מערכת החינוך הערבית נהפכה לגדולה ביותר בעיר ירושלים, כך עולה מנתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות המתפרסמים ב"מעריב־השבוע". אם מוסיפים לנתוני משרד החינוך גם גופי חינוך פרטיים שונים, בעיקר במגזר הערבי והחרדי, מספר התלמידים הכולל עולה ל־294,100 - עלייה של כמעט 20 אלף תלמידים מתשע"ה, רובם ממערכת החינוך הערבית, שם נרשמה תוספת של 15,600 תלמידים.
בחינוך החרדי נרשמה עלייה של 3,000 תלמידים ובחינוך הממלכתי של 1,000 תלמידים. יאיר אסף־שפירא, חוקר ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, מסביר כי בשנת הלימודים תשע"ו נרשמה עלייה דרמטית במספר התלמידים בחינוך הערבי לא רק בשל עלייה במספר התלמידים, אלא גם בשל המעבר ממערכות פרטיות למערכת הממלכתית.
למעבר זה יש סיבות שונות, כאשר אחת מהן היא הרצון להשלים תעודת בגרות ישראלית, מסלול שאותו מציעים בחלק קטן מבתי הספר הערביים במזרח ירושלים. בשנת תשס"ט (2008/09), למשל, היו במערכת החינוך הערבית 81,700 תלמידים, במערכת החינוך החרדית 90,100 תלמידים ובמערכת החינוך הכללית 59,800 תלמידים. בעשור הקודם היו 216,400 תלמידים במערכת החינוך. אפשר לראות כי אף שכבר אז הפערים בין המגזרים היו גדולים, מספר התלמידים בבתי הספר בחינוך הכללי (הממלכתי והממלכתי־דתי), שהיה בירידה, חזר לעלות ומאז הוא במגמת עלייה מתונה. בחינוך הממלכתי ההפרש בין תשס"ו לתשע"ו עומד על 2,200 תלמידים, בחינוך החרדי על 18,800 ובחינוך הערבי על 56,900.
ד"ר מאיה חושן, עורכת השנתון הסטטיסטי לירושלים, מסבירה כי "בשנים האחרונות אנחנו רואים שכל המגזרים גדלים ומספר התלמידים עולה. המגזר החרדי והערבי גדלים בקצב גבוה יותר והסיבה היא כמובן מספר ילדים גבוה למשפחה. השינויים בהרכב המגזרי של האוכלוסייה בעיר הם תוצר של גידול באוכלוסייה בגילי בתי ספר שהם תוצאה גם של חלקם של הצעירים בכל מגזר שנולדים להם ילדים וגם מספר הילדים הממוצע למשפחה. אנחנו רואים שהמגזר החרדי גדל אבל קצב הגידול שלו קטן וזה כתוצאה מהגירה של זוגות צעירים חרדים מירושלים. מהצד השני, האוכלוסייה שנשארת היא יותר מבוגרת וכבר לא נולדים לה ילדים או נולדים מעט".