על המושג עגונות - נשים שהבעל שלהן מסרב לתת להן גט ולשחרר אותן מהנישואים - כמעט ואין בישראל אדם שלא שמע. אולם מעטים יודעים כי ישנם גם גברים מסורבי גט. מנתונים שפרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים בשבוע שעבר עולה כי דווקא מספר הנשים הממאנות להסכים לגט גבוה ממספר הגברים, אף שההשלכות של מעשיהן עליהן חמורות יותר.
במדינת ישראל, בה תחום הנישואים נתון תחת ההלכה, אישה שלא התגרשה מבעלה על פי דין אינה יכולה להקים משפחה חדשה. אם תעשה זאת, ילדיה יישאו את כתם הממזרות. גברים לעומת זאת, בעיקר אם הם דתיים, יכולים להביא לעולם ילדים נוספים מאישה אחרת - שלא ייחשבו כממזרים - ובהיתר מיוחד מבית הדין הרבני, יוכלו אף לשאת אישה נוספת.
"אין לי מושג למה היא מסרבת לקבל את הגט, כשהיא זו שיזמה את הגירושים מלכתחילה", אומר א', בן 34 ממרכז הארץ שאשתו מסרבת לקבל את הגט שהוא מוכן לתת לה ברצון. "אין בינינו מחלוקת כלכלית, אולי היא התחרטה, אולי קשה לה לקבל את העובדה שהסכמתי, הכל מונע מרגש בסופו של דבר. אבל אני לא מבין אותה. היא אישה צעירה, וכל עוד היא לא תסכים לגט היא לא יכולה להתחתן שוב או ללדת, כי הילדים יהיו ממזרים, בזמן שלי אין ממש בעיה לצאת עם נשים. וגם אם ייוולד לי ילד מקשר כזה, הוא לא יהיה ממזר. ההלכה נמצאת לצד הגברים. אבל כשמדובר ברגש, אין כנראה חוקים".
איך זה משפיע עליך ביום־יום?
"זה אמור לא להשפיע עלי כמו עליה, אני יכול להתחיל מערכת יחסים חדשה, אבל אני מרגיש שבוי. כל ההתעסקות הזאת, העובדה שאני עדיין כבול אליה ושיש לה שליטה בחיי, זה קשה מאוד. אני יודע שיש מקרים של גברים כמוני, שבהם מעבר למלחמה הרגשית יש גם מלחמה כלכלית. לפחות זה נחסך ממני".
על פי ההלכה, הגט חייב להינתן על ידי הבעל מרצונו, ואם הבעל נותן את הגט שלא מרצונו הגט עלול להיחשב גט מעושה, שהוא פסול. על פי התורה, אפשר לתת לאישה גט בעל כורחה, אלא שהדבר נאסר בחרם דרבנו גרשום, וחוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951 קבע מעשה זה כעבירה פלילית מסוג פשע.
החוק הישראלי מתיר כיום לבית הדין הרבני להפעיל שורת סנקציות אזרחיות מוגדרות כנגד סרבני או סרבניות גט: מאסר לתקופה של עד עשר שנים, עיכוב יציאה מן הארץ, איסור על קבלת דרכון, איסור על קבלת או חידוש של רישיון נהיגה, מניעת היבחרות למשרה על פי דין, מניעת עיסוק מוסדר על פי דין או הדורש רישוי או היתר ועוד.
בשנים האחרונות עלו לכותרות כמה מקרים של סרבני גט, שנידונו לתקופות מאסר ממושכות ולמרות זאת התמידו בסירובם. בשנת 2011 האריך בית הדין בירושלים את מעצרו של סרבן גט לתקופה בלתי מוגבלת, בעקבות המשך סירובו לתת גט לאשתו גם לאחר שסיים לרצות תקופת מאסר של עשר שנים תמימות. ב־2016 הטיל בית הדין הרבני עונש מאסר על אביו של סרבן גט, לאחר שקבע שהאב עומד מאחורי הסרבנות של בנו.
"לא מלחמת מספרים"
כאמור, הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה בשבוע שעבר נתונים שנוגעים לסרבנות גט בחמש השנים האחרונות על פי חלוקה מגדרית. על פי ההגדרה של בתי הדין הרבניים, גבר שסירב לתת גט או אישה שסירבה לקבל גט תוך חודש מיום שניתן לחובתם פסק דין לגירושים הם סרבני גט.
התמונה העולה מתוך הנתונים מפתיעה: בחמש השנים האחרונות התגרשו במדינת ישראל לא פחות מ־56 אלף זוגות. במרבית תביעות הגירושים הצליח בית הדין להביא את הצדדים לידי גירושים בהסכמה. בחלק מהמקרים מגיעים בני הזוג מראש עם הסכם גירושים מוכן, ובית הדין רק מאשר אותו. ברוב המקרים סודר הגט בפרק זמן של חודש או חודשים ספורים מיום מתן פסק הדין. במהלך חמש השנים האחרונות נתנו בתי הדין 6,950 פסקי דין לגירושים, מתוכם 3,566 נגד גברים ו־3,384 נגד נשים.
בתקופה זו נרשמו במערכת 809 מקרים של סרבנות גט. מספר הגברים המסרבים לתת גט עומד על 382, בעוד שמספרן של הנשים המסרבות לקבל גט עומד על 427. מספר עונשי המאסר שהושתו על סרבני גט גברים בחמש השנים האלו הוא 69. עדיין לא הוטל עונש מאסר על אישה מסרבת.
לנוכח המציאות הזו, ש', שביקש להתגרש כבר לפני תשע שנים, פשוט הרים ידיים. "אחרי כשלוש וחצי שנים הפסקתי את ההליך, הפקדתי גט וזהו, היא לא לקחה אותו", הוא מספר. "לאדם עובד כל הדבר הזה כמעט בלתי אפשרי, עשרות דיונים בימי עבודה, סחבת של שנים. זה הורס את החיים. הבנתי שאני לא הולך לקבל ממנה גט, למרות שכבר הייתי מוכן לתת לה את כל מה שביקשה. אני סבור שבחלק מהמקרים מדובר באובססיה של הצד המסרב, במקרים של גברים שמסרבים ייתכן שזה מגיע אחרי שנחלו הפסד בכל החזיתות, וזה הקלף האחרון שלהם - לסרב. אצל נשים שמסרבות לקבל גט מדובר, לדעתי, בכאלה שכבר לקחו נתח גדול יותר מהרכוש ומזונות גבוהים ומשתמשות בסירוב כנשק לסחיטה"
מה העצה שלך?
"לאנשים חילונים? אל תתחתנו בבית הדין הרבני".
עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ”לית עמותת "מבוי סתום" המייצגת נשים עגונות מאז 1995, כלל אינה מופתעת מהנתונים אך אומרת כי יש לבחון לעומק מה עומד מאחוריהם במקום להתייחס למספרים בלבד: “כבר הרבה שנים שבאתר הרבנות מתפרסמים נתונים לפיהם יש אחוז מעט יותר גבוה של נשים סרבניות לעומת גברים סרבנים, אבל במקרה של נשים סרבניות מדובר לרוב בסכסוכי גירושים. אנחנו לא מכחישים שישנן גם נשים שמנסות להשיג הטבות כלכליות על בסיס הגט, אבל אין בכלל מה להשוות בין אישה מסורבת גט, עגונה, לבין גבר. היא לא תוכל להתחתן או ללדת, ובמקרה שהיא דתייה או
מסורתית מן הסתם גם לא להיות במערכת יחסים. בזמן שלגברים יש פתרונות.
בנתונים שפורסמו על ידי בתי הדין צוין גם כי 120 גברים קיבלו במהלך חמש השנים האלו היתר לשאת אישה שנייה, לעומת 69 גברים בלבד, שעליהם הוטלו סנקציות. כלומר, לגברים יש אופציות אחרות במצב הזה. התקנה לפיה הגבר הוא שנותן את הגט והאישה מקבלת היא תקנת חכמים עתיקה, והיא לא מאפשרת לנשים להמשיך את חייהן".
עם זאת, עו"ד כהנא דרור מציינת כי בתי הדין הרבניים מפנימים בשנים האחרונות את השינוי במעמד האישה, וכי דווקא בשל כך המצב שבו מופעל פעמים רבות לחץ על נשים במהלך הגירושים לוותר כלכלית, כדי לא להפוך עגונות, זועק לשמיים: "אנחנו נאבקים היום כדי שהזוגיות תהיה משהו שוויוני יותר, ולא שהאישה היא קניין של הגבר, שהוא אמור לוותר עליו. זה לא מאבק של גברים נגד נשים וגם לא מלחמת מספרים". עו"ד כהנא דרור מציעה לזוגות נישאים להוסיף בכתובה תקנה לפיה במקרה שיתגרשו ואחד הצדדים יסרב לתת או לקבל גט במשך 12 חודשים, יוכרזו הנישואים בטלים.
"כמו מלחמה"
אברהם רקובסקי, שהקים לפני כחצי שנה את עמותת "עמם אנכי" המסייעת לגברים ונשים - בחברה החרדית והדתית ובכלל - הנמצאים בהליכי גירושים, פגש בחייו לא מעט מסורבי גט. "ברור שנשים עגונות חוות טרגדיה, אבל גם גברים, ובפרט בחברה החרדית והדתית שמסורבים גט, נמצאים במצב לא שונה בהרבה", הוא אומר. "בחברה החרדית הפתרונות כמו היתר לשאת אישה שנייה אינם ישימים, כיוון שמדובר בפתרון יקר, ואורך הרבה מאוד זמן לקבל את ההיתר, וחלקים רבים בחברה החרדית אינם מסתמכים על היתר כזה".
אף שהוא פועל זמן קצר יחסית, הספיק הארגון לקבל פניות ולסייע ברמות שונות למאות אנשים, נשים וגברים כאחד. "המטרה שלנו היא ליצור שוויון ועזרה הדדית בכל הנוגע לגירושים, תוך כדי וגם אחרי, כי הבעיות בגירושים אינן מסתיימות עם מתן הגט", אומר רקובסקי ומוסיף כי אינו חושב שיש להתמקד במספרים או בהתפלגות המגדרית, אלא לשאוף לחוק ברור שיאפשר למתגרשים לדעת לקראת מה הם הולכים, ושהמקום הזה לא יהיה לא הליך שכורך יחדיו את נושא הגירושים, פירוק הרכוש המשותף ומשמורת הילדים.
רקובסקי סבור כי לו הייתה חקיקה ברורה בנושאים אלו, אחוז סרבני וסרבניות הגט היה יורד בהרבה וכך גם אחוז האנשים שנאלצים לוותר ויתורים מרחיקי לכת כדי לזכות בגט. "אנשים באים לגירושים היום כמו למלחמה", הוא אומר, "וכשאתה בתוך מלחמה, אתה לא תמיד מודע לנזק שאתה מסב לעצמך במהלכה".