"אלימות כלפי ילדים היא תופעה נפוצה הרבה מעבר למה שידוע. מקרים רבים של אלימות קשה לא מוכרים לשירותי הרווחה או גורמי האכיפה ואינם מדווחים כלל", כך אומרת ד"ר ציפורה הוכדורף, ראש האשכול לייעוץ חינוכי בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי, לקראת כנס בנושא שייערך היום במכללה.
בשיחה עם "מעריב־השבוע" אומרת ד"ר הוכדורף, פסיכולוגית קלינית ויועצת משפחתית, כי חלק ממקרי האלימות (המילולית, הפיזית והמינית) נעשים באופן שיטתי בתוך המשפחה או בקהילה סגורה. "במקרים אלה קיימת פגיעה מתמשכת בקורבן וקשר שתיקה הדוק סביב התוקפן שהולך ונהיה הרבה יותר מורכב ככל שעובר הזמן, וגוברת עוצמת הפגיעה ככל שיש יותר שותפי סוד".
לדבריה, ענישה המותאמת לחומרת המקרה לא תמיד מרתיעה. "לפני כמה שנים ליוויתי מקרה של אדם שתקף מינית בת של חבר במשך כמה שנים. הוא קיבל שלושה חודשים עבודות שירות שגם אותן הוא לא ביצע כי דאג להצטייד באישורים רפואיים".
ילדים רבים חוששים לדווח על פגיעה מינית מחשש שהם יגרמו לפירוק המשפחה, אולם ד"ר הוכדורף ממליצה לעשות זאת כי "זו פגיעה שפוצעת ושורטת את הנשמה ורק על ידי טיפול בתופעה ניתן יהיה למגרה".
למקום הזה נכנסת ויקי דור, שחוותה בעצמה תקיפות מיניות, וכיום מסייעת לנשים ולגברים להתמודד עם טראומות מיניות, ובשיפור חיי הזוגיות והמיניות שלהם.
"שני שליש מהנשים שהגיעו אלי לטיפול בקליניקה סבלו מתקיפה מינית או מהטרדה מינית קשה בעברן. רובן פנו אלי בעקבות קשיים במערכת היחסים הקיימת, או בשל ניסיונות ארוכים ועקרים למציאת אהבה", אומרת דור, שהשיקה לאחרונה רומן ("חקירה אינטימית") שבו היא מתארת באומץ רב את התקיפות המיניות שחוותה. "כשהייתי בת 6 הלכתי עם אחי, שהיה אז בן 4, לגינה ציבורית בלוד", היא נזכרת. "משום מקום הגיח איש גדול וגרר אותי לאנדרטה, שם ביצע בי את זממו עד שאנשים ששמעו את הצעקות שלי הבריחו אותו".
"שליחות מעצימה ומרפאת"
בהמשך חוותה הטרדות מיניות שונות, בהן הטרדה מתמשכת מצד הבוס שלה שהיה מבוגר ממנה. בגיל 17 נכנסה להריון מהחבר הראשון שלה ולאחר שבע שנות נישואין, בהן חוותה קשיים זוגיים רבים, התגרשה כשהיא אם לשני ילדים. גם נישואיה השניים ואינספור מערכות יחסים נוספות לאחריהם עלו על שרטון, עד שהחליטה להתמודד עם התקיפה המינית שעברה בגיל 6 ושינתה את חייה ואת יחסה לגברים מהקצה לקצה.
דור, שהוכשרה כמחנכת למיניות וכמדריכה בסדנאות בבתי ספר, חווה חוויה מתקנת כשהיא מלמדת בני נוער מהי מיניות בריאה. היא גם מנחה בארגונים ובמוסדות מובילים בישראל הרצאה מניעתית להטרדה מינית במקומות עבודה.
דור: "במקרים של הטרדות במקומות עבודה, יש חשש גדול לחשוף את המקרה, הנובע קודם כל מפחד לאבד את מקום העבודה, להתמודד עם חוסר אמון מול הסיפור או עם גיבוי של המטריד. בנוסף, יש חוויות קשות שהנפש מתקשה להכיל. המנגנון האוטומטי במקרים אלה, שנועד להגן עלינו, הוא לנתק את המקרה מהזיכרון ולשתוק. לכן יש נשים ששוברות שתיקה חמש ואף עשר שנים לאחר המקרה. סביבה תומכת בעת המקרה יכולה בהחלט לסייע לקורבן ולחסוך שנים של שתיקה". דור בחרה להתמחות בטיפול בחרדה ובטראומה על מנת לסייע לנפגעות תקיפה מינית במגוון שיטות.
"מהקושי שחוויתי אני מסוגלת לסייע לאחרים, וחווה בעצמי תחושת שליחות מעצימה ומרפאת בכל מקרה מחדש".