה ילדים, בשנות ה־40 לחייו, התחתן לפני חודשיים עם אשתו השנייה, ערבייה ישראלית אקדמאית. "פעם הבדואיות היו מתחתנות בגיל 15, כי היו מעט מאוד בנות", הוא מסביר. "כיום בכל בית יש חמש עד שש צעירות, רובן אקדמאיות, שמבחינתן פספסו את הרכבת, ולכן מספר הנשים הלא נשואות במגזר רק עולה עם השנים. לא בכדי הדת שלנו מתירה ארבע נשים משתי סיבות: האחת, כדי שהגבר לא ינאף, והשנייה, כדי שהצעירות ימצאו גבר שישמור עליהן".



"השרה שקד רצתה לברך, ויצא שהיא מקללת", אומרת פעילה נגד תופעת הפוליגמיה. "כל הפעילות נגד הפוליגמיה, שסבלו מחצי ביקורת על רקע העובדה שמדובר בפעילות שהיא מנוגדת לחוקי האסלאם ולמה שכתוב בקוראן, יואשמו כעת שהן משתפות פעולה עם ממשלת ימין, שהורסת את בתינו תוך שימוש באלימות ואף מגרשת את תושבי הכפרים כדי להקים יישובים יהודיים במקומם. זהו בומרנג. בעצם מדובר בירייה ברגל של כל הארגונים והנשים הפעילות נגד תופעת ריבוי הנשים".



מה היית אומרת לשרה שקד?
"הייתי אומרת לה שצריך היה לחזק את ארגוני הנשים הפועלות נגד תופעת ריבוי הנשים. הם יכולים להעביר את המסרים בצורה הרבה יותר טובה ואמינה מאשר הממשלה, שמניעיה זרים ופסולים כעת בעיני כולם".



משרת המשפטים איילת שקד נמסר בתגובה: "אני מופתעת לשמוע שגורמים כאלו ואחרים חושבים שיש להם גישה לכוונותי ומחשבותיי. כמובן שהספקולציות שעלו משוללות כל יסוד. טובת הנשים והילדים החיים במשפחות פוליגמיות היא העניין המרכזי שעומד לנגד עיניי. ילדים ונשים החיים במשטרי הזנחה צריכים יותר וזקוקים לסיוע מהמדינה. אני בטוחה שארגוני הנשים ייקחו חלק פעיל בוועדה שתעסוק בנושא הפוליגמיה"