בשבוע האחרון למושב החורף של הכנסת עבר בקריאה שנייה ושלישית חוק המבטיח גמלת הבטחת הכנסה לנשים השוהות במקלט לנשים מוכות יותר מחודש. על פי החוק החדש, שאותו יזמו חברות הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) וזהבה גלאון (מרצ), גם אישה שלא הייתה זכאית להבטחת הכנסה טרם כניסתה למקלט תהיה זכאית לגמלה במהלך שהותה בו.
"המדינה", מסבירה גלאון, "לא נותנת גמלת הבטחת הכנסה למי שנמצא במקום מוגן. נוצר מצב שבו נשים שהיו זכאיות על בסיס מבחן ההכנסה שלהן לגמלה, נמנעו מלעזוב את הגבר המכה משום שחששו לאבד אותה. לכן היה חשוב להסיר את החסם הזה".
בכמה כסף מדובר?
"כל אישה ששוהה מעל חודש במקלט לנשים מוכות זכאית לגמלה שנעה בין 2,700 ל־3,300 שקל, תלוי במספר הילדים. נוסף לכך, עם יציאתה מהמקלט היא מקבלת מענק של 10,000 שקל לצורך הצטיידות ראשונית".
מדוע היה חשוב לבצע את ההרחבה גם לנשים שאינן זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה?
"אישה המגיעה למקלט עוזבת את מקום עבודתה והיא חסרת פרנסה. נוצר מצב של אי־שוויון בין הנשים השוהות במקלט".
המקלט לא אמור לספק את כל צרכיה וצורכי ילדיה?
"בזמן שהותה במקלט כן, אבל במקביל היא ממשיכה לצבור חובות הנוגעים לתשלומים שוטפים, שלא פוסקים עם כניסתה למקלט. אנחנו מדברים על תשלומי שכר דירה, הלוואות והוצאות שונות".
איך מוודאים שהכסף יגיע לנשים עצמן ושבני זוגן לא ישתלטו עליו?
"שאלה חשובה, שנתנו עליה את הדעת. הביטוח הלאומי יצר נוהל מיוחד שמבטיח שהכסף מגיע לידיה של האישה בלבד".
במושב הכנסת הקרוב עתידה גלאון לקדם הצעת חוק שתכלול סל שיקום מלא לנשים מוכות, כולל שיקום תעסוקתי ופתרונות דיור. "יש לי התחייבות של 10 מיליון שקל משר האוצר", היא מציינת.
החוק של גלאון ולביא זוכה לתמיכה גם מהשטח עצמו. "מדובר בחוק חשוב ביותר", אומרת חיה בורשטיין, מנהלת מקלט לנשים מוכות במרכז הארץ. "טרם החוק חלק מהנשים נמנעו מלפנות, מחשש להיקלע לתסבוכת כלכלית".
במקלט שמנהלת בורשטיין נמצאות 12 משפחות. זהו אחד מבין 14 המקלטים ברחבי הארץ. שניים מהם מיועדים לנשים חרדיות בלבד ושניים לנשים ערביות בלבד. על פי ההערכות, מדי שנה שוהות במקלטים הללו כ־700 נשים. מדובר בטיפה בים, שכן לדבריה של בורשטיין, בישראל יש כ־400 אלף נשים מוכות.
מדוע נשים מעטות כל כך יחסית פונות למקלט?
בורשטיין: "מדובר בתהליך לא פשוט של ניתוק מהסביבה הקרובה וממוסדות החינוך של הילדים. נוסף לכך, יש כניסה לאורח חיים אחר, שכולל גם תורנויות. אבל מי שנכנסת יוצאת ברווח אדיר. אנחנו מתאימים את הטיפול השיקומי לכל אישה ונותנים לה כלים להשגת עצמאות, כולל הפניה ותמיכה בלימודי מקצוע. כמו כן, אנחנו מעניקים סיוע משפטי צמוד ומעניקים טיפול פסיכולוגי לילדים".
כיצד מבטיחים את הביטחון הפיזי?
"כל הנשים במקלט מגיעות מערים אחרות ולא מהעיר שבה הוא נמצא. דבר שני, יש לנו לחצן ישיר למשטרה, שמאוד זמינה לנו".
כמה נשים מצליחות לצאת ממעגל האלימות?
"בין 50 ל־60 אחוז מתחילות חיים עצמאיים. אם בעבר נשים היו יוצאות מהמקלט חסרות כל, או עם חובות, כרגע חלקן אפילו מצליחות לחסוך חלק מהגמלה".
"ברוב המקרים האלימות היא גם כלפי הילדים"
רות רזניק, כלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת 2009, היא מייסדת ויושבת ראש עמותת ל"א למאבק באלימות נגד נשים. העמותה, שהוקמה ב־1977, מפעילה קו חם 24 שעות ביממה ואחראית להקמתם ולתפעולם של שלושה מקלטים.
רזניק אומרת כי "זו אלימות שיש לה פנים שונות, החל באלימות מילולית ועד אלימות פיזית. יש גברים המכים נשים בהריון וגורמים נזקים לעובר או להפלות. אנחנו נתקלות בהרבה מקרי אונס. נשים לא תמיד מתייחסות לאונס כאל אלימות אלא כאל חלק ממערכת היחסים. למרבה הצער יש גברים שמתחרמנים מלהכות את האישה ואז לשכב איתה".
לדברי רזניק, "יש כמובן גם אלימות כלכלית. גם במקרים של נשים עובדות, הגבר הוא ששולט שליטה מוחלטת על תקציב המשפחה ומנטרל את האישה. זה שכיח גם בקרב אנשים עשירים".
האם הילדים גם מוכים?
"ב־50 עד 70 אחוז מהמקרים מסתבר שהאלימות היא גם כלפי הילדים. בחלק מהמקרים הדיכוי של האם מתרחש במקביל לגילוי עריות. כל מקלט מקבל עד 30 ילדים, שזוכים לליווי פסיכולוגי צמוד. אני יכולה להעיד שהם עוברים שינוי גדול לטובה".
המקלט מקבל ילדים בכל גיל?
"בנות כן. בנים רק עד גיל 11־12. מעבר לגיל זה בנים מתחילים לגלות את מיניותם וזה יוצר מתיחויות בתוך מקלט לנשים. המדינה מוצאת פתרונות אחרים לבנים בוגרים. פעמים רבות הם נשלחים לפנימיות או נשארים עם האב. חלקם לצערנו מתחילים להזדהות עם האבא".
האם מגיעות רק נשים משכבות מוחלשות?
"בשנים הראשונות היו רק נשים מוחלשות ובעיקר מעדות המזרח. עם השנים הגיעו מכל העדות ומשכבות סוציו־אקונומיות שונות. הרוב עדיין משכבות נמוכות".