מה קורה לאנשים שאין להם נגישות למחשב בעולם שבו הפרסומות מפצירות בנו לגלוש באתר ולהיכנס לאפליקציה, לוותר על התור ועל המענה האנושי, ולעשות הכל לבד - מניהול חשבון הבנק ועד לקנייה ומשלוח בסופרמרקט? לאלו שהעולם הדיגיטלי המתקדם שכח מאחור, לילדים שלא גדלים עם לפטופ בבית וטאבלט בבית הספר? לפני שאתם שוב מחייכים כשסבתא שולפת טלפון נייד עתיק יומין או מתעצבנים בניסיון השלישי למלא טפסים מקוונים לוויזה, כדאי שתקראו את הכתבה הזאת.
נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנחשפו ביום שלישי שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת, במסגרת הדיונים לרגל יום העוני, מגלים שחלק גדול מהישראלים - 1.3 מיליון - נטולים גישה לעולם הדיגיטלי ונשארים מאחור, וזאת למרות התדמית הנוצצת של מדינת ישראל כמעצמת מחשוב וסטארט־אפ.
בעולם כזה כבר לא מודדים עוני רק במדדי לחם וחלב. עוני דיגיטלי משפיע במיוחד על אוכלוסיות מבוגרות וחלשות במדינה - עולים חדשים, ערבים, חרדים וילדי פריפריה. על אף הסטיגמה של דור שלם שנולד וגדל עם מקלדת ביד, מתברר שהפערים עדיין קיימים ובאופן בלתי מפתיע, העוני הדיגיטלי תואם לעוני פיזי.
במהלך הוועדה דנו חבריה בצמצום הפער הדיגיטלי, כדי לקדם אוכלוסיות מוחלשות. חברי הכנסת היו תמימי דעים בנוגע לצורך לצמצם את הפערים בין האוכלוסיות השונות, בין פריפריה למרכז, ובין ערבים ליהודים. ח"כ עבד אל־חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי המעבר לסניפי בנק דיגיטליים וטפסים דיגיטליים פוגע בעיקר באוכלוסייה המבוגרת ובאוכלוסייה הערבית. לדבריו, המצב בקרב האוכלוסייה הערבית קשה יותר, שכן שוכנים בקרבה הרבה מבוגרים אנאלפביתיים.
ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) אמר בדיון כי אי אפשר להנגיש מידע ללא תקציבים וכי צריך להפסיק רק לדבר על צמצום פערים ולפעול למען זה. "לא יכול להיות שנשאיר אוכלוסייה שלמה מאחור ונשאל למה הם עניים", אמר, "פרויקט מחשב לכל ילד מותנה בהשתתפות הרשויות וההורים, ולכן המוחלשים כלל אינם חלק ממנו. צריך לתת לכולם נקודת זינוק שווה, אחרת לא נצליח לצמצם את הפערים".
קרן בראון, מנהלת הפיתוח העסקי בעמותת תפוח, הפועלת כבר קרוב ל־15 שנים במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי וליצור ניעות חברתית־כלכלית בישראל באמצעות הנגשת טכנולוגיה, מבינה היטב מה פירוש הפערים ומשתמשת במונח "עוני דיגיטלי" כשהיא מתארת אותם: “מקובל לדבר על עוני רק במונחים של מזון ודיור, ואנשים בהחלט עשויים לחשוב שנגישות דיגיטלית היא תוספת או מותרות, אבל זה כלל לא נכון, בני נוער שגדלים היום בפריפריות ואינם זוכים להזדמנות שווה ללמוד ולהשתלב בעולם הזה - הם עניים. יש קשר ישיר בין עוני לפערים דיגיטליים”.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהציגה עמותת תפוח בכנסת, ועל פי הבדיקות שערכה בשטח, 1.3 מיליון אזרחים ישראלים, שהם 20% מהאוכלוסייה הבוגרת, חסרי אוריינות דיגיטלית. הבדיקות שערכו בעמותה העלו כי קיים פער של 50% בזמן השימוש במחשב בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה, פער של 40% בשימוש בדואר אלקטרוני ופער של 57% בחיבור לאינטרנט.
קרן, למה נועדו הבדיקות?
“במסגרת הפעילות ראינו שאנחנו נתקלים בפער דיגיטלי עצום ורצינו לראות את הנתונים, בין היתר, כדי שנוכל לדעת לאן להקצות משאבים. המחקר שעשינו נעשה תחת פרופסור שיזף רפאלי, העומד בראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט מאוניברסיטת חיפה, וגילינו שהפערים משמעותיים ביותר בקרב אוכלוסיות של ערבים, חרדים, ובדואים. יש הלימה בין אוכלוסייה ענייה לאוכלוסייה של עוני דיגיטלי, ואם אין לך נגישות לכלים ומידע, אתה נפגע ביכולת להתקדם וביכולת למוביליות חברתית”.
אבל הרי אנחנו אומרים שילדים היום נולדו לתוך העולם הדיגיטלי.
“בהחלט יכול להיות שלילדים היום יותר קל לרכוש שפה מחשובית אבל להרבה ילדים ובני נוער אין אפשרות או תשתית, וזה יחד עם נושא האנגלית, מייצרים פער בעיקר בין מרכז ופריפריה. בהרבה מאוד בתי ספר בפריפריה אין תשתית מחשבים, אין אינטרנט, יש לא מעט מקומות שבהם ההכשרות שלנו הן ההכשרות הטכנולוגיות היחידות בשטח. באחד היישובים בהם אנחנו עובדים אנחנו מסיעים את בני הנוער לישוב אחר כדי ללמוד, כיוון שאין ביישוב תשתית אינטרנט המאפשרת ללמד. אוריינות דיגיטלית היא לא לחם, אבל בלעדיה היכולת שלנו להשמיע קול נפגעת. עם זאת, התוצאות שלנו מצוינות. 65% מהבוגרים של התוכניות שלנו משולבים ביחידות טכנולוגיות בצבא, לעומת כ־22% אחוזים בלבד מנוער מקביל בגילם, ובוגרים שלנו מרוויחים כיום פי שניים מאחרים בגילם שלא השתתפו בתוכניות. אנחנו מציעים תוכניות גם לחרדים, לנשים מובטלות ואפילו יש לנו תוכנית לעבודה עם קשישים על סמארטפונים”.
מה התוכניות לעתיד?
"אנו מתכוונים לקדם הצעת חוק בכנסת, שלפיה אוריינות דיגיטלית תהיה חלק מלימודי הליבה. החברה הישראלית נפגעת, כאשר יש בה אוכלוסייה ענייה דיגיטלית".
לסגור מעגל בפריפריה
גם סקר חדש שיזם המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י בקרב חניכי תוכנית הסייבר הלאומית "מגשימים", המכשירה בני נוער מצטיינים בתחום המחשבים והסייבר המתגוררים בערי הפריפריה - מדרום לאשדוד ומצפון לעפולה - חושף תמונת מצב עדכנית לגבי היצע חוגי מחשבים ותוכניות העשרה בתחום המדעים בפריפריה, הפועלים בשעות שאחרי בית הספר. 60% מבני הנוער ציינו שבערי מגוריהם קיים מחסור בחוגי העשרה ופעילויות פנאי בתחומי המחשבים והמדעים. 25% השיבו שמתקיימות פעילויות מדעיות במידה בינונית וכ־16% בלבד ציינו שמתקיימות במידה רבה.
שגיא בר, מנהל המרכז לחינוך סייבר בקרן רש"י: "ממצאי הסקר מלמדים על חשיבותן של תוכניות דוגמת "מגשימים", שנועדו לתת כלים שיסייעו לבני נוער צעירים מהפריפריה להתכונן לחייהם העצמאיים ולהתמיין כשאר הצעירים ליחידות הטכנולוגיה בצה"ל ולאחר מכן באקדמיה ובתעשייה. התוכנית חותרת, בין היתר, לכך שבוגריה ישובו למקום מגוריהם בפריפריה, יסגרו מעגל ויביאו לשינוי חברתי עמוק ואמיתי". לדברי בר, עד היום השתלבו למעלה מ־75% מבוגרי 'מגשימים' ביחידות הסייבר והמודיעין בצה"ל. "במקרים רבים הצלחנו לשנות את ההרכב בקורסים של הסייבר והמחשוב בצה"ל ולהביא ביטוי לאוכלוסיות שעד כה לא לקחו בהם חלק", הוא אומר ומוסיף כי במסגרת שעות המחויבות האישית של התלמידים במרכז, בוחרים רבים מהם להתנדב עם קשישים ולנסות ולהקנות להם אוריינות בתחום המחשבים.
ג’, בן 17, מתגורר ביישוב המוגדר במקום נמוך במדרג הסוציו־אקונומי בדרום הארץ. בבית שלו אין מחשב ואין אינטרנט, גם לא בבית הספר שבו הוא לומד. “זה מאוד מתסכל אותי”, הוא אומר, “אני יודע שבמקומות אחרים יש הזדמנויות אחרות לאנשים בגילי. הם מתקדמים, ואני נשאר מאחור. כל העולם היום במחשבים, ואנחנו כאן בכלל לא נוגעים בזה, בקושי לשלוח אימייל אני יודע. איך אני אשתלב בזה בצבא ואחרי הצבא?”.
א', אומנם רק בת 67, אבל מרגישה גם היא לפעמים כמי שנשארה מאחור: "עם הבנק אני בכלל לא מסתדרת. מבקשים ממני להשתמש באפליקציה, אני לא מצליחה. ביקשתי מהנכדה ללמד אותי ולא הצלחתי. לפני שנתיים רציתי להתקדם, קניתי סמארטפון וניסיתי בכל מאודי ללמוד להפעיל אותו, אבל בסוף החזרתי אותו בדמעות לחנות. הכל מתקדם היום לדיגיטלי - הבנק, קופת חולים, ואני מאחור. במובן הזה אני חוששת מהעתיד. אני לא אדם שלא מסתדר טכנית, אבל עם הדיגיטציה הזאתאני ממש לא מסתדרת".
ברכה שהיא קללה
בכינוס שנערך בשבוע שעבר בנושא קשישים ודיגיטציה במרכז המחקר של הכנסת, הוצג מחקר שנערך על ידי רועי גולדשמידט, ומראה כי אכן המעבר הנרחב בשנים האחרונות לסביבת שירות דיגיטלית ולשימוש נרחב בטכנולוגיות מידע הוא בבחינת "חרב פיפיות". לדברי כותבי המחקר, "הטמעה של יכולות, מיומנויות ודפוסי השתתפות במרחב המקוון עשויה להשפיע על אזרחים ותיקים לחיוב במובנים רבים: בהקלה על אפשרויות קבלת שירות וביצוע פעולות אדמיניסטרטיביות שונות, כמו גם במובנים מנטליים וקוגניטיביים, למשל ביחס לשביעות רצון ולהפגת בדידות. מאידך, הדרה מן המרחב הדיגיטלי עקב חוסר יכולת לעשות שימוש בטכנולוגיה או בשל חסמים אחרים, עשויה להשפיע לשלילה ולהקשות הן על ההתנהלות היומיומית והן על ההשתתפות החברתית המתאפשרת באינטרנט. המחקר קבע כי במקרים שבהם מוחלף שירות אנושי בשירות מקוון או דיגיטלי, החדרתו ללא חלופה עשויה להרע את תנאי השירות עבור לקוחות המתקשים בשימוש בטכנולוגיה".
יו"ר שדולת הגמלאים, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), אמר בכינוס: "החברה שועטת קדימה גם מבחינה טכנולוגית, והמחיר של הותרת אוכלוסיות חלשות מאחור הוא כבד. למרבה הצער, בניגוד לתמיכה הרחבה שמספקות למבוגרים חלק ממדינות העולם כדי להתגבר על הפער הטכנולוגי שנוצר, בישראל יש במקרה הטוב אוסף אקלקטי של פרויקטים שאין ביניהם שום קו מחבר, ובמקרה השכיח יותר, חוסר מוחלט של תשומת לב כאשר מעבירים שירותים בסיסיים לאינטרנט, הופכים את השירות הקולי לממוחשב או כשמבטלים שירותי דואר ובנק בקהילה. הקדמה היא ברכה, אך צריכה להיות אחריות שעבור המבוגרים היא לא תהפוך מקור לתסכול, חוסר מיצוי זכויות ולקללה".
חשופים לתרמית ולנוכלות
במסגרת מיזם “אזרחות דיגיטלית”, בנה ארגון האינטרנט הישראלי ערכה מקוונת למבוגרים וקשישים "המחשב והאינטרנט הם חלק בלתי נפרד מחיי היום־יום של ילדיכם ונכדיכם, ובקרוב יהיו גם חלק מחייכם, עד שתשאלו את עצמכם איך בכלל הסתדרתם בלעדיהם", נכתב בערכה המקוונת שמופיעה האתר הארגון, "התפיסה העומדת בבסיס הערכה שלפניכם היא שכישורי חיים בעולם הדיגיטלי נדרשים מכל אזרח כחלק ממיומנויות המאה ה־21.פיתוח השימוש באינטרנט כתשתית לתקשורת, לשירותים ולמידע – בקרב כל קבוצות האוכלוסייה – חיוני לצורך שיפור איכות חייהן ולהשתתפותן בשיח החברתי". אבל מתברר שלמרות המחקרים המראים כי מבוגרים הפעילים ברשת זוכים ליתרונות נפשיים ולעניין רב, רבים מהם בכל זאת אינם מסוגלים לעבור למאה ה־21.
"אין לי שום דרך ללמד אותה איך להשתמש בשירותים כאלו" אומרת נ', שאמה, עולה חדשה ומבוגרת, לא הצליחה להסתגל לחידושי הטכנולוגיה. "זה מתחיל מקופת חולים, שהיא לעולם לא תוכל להשתמש בכל השירותים הדיגיטליים שלהם, ועד לפעילות פשוטה בבנק, שמעביר חלק ניכר מהשירותים שלו לדיגיטל", היא אומרת, "לאנשים כמוה זה לא מסייע. היא פוחדת מהשינוי הזה. והיא לא לבד. דווקא בישראל, שיש בה אוכלוסייה לא קטנה של מבוגרים ועולים חדשים שאינם דוברים את השפה, צריך היה למצוא דרך לאפשר להם לקבל שירותים בלי צורך במחשב. אלו אנשים שאפילו להקיש על המקש הנכון במענה הקולי לא תמיד בא להם בקלות. הם לא טיפשים, הם פשוט גדלו בדור אחר ולא מצליחים לגשר על הפער. זה לא רק פוגע באיכות החיים שלהם, זה גם מפחיד אותם ושם אותם במקום בו הם הרבה יותר חשופים לתרמית ונוכלות, כיוון שהם נאלצים לבקש סיוע מאחרים בדברים מאוד רגישים, כמו בנק".
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אומנם פרסם בדצמבר אשתקד טיוטת הוראה שמטרתה להבטיח כי תהליך סגירת סניפים וצמצום עמדות הטלר בסניפים יעשה תוך מתן ההתייחסות הנדרשת והמענה לצורכי מגוון הלקוחות.
"בשנים האחרונות אנו עדים, בעולם וגם בישראל, לשינוי בטעמי הציבור לגבי אופן צריכת השירותים הבנקאיים, לשימוש הולך וגובר של הציבור באמצעים טכנולוגיים בתחום הבנקאות ובמקביל להפחתת שיעורי ההגעה לסניף הבנק", נכתב בטיוטת ההוראה של בנק ישראל, "השינויים הטכנולוגיים מאפשרים שיפור בשירות, בזמינות ובנוחות צריכת השירותים הבנקאיים לרוב ציבור לקוחות הבנקים, וכן להוזלה מיידית של עלות השירות הבנקאי ללקוחות.על רקע שינוי זה, ומתוך הצורך בהתייעלות, החליטו חלק מהבנקים על צמצום מספר הסניפים, וכן על הפסקת שירותי הטלר בחלק מסניפיהם, והחלפתם בעמדות אוטומטיות לשירות עצמי. חרף היתרונות הטמונים במהלך זה עבור מרבית לקוחות המערכת הבנקאית, יש לוודא כי המהלך נעשה תוך ההתייחסות הנדרשת למגוון לקוחות המערכת הבנקאית וצורכיהם, ובכלל זה לקוחות אשר המעבר מעולם הבנקאות המסורתי, לעולם הבנקאות הישירה, מערים עליהם קשיים. טרם קבלת החלטה על סגירת סניף או ביטול שירותי טלר בסניף, נדרש הבנק לבצע בדיקה מקדמית במסגרתה יבחן את דפוסי השימוש וצריכת השירותים הבנקאיים של לקוחות הסניף, ויגבש תוכנית סדורה, אשר תפרט את אופן המשך מתן השירותים הבנקאיים, לרבות ההתייחסות לזמינות השירותים, לנגישותם, ולנוחות קבלתם עבור מגוון לקוחות הסניף".
עם זאת, מדגישים באיגוד הבנקים כי מדובר בהחלטה של כל בנק ובנק אם וכיצד לסייע ללקוחות המתקשים במעבר לשירותים דיגיטליים.
לא מחוברים
1.3 מיליון אזרחים ישראלים מעל גיל 20 הם חסרי אוריינות דיגיטלית
זמן השימוש במחשב של בעלי הכנסה גבוהה גבוה ב־50% מזה של בעלי הכנסה נמוכה
השימוש בדואר האלקטרוני של בעלי הכנסה גבוהה גבוה ב־40% לעומת בעלי הכנסה נמוכה
89% מהיהודים בעלי גישה לאינטרנט לעומת 78% מהערבים
49% מבני ה־65 ומעלה משתמשים באינטרנט לעומת 83% מקרב הצעירים יותר
כ־20% מבני ה־65 ומעלה פונים לרפואה ראשונית באמצעות אתר האינטרנט לעומת יותר מ־30% בקרב שכבות הגיל הצעירות יותר*
כ־15% מבני ה־65 ומעלה משתמשים בשירותי אל־תור דיגיטלי – הגשת בקשות למרפאה באמצעות אינטרנט/דוא"ל לעומת כ־20% בקרב שכבות הגיל הצעירות יותר*
כ־85% מבני ה־65 ומעלה פונים למרפאה בטלפון או בהגעה פיזית*
* בקופת חולים כללית
נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נכון לשנת 2015), הארגון “מעלה”, שירותי בריאות כללית