עידן בנימין, חבר שלי מהאוניברסיטה העברית, חושש. הוא מוצא את עצמו מקדיש יותר ויותר זמן לפחד ששלושת ילדיו יגדלו במדינה מנוכרת, תחת שלטון שבמקום להתמקד באזרחיו - מתרכז בעצמו. הוא לא היחיד, אבל שלא כמו רבים עידן החליט שהוא חייב לעשות משהו בנידון. הוא לא חולם בהקיץ: הוא למד איתי מדע המדינה ומבין איך השלטון עובד. אז לאחרונה הגיע למסקנה שאם הוא רוצה להשפיע, ולא כחבר כנסת, עליו להפוך לאחד מאלו שמשפיעים על חברי כנסת. עליו להפוך ללוביסט. בחודשים האחרונים ליוויתי אותו וייעצתי לו במסעו להפוך לשדלן - לא של שרי אריסון ויצחק תשובה, אלא של שלושת ילדיו.
לפני הפנייה לכנסת רצינו שעידן יוכיח שלא מדובר בגימיק. זה לא היה קשה. בשנתיים האחרונות הוא נהג להגיע בהתנדבות מטעם עצמו לוועדות הכנסת. הוא בקביעות משגר מיילים לחברי כנסת סביב נושאים שעל סדר היום, כמו הטבות למעמד הביניים, ומפרסם את התשובות בפייסבוק שלו. יש לו דעות על סוגיות בוערות, והוא פונה לחברי כנסת ושואל מה עמדותיהם. בקצרה, הוא מראה מעורבות לא פחותה מזו של אנשי עסקים, כתבי כנסת או בעלי עמותות, רק שהוא עושה את כל זה לבד. בלי תקציב. בלי דירקטוריון.
והוא אפילו מצליח. חלק מהדברים שקידם עד כה הם "ימי מחלה לסירוגין" - תיקון חקיקה שמאפשר היום להורים לחלוק את השהייה עם ילדיהם בבית כאשר אלו חולים; שורת הקלות לבנות הזוג של אנשי המילואים ועידוד חברי כנסת להעביר חקיקה שתילחם בסרסורים בקרנות הרחוב. העבודה במרכז העצבים של המדינה כל כך הקסימה את עידן, עד שלפני כמה חודשים עזב את מקום עבודתו בהלל ישראל, וכיום הוא מקדיש לכנסת את כל זמנו. אחרי שיחות רבות איתי ועם אחרים החליט: יהיה קל יותר להשפיע כלוביסט. הוא לא יצטרך להיאבק כל פעם מחדש על אישור כניסה. תהיה לו גישה ישירה למסדרונות בלי להתקוטט עם משמר הכנסת, ובכלל, נראה שכך חברי הכנסת ייקחו אותו יותר ברצינות. ובסופו של יום, הרי מה ההבדל בין ילדים לתאגידי ענק?
במכתב שעידן שיגר למחלקה האחראית לנושא במשכן הכנסת, נכתב בין היתר: "אודה לקבלת האישור לפעול כשדלן בכנסת מטעם ילדי לצד אישור כניסה לפחות לחצי השנה הקרובה".משיחות טלפון שערך עם פקידי הכנסת – הוא יצא מעודד. אחרי שהבינו שהוא לא מטורף, החמיאו לו על המעורבות ונשמעו אופטימיים. אחרי כמה ימים יצא לשירות מילואים בבא"פ לכיש, וכשחזר, המתין לו מכתב סירוב מנומס לבקשתו להירשם כלוביסט ממחלקת ההיתרים של הכנסת. הסיבה הרשמית הייתה שעידן אינו מקבל שכר מאף גוף רשום עבור פעילותו. צודק, ילדים בעיקר לוקחים ממך כסף. אך מדוע שהכנסת לא תגלה כאן גמישות? רק משום שאין מאחורי עידן מונופול שרוצה לשאוב את כספי האזרחים - עליו לעבור דרך חתחתים?
כעת, בכל פעם שירצה להיכנס לכנסת, עידן יזדקק לפנות לחבר כנסת או לוועדה. זה מדכא משום שהיום זהו כל עיסוקו בחיים, וגם משום שנכון לרגע זה רשומים 205 שדלנים בכנסת, המייצגים מאות אינטרסים שאינם מתיישבים עם האינטרס שהוא מעוניין לייצג. אז דווקא הוא זכה לסירוב?
כל אחד יכול
ארזתי את המסמכים ופניתי לתגובה רשמית מצד הכנסת. דובר הכנסת יותם יקיר בחן את העניין והסביר: "בהתאם לחוק, שדלן הוא 'מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח נוקט פעולות לשכנוע חבר כנסת...' החוק קובע הוראות רגולטוריות שונות החלות על השדלנים – הם מחויבים להעביר ייפויי כוח של לקוחותיהם, החתומים על ידי מורשי חתימה; פרטי הלקוחות מפורסמים לציבור באתר האינטרנט של הכנסת; הם מחויבים להצהיר על חברותם בגוף בוחר של מפלגה, ופרטים אלה מפורסמים לציבור; הם מחויבים לציין בכל פנייה לחבר כנסת מיהו הלקוח שלהם ומהו האינטרס שהם מקדמים עבורו; חלה עליהם חובה לציין בפרוטוקול של ישיבות ועדה את שם הלקוח שאותו הם מייצגים ועוד".
יקיר המשיך: “בנוסף, על השדלנים חלים איסורים רבים – נאסרה כניסתם לעשרה מתחמים במשכן הכנסת, חל עליהם איסור לפנות לעובדי מרכז המחקר והמידע, הם מחויבים לתאם מראש כל הגעה ללשכה של חבר כנסת ועוד. הוראות אלה אינן רלוונטיות לפעילותם של אזרחים מהשורה בכנסת, והן לא נועדו 'למשטר' פעילות אזרחית מסוג זה. כדאי עוד לציין כי ככל שהבקשה להירשם כשדלן הוגשה לשם קבלת היתר כניסה קבוע למשכן הכנסת... השדלנים בכנסת אינם זכאים להיתר כניסה קבוע לאחר רישומם, וסוגיה זו נבחנת אך ורק בחלוף הזמן ולאור מספר הכניסות שלהם לכנסת. המבקש הגיע בשנה האחרונה למשכן הכנסת מספר בודד של פעמים, ולכן גם אם היה רשום כשדלן, הוא, ככל הנראה, לא היה זכאי להיתר כניסה קבוע".
הקראתי לעידן את התשובה, והוא דווקא התעודד. "על פי הנהלים הרשמיים, גם לוביסט שרוצה להגיע לוועדה או להיפגש עם חבר כנסת במשרדו חייב להודיע לפני", אמר. "כמובן, אין לי בעיה עם זה. אבל אם לטענת הכנסת אין לי צורך באישור כניסה קבוע לטובת עיסוקי - יש לשלול לכלל הלוביסטים את האישורים הקבועים שלהם, גם הם לא צריכים אותם".
אחרי כמה רגעים הוסיף: "אולי לא ניתן למדוד אותו בשקלים, אך השכר שאני מקבל לא פוחת משכרם של כלל הלוביסטים יחד. בשורה התחתונה אישור הכניסה לא יינתן לי בטענה שנכנסתי רק פעמים בודדות לכנסת בשנה האחרונה - מודה, עבדתי במהלך היום".אז מה הלאה? עידן החליט להגיע יותר לכנסת, ואפילו אמר: "אם ננסה לקרוא בין השורות, ישנה קריאה ל'פעילותם של אזרחים מהשורה' בתוכה". ויש לו גם המלצות: "חבל שלא יותר אנשים עושים זאת. גם כאזרחים בלי תג לוביסט כולנו יכולים להיכנס לאתר הוועדות של הכנסת, לראות מתי מתקיים דיון בנושא שנוגע לכל אחד מאיתנו או/ו מעניין אותו ולשלוח מייל למזכירות הוועדה שאנו מעוניינים להגיע. יש כתובת מייל באתר הכנסת של כל הוועדות". גם אם אתם לא בטוח תצליחו להשפיע, לכל הפחות תפגשו את עידן, ומי יודע מה יקרה לכם יחד. אולי תקימו חברת לובי משותפת.
הכותב הוא עיתונאי עצמאי ובלוגר פוליטי, מייסד המיזם "100 ימים של שקיפות"