על משרד האוצר לפצות נשים ששרדו את השואה וחלו בסרטן השד מאחר והן בקבוצת סיכון בדיוק כמו שורדי שואה אחרים שלהם אושרה קצבה מיוחדת לאור תחלואה בסרטן ומחלות אחרות בהן לקו. כך טוענת סגנית מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, פרופסור ליטל קינן בוקר. "ועדת שני שמינה האוצר, החליטה לפצות בין שורדי שואה, רק מי שחלה בסרטן המעי הגס והחלחולת אבל לא למי שחלתה בסרטן השד". מדגישה קינן בוקר ומוסיפה: "הם הסתמכו על מחקר שלא מצא ממצאים של עודף תחלואה בסרטן השד. להבנתי יש פה עוול כלפיי אותן חולות. במחקר שלנו נמצא קשר וערכנו מחקר המשך בו ביססנו את הקשר ואני קוראת לוועדת שני ולאוצר שלא יתעלמו מתוצאות המחקר שלנו". אמרה פרופסור קינן בוקר בראיון ל"מעריב".
קינן בוקר הציגה בכנס "חידושים ואתגרים בגרונטולוגיה ובגריאטריה - השפעות מאוחרות של השואה בראי המחקר ובשדה הטיפול" בבאר שבע, סיכום של עבודות מהשנים האחרונות ביניהם מחקר בשיתוף אוניברסיטת חיפה מהם עולה בין היתר ש"שורדי השואה" נמצאים בסיכון גבוה של עד פי שלושה מיתר האוכלוסייה וכך גם בהשוואה ליוצאי אירופה בני גילם שלא חוו את השואה באירופה.
"מלבד סרטן בדקנו מחלות כרוניות וגורמי סיכון וגילינו יש להם עודף השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעות במטבוליזם של שומן וכל אלה יוצרים את התסמונת המטבולית שבדרך כלל מעמידה אנשים בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם. ארבעת גורמי הסיכון הללו, מובילה ליותר מחלות לב וכלי דם, אוסטאופורוזיס ויותר סכיזופרניה. תסמינים שונים במערכת העיכול, שיעור גובה יותר של חרדה ודיכאון. הממצאים הללו דומים לממצאים שדווחו באוכלוסיות לא יהודיות בהולנד אנגליה ורוסיה שהיו חשופים לרעב כבד ותנאים קשים במלחמת העולם השנייה". אמרה קינן בוקר.
סגנית מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות הוסיפה:"הסתכלנו באופן מאוד ספציפי לאוכלוסייה של ילידי 1940-45 שהם רוב ניצולי השואה שעדיין חיים אתנו היום, חלקם היו אפילו רק עוברים בבטן אימם ב 1945 ולכן נחשפו לזמן קצר לטראומות המלחמה ועם זאת ולמרות זאת הם סובלים מכל הרכיבים של התסמונת המטבולית, מחלות לב וכלי דם, מחלות במערכת העיכול יותר מאשר אוכלוסייה בת גילם שלא חוותה את השואה מאותו מוצא ובאותם גילאים. ההשערה היא שמדובר במנגנון של הכנת הגוף של התינוק אפילו ברחם אמו שמשפיעים על ביטוי שונה של גנים שמכינים את העובר, תינוק או ילד לסיבה המאוד קשה ולא ידידותית. מדובר עוברים, תינוקות וילדים שחוו הרעבה וסטרס כללי והילדים הללו נולדים אבולוציונית לחברה עוינת וכשהתנאים מתחלפים המטבוליזם שלהם מאוד חסכוני ולכן נוטים יותר להשמנה וסוכרת וסובלים ממחלות מטבוליות מאחרים וזה מוביל למחלות לב וכלי דם".
"ברור לנו ששמי שנולדו בזמן השואה נמצאים בקבוצת סיכון למחלות כרוניות שונות ועליהם להיבדק בהתאם ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק. הם והמטפלים בהם. הדור הראשון מהשואה בסיכון והיום טוענים בעולם שזה עובר מדור לדור באפיגנטיקה (הכוונה במקרה זה העברה גנטית בין הדורות של טראומות סביבתיות פיזיות ונפשיות אא"ב). שורדי השואה ובני הדור השני לשואה, צריכים לדעת שהם בקבוצת סיכון ולציין בפני רופא המשפחה שהם שורדי שואה או בני דור שני ויש לעשות את כל הבדיקות הרלוונטיות למחלות שהוזכרו לעיל". סיכמה קינן בוקר
ועדת שני מטעם משרד האוצר קבעה קריטריונים של סיוע כספי לשורדי שואה שחלו במחלות לב, סוכרת וסיבוכיה, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס אוסטיאופורוזיס, דמנציה, מחלות פרקים ומחלות עור שונות. הוועדה קבעה בנוסף, כי כקבוצה ייחודית ניצולים ששהו במחנה ריכוז, בגטו, באתר השמדה של האייזנצגרופן/משתפי הפעולה עמם, חיו חיי סתר או חיים בזהות בדויה באזור שנכבש או סופח בידי גרמניה. כאמור, הוועדה לא הכלילה שורדות שואה שלקו בסרטן השד, זאת בניגוד לממצאי מחקר הרואים בהן קבוצת סיכון מיוחדת.