ערב יום השואה של שנת 2017, דוח חריף של מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי), מצייר תמונה עגומה ביחס למצבם של ניצולי השואה בישראל ואופן הטיפול בהם על ידי המדינה כשבעה עשורים לאחר ששרדו את המלחמה. "הזמן הולך ואוזל ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים. על הממשלה להוסיף לחבור לפתרון מצוקותיהם הקיומיות של כלל הקשישים הנזקקים במדינה וניצולי השואה בהם", מתריע מפרסם הדוח, מבקר המדינה, יוסף שפירא, שמתח ביקורת על התנהלות המדינה לאורך השנים.
"הניצולים, אשר חוו את מאורעות השואה, זכאים לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה", מדגיש שפירא שמוסיף כי "חשיבותו של הדוח נובעת בראש ובראשונה מהדחיפות הנובעת מהמועד בו הוא נכתב: כ-72 שנים מסיומה של מלחמת העולם השנייה, שבה נרצחו כשישה מיליון יהודים על ידי הצורר הנאצי ושותפיו. גילם של הניצולים כיום הוא 85 שנים בממוצע ובכל חודש נפטרים כאלף מהם. בזכות תעצומות הנפש של הניצולים חלקם חיים מאה שנים ויותר. חובה עלינו כמדינה וכחברה לדאוג לניצולי השואה בשנות חייהם האחרונות, כשמספרם מתמעט מידי יום".
בחודש ינואר (מועד סיום הביקורת), חיו במדינת ישראל כ-158 אלף אזרחים הזכאים לזכויות ולהטבות בשל כך שנרדפו במהלך השואה וכ-56 אלף אזרחים נוספים, שהוכרו כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות במהלך מלחמת העולם השנייה. בדוח, נמתחת ביקורת על הסבך הבירוקרטי שעל ניצולי השואה לעבור על מנת לממש את מלוא זכויותיהם. "ההסדרים החוקיים החלים על אוכלוסיית ניצולי השואה סבוכים ונקודתיים ודורשים היכרות מעמיקה עם החקיקה, שמשתנה מפעם לפעם ועשויה טלאי על טלאי", קובע שפירא. "לנוכח גילם המתקדם של ניצולי השואה והעובדה שחלקם אינו בקיא באפשרויות חיפוש המידע באינטרנט ואף לא שולט בשפה העברית, הם מתקשים בהבנת זכויותיהם", נכתב בדוח.
מבקר המדינה מבהיר שמיצוי זכויות איכותי נועד בראש ובראשונה להבטיח כי הניצולים מקבלים את מלוא הזכויות שהם זכאים להן. "ההיענות המצומצמת של הרשויות המקומיות להצטרף לפרויקט מיצוי זכויות והתלות במערך מתנדבים מקשות את יישומה ואף פוגעות ביכולת לספק שירותים חיוניים לאוכלוסיית הניצולים המתגוררת בתחום שיפוטן", מתריעים מחברי הדוח.
ביקורת על שרת המשפטים, איילת שקד
בדו"ח נמתחת ביקורת על כך ששרת המשפטים, איילת שקד, עדיין לא קבעה כללים לעניין המשך הסיוע לניצולי שואה הנזקקים לכך, הממומן באמצעות נכסים שלא נמצא להם יורש. זאת, למרות שבסוף השנה צפויה להסתיים פעילותה של החברה להשבת רכוש. מהביקורת עולה שכ-67% מניצולי השואה הזכאים למענק שנתי, מקבלים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה ורובם נמנים עם אוכלוסיית הניצולים אשר עלתה בשנות ה-90' ממדינות חבר העמים ואשר אין להם פנסיות או בסיס כלכלי אחר, למעט קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. "קולה של אוכלוסייה זו, ששיעורה כרבע מכלל אוכלוסיית ניצולי השואה, אינו נשמע. בלית ברירה הם מסתגלים למצבם ומסתפקים בחיי צנע ומוותרים על מילוי צורכיהם הבסיסיים", מציינים מחברי הדוח.
בנוסף, בדוח נמתחת ביקורת על קיפוחם של ניצולי השואה בזכאות להנחות בארנונה, שמקבלים הנחה בארנונה בשיעור של 66% בלבד, בעוד שכלל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים המקבלים קצבה מהמוסד לביטוח לאומי וגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה מקבלים הנחה בשיעור של עד 100% בארנונה החלה על 100 מ"ר מהנכס. "יוצא אפוא, כי ההנחה בארנונה הניתנת לניצולי השואה על פי מבחן ההכנסה נמוכה מזו הניתנת לכלל הקשישים מקבלי הבטחת הכנסה", מתריעים מחברי הדוח.
עוד נטען בדוח, כי לרשות לניצולי שואה חסר מידע מקיף ומלא על מאפייני מגוריהם של הניצולים ובכלל זה נבצר ממנה לדעת האם הניצולים ממתינים לדיור ציבורי. מבקר המדינה מתריע עוד בדוח כי על המדינה לפעול הקמת תשתיות חברתיות לטובת ניצולי השואה ומותח ביקורת על התלות במתנדבים ובתרומות. "לארגוני המתנדבים רצון טוב והם מספקים לניצולים רשת ביטחון חברתית, נפשית ובמידת מה אף כלכלית. אבל בשל התלות של ארגונים אלה בתרומות אין ביכולתם לטפל בכל הניצולים הפונים אליהם ופעילותם אינה מובטחת לאורך זמן ועדיין ישנם פערים ניכרים במילוי צורכיהם של ניצולי השואה", נאמר.
מבנים לא מונגשים וחוסר בטיפול רפואי
בדוח נמתחת ביקורת על מצבם הפיזי של חלק מהמבנים המשמשים כמועדונים וכמקומות מפגש של ניצולים, שסיפקו הרשויות המקומיות באזורי מגוריהם. "חלק מהמבנים אינם מונגשים כנדרש והתשתיות במבנים אלה אינן מתאימות לאופי הפעילות המתקיימת בה ולניצולים המשתתפים בה", מתריעים מחברי הדו"ח.
עוד עולה מהביקורת, כי שיעור הניצול של כספי התמיכות מטעם המשרד לשוויון חברתי בתחום הנצחת זיכרון השואה הסתכם לפני שלוש שנים ב-50% ולפני שנתיים ב-23% בלבד. "60% מהארגונים שאושרה להם תמיכה לא ניצלו אותה כלל מסיבות שונות. למרות שיעור הניצול המועט של התמיכות שאושרו, המשרד לשוויון חברתי לא ביצע הליך של הפקת לקחים כמתבקש לנוכח ממצאי אלה", צוין בדו"ח.
בדו"ח גם נמתחת ביקורת על הטיפול הרפואי בניצולי השואה. "למרות המלצת הרשות לניצולי שואה מספטמבר 2016 להרחיב את מגוון הטיפולים הנפשיים המוכרים על ידי הרשות, במועד סיום הביקורת, הרשות הכירה רק בטיפולים פסיכיאטריים ופסיכותרפיים", מציין מבקר המדינה. "מעורבותם של ארגונים חוץ ממשלתיים במימון טיפולי שיניים של ניצולי שואה מעידה, כי בפועל מורגש צורך בסיוע בתחום זה. ואולם סיוע זה, מטבע הדברים, מותנה בקבלת תרומות ייעודיות ומוגבל בתקציבו ובהיקפו", אמר שפירא.
הביקורת גם מתריעה שעד שנת 2016 לא היה שיתוף פעולה מלא בין הרשויות בתחום הסיעוד ולכן, לא מוצו זכויותיהם של חלק מניצולי השואה. "במועד סיום הביקורת עדיין לא ביצעה הרשות לניצולי שואה סקר מקיף הכולל את כלל אוכלוסיית ניצולי השואה, על מאפייניהם השונים, אף שהיא הגורם האמון על הטיפול באוכלוסייה זו. לפיכך, אין לרשות ולמדינה מיפוי מעודכן של צורכיהם וניתן להניח כי חלק מהניצולים לא קיבלו את כל זכויותיהם את הסיוע הנדרש להם".
"יש לגבש ללא דיחוי מענה מלא לצורכיהם של ניצולי השואה"
מבקר המדינה מסכם את הדו"ח הנוקב עם שורת המלצות לביצוע מיידי. הוא דורש מהרשות לניצולי שואה לשקף את זכאותם של הניצולים, בין היתר, באמצעות תלוש התשלום המופק על ידה באופן ברור ושקוף, לרבות הסבר על סכום הניכויים מהגמלה המשולמת ועל כל שינוי שחל בסכום הגמלה, או באופן חישובה. בנוסף, הוא סבור שעל משרדי המשפטים, האוצר, הרווחה ושוויון חברתי לפעול בהקדם לגיבוש מתווה מוסכם להמשך הסיוע לניצולים הנזקקים, לאחר סיום פעילותה של החברה להשבת רכוש.
עוד הוא ממליץ להגביר את הסיוע של הרשויות בתחום הסיעוד, בין היתר, באמצעות רמת הזכאות. "ראוי שהרשות לניצולי שואה תבחן אם לכלול את האוכלוסייה המוכרת לפי חוק נכי המלחמה בנאצים במעגל הזכאים וזאת, לנוכח גילם המתקדם, מצבם ומספרם המועט", מסביר שפירא, "ראוי שהרשות לניצולי שואה כבעלת הראייה הרחבה ביותר וכגוף שחולש על מרבית התקציבים, תשמש כגורם מתכלל ותיזום את התיאום, הבקרה וההנגשה של פעולות הסיוע לניצולי השואה והשירותים הניתנים להם, תוך שימוש במשאבים העומדים לרשותה", אמר.
בסיכום הדוח קובע שפירא: "יש לגבש ללא דיחוי מענה מלא לצורכיהם של ניצולי השואה, ברבדים השונים, ללא גרימת זעזועים ארגוניים שעלולים לעכב את הטיפול בניצולים. על הממשלה לפעול במהירות לשיפור מצבם של הניצולים שנותרו. יחסה של המדינה לניצולי השואה בערוב ימיהם עשוי להשפיע על זיכרון השואה לדורות הבאים ולשמש כמקרה בוחן ליחסה אל כלל אוכלוסיית הקשישים בישראל. הזמן הולך ואוזל, ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים ועל כן, על הממשלה להוסיף לחתור לפתרון מצוקותיהם הקיומיות של כלל הקשישים הנזקקים במדינה וניצולי השואה בהם. הניצולים, אשר חוו את מאורעות השואה, זכאים לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה".