זה סיפור אחד, שכמותו יש כיום לא מעט: אמא של רוני עברה לפני שבע שנים ניתוח שהפך אותה סיעודית והותיר אותה מוגבלת בתנועתה. בעלה טיפל בה, עד שנפטר חצי שנה מאוחר יותר. רוני הכניסה את אמה למוסד סיעודי ומימנה את שהותה שם בעזרת פוליסת הביטוח הסיעודי של קופת החולים. אבל הפוליסה הייתה תקפה רק לחמש שנים, שלאחריהן נכנסה לתמונה מדינת ישראל, והתלאות של רוני רק התחילו.
משרדי הרווחה והבריאות עובדים מול מוסדות הסיעוד בשיטת "קוד", שמאחוריה נוסחאות חישוב עלומות לחלקה של המדינה בטיפול באדם במצב סיעודי. הן נגזרות ממבחן יכולת לילדיו של החולה הסיעודי, שמביא בחשבון את הכנסותיהם ורכושם, ללא התחשבות בהוצאותיהם האחרות. רוני נאלצה להתפשר על מוסד פחות טוב בהשתתפות עצמית של 3,000 שקל בחודש. "זה המקסימום שאני יכולה לתת לה", אומרת רוני בבכי.
קוצר ידה של המדינה כרגולטור על חברות הביטוח, בדמות האגף לפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, וכוחות השוק ששולטים בתחום הסיעוד, מביאים לכך שהתחום נשלט כמעט בבלעדיות על ידי מערכת שרואה את שורת הרווח, וכל קשר בינה לבין חמלה הוא מקרי. התוצאה העגומה מגיעה חדשות לבקרים לכלי התקשורת, המדווחים על התעללות חברות הביטוח באזרחיה המבוגרים של המדינה.
בארבע השנים האחרונות נלחמים שני אישים מהמערכת הפוליטית לשנות את המצב ולחוקק חוק שיבטיח לראשונה את אחריות המדינה כלפי אזרחיה הקשישים והסיעודיים, במה שאמורה להיות המהפכה החברתית החשובה ביותר שעיגנה כנסת ישראל בחקיקה מאז חוק ביטוח הבריאות הממלכתי מ־1994. שר הבריאות יעקב ליצמן מנסה עוד מהכנסת הקודמת לחוקק את חוק הטיפול בחולה הסיעודי, כהשלמה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. גם ח"כ איציק שמולי, יו"ר השדולה למען הקשישים והגמלאים, מחזיק בידיו הצעת חוק פרטית בנושא.
לרפורמת ביטוח הסיעוד הממלכתי, כפי שהיא מפורטת בשתי הצעות החוק של ליצמן ושמולי, יש שתי מטרות עיקריות: להפחית את התלות של אזרחי ישראל בשוק הביטוח הסיעודי הפרטי על ידי הכפלה של מספר שעות הסיעוד הביתי המקסימלי שמקנה גמלת הסיעוד מהביטוח הלאומי, מ־18־22 שעות שבועיות ל־35־45 שעות שבועיות. המטרה השנייה היא להגדיל את חלקה של המדינה במימון עלות השהייה בבית אבות סיעודי על ידי ביטול מבחני ההכנסה לילדי הקשישים. מדובר בצעד דרמטי שיחייב את המדינה לשפר בצורה מהותית את תשתיות הסיעוד ואת איכות הטיפול בהן באמצעות הגדלת מספר מיטות האשפוז ותקני המטפלים ופיקוח הדוק יותר על המוסדות.
ליצמן ושמולי מבינים שלא ניתן לממן את הרפורמה, שעלותה מוערכת ב־1.5 מיליארד שקל בשנה, בלי העלאה של מס הבריאות בגובה של 0.5%־0.75%. מי שעומדים בדרכם הם שר האוצר, משה כחלון, ואנשי משרדו, שככל הנראה נרתעים מצעד שיתפרש כהעלאת מסים. מנגד, מדגישים יוזמי החוק שהרפורמה תפחית את ההוצאה העתידית הציבורית האדירה על סיעוד. שני הצדדים חלוקים בדעותיהם, ומי שסובלים הם החולים הסיעודיים.
"זה שוד, זאת גניבה"
בכינוס השדולה למען הגמלאים בכנסת שנערך בשנה שעברה הכריז ליצמן "לא אנוח ולא אשקוט עד שהביטוח הסיעודי הממלכתי ייכנס לתוקף והוא ייכנס ב־1.1.2017, בהתאם להסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד". במהלך השנה חזר שר הבריאות מספר פעמים על התחייבותו, ואף הקצין את איומיו במשבר קואליציוני, לא פחות, אם ראש הממשלה ושר האוצר לא יירתמו למשימה. "כולם אומרים שוויתרתי", נדרש ליצמן לסוגיה בחודש אוגוסט האחרון, "לא ויתרתי. אם אצטרך, אצא למלחמת עולם כדי שהרפורמה תעבור". אבל 2016 חלפה, התקציב הדו־שנתי ל־2017־2018 עבר בכנסת ללא דרמה או משבר קואליציוני, ורפורמת הסיעוד הממלכתי שוב נקברה בקול ענות חלושה.
"אנחנו מצווים בתורה ב'כבד את אביך ואת אמך', שזו אחת המצוות הכי קשות, וגם ב'הדרת פני זקן', שמשמעו שצריך לאפשר חיים יותר טובים", אומר שר הבריאות בראיון ראשון ובלעדי על הנושא מאז עבר תקציב המדינה. "תוחלת החיים בישראל עולה, ואנחנו חייבים להבטיח חיים בכבוד למי שחי יותר שנים. בסופו של דבר נגיע למצב שיהיו כאן הרבה יותר זקנים.
"כיום, כאשר אדם צריך סיעוד, הוא מקבל את זה באמצעות ביטוחים פרטיים או משלימים, שעולים המון כסף ובסופו של יום לא מקבלים מי יודע מה מהם. גם מי שמקבל 'קוד', היינו זכאות להשתתפות של המדינה בהוצאות אשפוז סיעודי, נכנסים לכיסים של ילדיו ולהכנסות שלו. זה שוד, זאת גניבה. איך אנחנו כמדינה יכולים להרשות לעצמנו להיכנס לכיסים של הילדים?
"אני חולק על מי שאומר שהממשלה הזאת היא רק קפיטליסטית. בתוך הממשלה הצלחתי ליישם את טיפולי השיניים לילדים ואת הרפורמה בבריאות הנפש. זה תלוי בשר, אם הוא רוצה ולוחץ, ולא בממשלה. לא יהיו קיצורי דרך ברפורמה הזאת, היא תעוגן בחקיקה ראשית של הכנסת לדורות. זה לא יהיה בקומבינה או בהסכמות מתחת לשולחן עם האוצר של טלאי על טלאי. אני רוצה להעלות את מס הבריאות ב־0.6%, זה אמור לתת לי כמיליארד וחצי שקל לשנה לטובת המטרות העיקריות".
כרגע הפער ביניכם לבין משרד האוצר גדול.
"משרד האוצר טוען נגדי שזאת העלאת מסים, אבל אני טוען שזאת הורדת מסים. כי מי שיהיה לו ביטוח ממשלתי לא יצטרך לשלם ביטוח פרטי מקביל, שכיום עולה פי ארבעה עד חמישה למבוטח ממה שיעלה אם המדינה תספק את האפשרות הבסיסית הזאת בעצמה דרך הביטוח הלאומי".
היית נחוש להעביר את הרפורמה. מדוע היא עדיין לא עלתה על שולחן הדיונים?
"בישיבת הממשלה הלילית על תקציב המדינה האחרון, העבירה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הרצאה לשרים. הפתעתי אותה באמצע דבריה ושאלתי: 'מה דעת הנגידה על נושא הסיעוד הממלכתי?'. הנגידה ענתה מיד: 'אני תומכת מאוד ברפורמה הזאת. השר מציע העלאה של מס הבריאות בחצי אחוז? אני תומכת גם בהעלאה של המס באחוז שלם'. ראש הממשלה נתניהו שאל אותה באותו רגע: 'האם תיאמתם עמדות?', ושנינו ענינו שלא דיברנו על הנושא מעולם. זאת אומרת שהתמיכה רחבה מאוד".
מה נותר מהאיום בפירוק הממשלה? מההתחייבות להעביר את הרפורמה עד ינואר 2017?
"בכל יום ראשון אנחנו יושבים, כל ראשי מפלגות הקואליציה, אצל ראש הממשלה. גם השר כחלון וגם אני שותפים בפורום הזה. ביום ראשון לפני שבועיים העליתי את הנושא בפורום במלוא החומרה. הזכרתי בפורום שישנה התחייבות מפורשת בהסכמי הקואליציה של ראש הממשלה להעביר את חוק הסיעוד הממלכתי. ייאמר לזכותו של ראש הממשלה שהוא מקיים הסכמים קואליציוניים. סיכמנו שנקים ועדה של האוצר, הבריאות, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה".
גורמים במערכת הבריאות, המעורים בשיח שלך מול רה"מ ושר האוצר בנושא, טוענים כי הצעת להקים ועדה כזו כבר לפני חצי שנה.
"אכן, הוועדה לא הוקמה. יש לנו ויכוחים בשבועות האחרונים על הרכב הוועדה וכמה נציגים יהיו בה לכל משרד. אני מתכוון להביא את הנושא הזה כבר בימים הקרובים שוב בפני שר האוצר".
מה היה הרגע במהלך דיוני התקציב האחרונים, שבו הבנת שיהיה עליך לחזור בך מהאולטימטום לראש הממשלה?
"אני לא אחזור בי, חד־משמעית. אני הולך על זה עד הסוף. יש הרבה דברים שנצטרך לסדר. נכון, לא קיימתי את ההבטחה לעמוד בתאריך של 1 בינואר 2017, אבל אני לא מרפה מהנושא הזה אפילו לדקה אחת. זה בנפשי".
מדוע שר האוצר החברתי עומד בדרכך?
"הוא לא עומד בדרכי. שר האוצר אמר לי שהוא תומך ברפורמה, אבל יש בעיה: הוא לא אוהב להעלות מסים. אנחנו מתכוונים להוכיח לו שזאת הורדת מסים, כפי שאמרתי. היו לי שיחות בנושא עם השר כחלון, ואני אשכנע אותו. פקידי האוצר לא אוהבים את התוכנית, כי זה דבר ענק, אבל שר האוצר צריך להבין שזאת היסטוריה. תהיה כאן מעורבות ישירה ואישית שלי ושלו, כי זה דבר גדול".
האם אתה והשר כחלון מתקרבים למסגרת זמנים לעבודת הוועדה שאתם מבקשים להקים? ועדה כזאת יכולה למשוך את דיוניה לאורך תקופה ארוכה.
"אני לא אתן לזה לקרות. אבקש תאריך להגשת המסקנות ולוחות זמנים ברורים של הגעה להסכמות ויישום בחקיקה ובשטח".
"המצב נעשה גרוע"
ליצמן רץ למרחקים ארוכים, אך מתכוון לעשות זאת בזמן קצר: הוא תחם ב"שבועות" את מסגרת הזמן להגעה להסכמות עם כחלון על הרכב הוועדה הבין־משרדית, וב"חודשים" את זמן העבודה של הוועדה. שר הבריאות מבין היטב כי ציבור הקשישים נושא אליו עיניים וכי מדובר בסוגיה חובקת מגזרים, שתשפיע על רווחת הסיעודיים ובני משפחותיהם לעשרות שנים. "סקר שהזמנתי בכהונה הקודמת שלי במשרד מראה בבירור: 78% מהציבור תומכים בהעלאת מס הבריאות לצורך מימון חוק סיעוד ממלכתי. שיעור התמיכה בעצם הצורך ברפורמה בכלל הציבור מגיע ל־93%", הוא מדגיש.
"ב־2011 הוציא משרד הבריאות בפעם הראשונה מסמך ששם על השולחן את בעיית הסיעוד במלוא עוצמה", אומר ח"כ שמולי, שמתכוון לקדם בקרוב הצעת חוק פרטית בנושא. "ייאמר לזכותו של השר ליצמן שהוא הראשון ששם את הנושא הזה בקדמת הבמה הציבורית, אבל מאז 2011 משרד הבריאות מתחייב לטפל במשבר הזה, ובמבחן התוצאה לא עשה זאת, על אף שהמצב רק נעשה יותר גרוע מדי שנה.
"כרגע אין הצעת חוק ממשלתית של משרד הבריאות, אלא הצעת חוק פרטית שליצמן הגיש כחבר האופוזיציה בכנסת הקודמת. עד כה לא קידמתי את הצעת החוק כי הייתי בתחושה ששר הבריאות מתכוון לקדם את הרפורמה בסיעוד כדבר הדחוף ביותר על סדר יומו. המתנו שהרפורמה תיכנס לתקציב הדו־שנתי שעבר לאחרונה בכנסת, אבל זה לא קרה. מבחינתנו, חברי כנסת וארגונים חברתיים, מדובר בקו פרשת המים ולכן אנחנו מתחילים לקדם את הצעת החוק הפרטית. מכיוון שהצורך הוא דחוף כל כך, אנחנו מפסיקים להיות נחמדים. חיכינו לשר הבריאות עד עכשיו, אבל הזקנים הסיעודיים לא יכולים לחכות יותר".
הצעת החוק של שמולי עוברת בימים אלה החתמה בקרב חברי הכנסת. "זה לא משנה אם אתה מצביע הליכוד או עבודה, כולנו נהיה זקנים, כולנו נטפל בהורים זקנים. הנושא הזה נמצא מעל תפיסות של מדיניות כלכלית, הוא היגיון פשוט. האוכלוסייה מזדקנת, המדינה לא מתערבת, שוק הביטוח הפרטי פרוץ, המשפחות קורסות, גם נפשית וגם כלכלית, וההפסד מתגלגל למשק".
לפי נתוני משרד הבריאות, לא פחות משליש מהמטפלים העיקריים בהורים סיעודיים נאלצו לפרוש ממקום עבודתם בעקבות הטיפול. "רוב המשפחות, שגם כך מתקשות לגמור את החודש, נאלצות לבחור בין מצב שבו בן משפחה עוזב עבודה כדי לסעוד את ההורה תוך פגיעה קשה בפרנסה, ולשאת בנטל נפשי ופיזי לא מבוטל, לבין תשלום מכיסן של אלפי שקלים בחודש לעובד/ת הסיעוד, הפער בין מה שניתן לקבל מהביטוח הלאומי לבין העלות בפועל", אומר עו"ד גיל גן מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח.
מנתוני האגודה לזכויות האזרח עולה כי 70% מהמשפחות משלמות יותר מ־2,000 שקל בחודש כהשתתפות עצמית, ו־30% משלמות יותר מ־3,000 שקל מדי חודש בחודשו. "כך נפגע כבודו של הזקן הסיעודי שכבר אינו עצמאי ותלוי בתמיכת ילדיו, נפגעת הפרטיות של משפחתו ואף היחסים בתוך המשפחה. הדרישה היא להפסיק להתנות את הסבסוד הציבורי בהסכמתם של בני המשפחה לממן את הטיפול ולהכניס את האשפוז הסיעודי לסל הבריאות".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות הציבה הממשלה את מערכת הבריאות הציבורית והוזלת יוקר המחיה, תוך צמצום ההוצאה הפרטית, בראש סדר העדיפויות הממשלתי. כהוכחה לכך, הרי שבמקביל לשינויים המבניים שקודמו, גם הוגדל תקציב מערכת הבריאות בתקציב 2017 בכ־5 מיליארד שקל, ובכ־8.5 מיליארד שקל על פני התקציב הדו־שנתי. מדובר בגידול השנתי הגבוה ביותר במערכת מאז ומעולם, והוא מצביע על סדר העדיפות.
"בהקשר ליוזמת משרד הבריאות לקדם העלאת מסים, הרי שהיקף ואופן גביית המסים מהציבור הישראלי לשנים הקרובות כבר נקבעו על ידי הממשלה במסגרת אישור תקציב המדינה ובהתאם לסדר העדיפות שנקבע על ידה. משרד האוצר אינו תומך בשינוי מדיניות זו ובהעלאת מסים מהציבור כעת כמקור לצעדים חדשים. כן יצוין שהמשרד תומך, ביחד עם הגורמים האחרים, בקידום רפורמות וצעדים בתחום הסיעוד, שיסייעו לייעול ולשיפור השירות לאזרחים".