בשבוע שבו מציינים 35 שנה לפינוי סיני, הגיע לידי "מעריב־השבוע" מכתב שכתב אחד ממנהיגי ההתנגדות לפינוי ימית, אבי פרחן - אז דובר תנועת התחיה - למפקד פיקוד הדרום אלוף חיים ארז. את המכתב כתב פרחן מתא המעצר שאליו נשלח על ידי האלוף ארז לאחר שהתנגד לפינוי. פרחן כותב לאלוף שפיקד על מבצע הפינוי מדם לבו, ומספר כי קרא כתבה שנערכה עמו ב"מעריב" וגילה שבמלחמת ששת הימים לחמו יחדיו באותו מקום ובאותו זמן.
"הייתי בין אלה שטיהרו את התעלות ביעד המבוצר ג'יראדי במשך כל אותו הלילה. חברי נפלו במקום כמו חבריך, כדי לשחרר את סיני וכדי שיחיו שם יהודים... דווקא בשל כך אני מתפלא על השלמתך עם הפינוי". פרחן כותב כי נדהם מתשובתו של האלוף לגבי יכולותיו של צה"ל לפנות מתקנים בחצי האי: "הכלים האלו נרכשו אך ורק למטרה אחת: לשחרר את אדמת ארץ ישראל למען יחיה בה העם היהודי... אני בטוח כי משימות אלו יפגעו קשות בחינוכו של צה"ל לטווח רחוק, בתדמיתו ובערכים עליהם חונכנו". פרחן חותם את מכתבו בדרישה כי האלוף יתפטר, כדי "להציל את כבוד חברינו שנפלו, את כבוד העם, את כבוד צה"ל".
"בשלב מסוים בימית איבדתי את השפיות", מספר אבי פרחן על מה שעבר עליו בפינוי חבל ימית. "אין לילה ואין יום, לא הצלחתי לישון מרוב אדרנלין. כשהכניסו אותי למעצר, רק שם ישנתי, 48 שעות רצוף. המעצר הזה החזיר אותי להיות בן אדם. הוא שלח אותי לבית הבראה".
"הכרתי את ימית וחלק גדול מתושביה עוד לפני הפינוי, וגם את אבי", מספר האלוף במיל' ארז על חלקו בתקופה ההיא. "אבי היה בחור נמרץ, ציוני ואוהב ישראל. בשנים מאז דיברנו כמה פעמים. הפינוי מפתחת רפיח היה תהליך קשה לכולם, אבל לא היה בו עימות אישי. זה היה עימות על רקע החלטות ממשלה, ואמונה של אותם תושבים שהפינוי אינו הכרחי לשלום. הם חשבו שזאת טעות, אבל הבינו שזאת החלטת ממשלה".
לדבריו, רוב המתיישבים שגרו שם באמת התנגדו פסיבית. "הם הבינו שזה דבר שאי אפשר למנוע אותו. מתנגדי הנסיגה שנאבקו על הגגות ובבונקרים ברובם לא היו תושבי המקום, אבל גם הם היו חבר'ה לעניין ואוהבי ישראל. הסיכום הוא שכל הפינוי הזה נגמר ללא נפגעים או שנאה. לכן הקשרים בינינו לבין המפונים נמשכו. היו יחסים של כבוד הדדי, תוך כדי הפינוי וגם אחר כך".
"הפינוי והפיצוי היו הגונים - לא כמו בהתנתקות"
לימים, ערב ההתנתקות, נפגשו המפנה והמפונה בפו"ם. "ארז הסביר לקצינים איך פינה את ימית, ואני סיפרתי להם איך זה היה כמתיישב. שם הוא הראה לי את המכתב ששלחתי לו בפינוי ימית. מאז אנחנו בקשר, פעם הוא אפילו דיבר איתי על כתיבת ספר יחד. אין מה לעשות, לחמנו יחד, עברו הרבה שנים. יש מין חברות כזאת".
וכך, 23 שנה לאחר מכן, החזיר האלוף במיל' את המכתב לשולחו, בכותבו בשוליו: "אבי היקר, אחרי 23 שנה אני מחזיר לך את המכתב שקיבלתי ממך בתקופת פינוי ימית. כמו שזכור לי גם אז, יחסך היה בכבוד ובהגינות. בידידות ובהערכה, חיים ארז". מאז פונה פרחן גם מביתו באלי סיני שברצועת עזה: "בגין היה אחראי לפינוי סיני, אבל ייאמר לזכותו שהפינוי והפיצוי היו הגונים ומהירים. אני לא יכול להגיד את זה על שרון".
היום ב־16:00 יתקיים טקס לציון 35 שנה לפינוי חבל ימית במושב דקל ובאנדרטת אוגדת הפלדה, בהשתתפות פרחן, ארז ורבים נוספים.