את הילה אלרואי, כתבת הבריאות של חדשות 10, אני מכירה מהעבודה המשותפת ככתבות בריאות – היא קולגה נמרצת ואמיצה, עיתונאית מוכשרת, דעתנית ויפה. לפני מספר שבועות היא גילתה בבדיקה עצמית גוש בשד והשבוע היא עברה ניתוח להסרתו, לאחר שהתגלה כי הוא ממאיר. על קיום הסרטן בגופה היא גילתה באומץ בפוסט ב"פייסבוק", וכעת שוחחתי איתה לאחר שובה הביתה. 

אני מזדהה אתך ומודאגת.
"למה מודאגת? דווקא בגלל ששתיינו כל הזמן בבתי חולים, אני רואה את הדברים בפרופורציה. אני לא במצב קשה, לא אהיה נכה, נשאר לי חוש הטעם ואין לי פרוגנוזה קשה, נניח כזו שאומרת שיש לי חצי שנה לחיות. זו תקופה קצת לא נעימה, ניתוח, הקרנות, עניינים, וזהו". 
עברת כבר הקרנות?
"לא. זה יקרה חודש אחרי הניתוח שעברתי עכשיו ב'איכילוב', ניתוח שנועד להסיר את הגוש וגם בלוטה מבית השחי כדי לוודא שאין גרורות. התוצאות ממנו ידיעו עוד עשרה ימים עד שבועיים, אבל זה נראה טוב, ואני לא מודאגת. חצי מהחברים הטובים שלי, אם לא יותר, הם רופאים אז אני מרגישה הכי מטופלת. החברה הכי טובה שלי היא כירורגית והיא לצידי כל הזמן. היא הייתה איתי בהתאוששות, ואפילו באה לישון אצלי". 

את טיפוס מאוד אקטיבי. קשה לך לנוח?
"קיבלתי על עצמי את תפקיד החולה, אני לא קופצת מעל הפופיק. במערכת הכי תומכים בעולם ואומרים לי: תעבדי כשתוכלי, אנחנו איתך ומה שצריך. כשיש תמיכה בכל מקום אפשרי ויש גידול ממוקד ואין גרורות, אז זה בסדר. החשיבות הגדולה פה שנשים ילכו להיבדק. אני שומעת המון סיפורים על נשים שהרגישו גוש אבל הדחיקו וחשבו שאולי זה ציסטה ובסוף הם מגיעות כשהן כבר עם גרורות, ואז זו מחלה שהיא מחלה שקשה מאוד לטפל בה. לעומת שמוצאים את זה כשזה ממוקד וראשוני. גילית את זה לבד. הרגשתי גוש וביקשתי לעשות אולטרה סאונד. לא היה צריך פה ממוגרפיה. לא עשיתי ממוגרפיה כי אני לא צריכה ממוגרפיה על פי הגיל. עליתי על הגוש לבד". 

הילה אלרואי בשידור. "קיבלתי על עצמי את תפקיד החולה". צילום מסך
זה די חריג שעשית אאוטינג למחלה.
"אין מה להסתיר דבר כזה. יש אנשים שלא אומרים בכלל את המילה סרטן. חשוב שאנשים יבינו שאין במה להתבייש. כשיש מחלה שצריך להתמודד אתה, תתמודדי עם המחלה ולא עם להסתיר את המחלה. בשביל מה? אין מספיק עם מה להתעסק? טופסיידה ולהחלים. והכי חשוב זה להיבדק, כי ברגע שמגלים את זה בזמן זאת לא אותה מחלה. גם לעשות קולונוסקופיה פעם בחמש-עשר שנים, ללכת לכירורג שד פעם בחצי שנה, זה לא משהו שאי אפשר לעמוד בו. אני מקבלת המון אהבה וזה מחמם את הלב ברמות מטורפות, זה כיף. אני לא מרגישה חולה, אני בטיפול וכתב בריאות לפעמים צריך להרגיש גם בצד השני".
אלרואי בשנות הארבעים לחייה, היא ילידת צרפת, כתבת ותיקה שהתחילה את העבודה העיתונאית כעורכת בגלי צה"ל לפני כעשרים שנה ולאחר מכן עבדה בעיתונים מעריב וידיעות אחרונות. אלרואי התנדבה במשך שנתיים בניידות טיפול נמרץ של מד"א. החל משנת 2008 היא כתבת בריאות בערוץ 10, ובשנת 2011 זכתה בפרס על שם רחל פרימור של הרשות השנייה על סדרת כתבות שהכינה.