רמת האופטימיות של הציבור הישראלי – יהודים וערבים – נמצאת במגמת עלייה ברורה בשבע השנים האחרונות וכך גם רמת הפטריוטיות, כך עולה ממדד החוסן הלאומי של ישראל לשנת 2017 של המרכז לחקר הביטחון הלאומי של אוניברסיטת חיפה. עוד עולה בנתונים שמתפרסמים היום (שני) כי באופן יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות, הנשים הישראליות פטריוטיות יותר מהגברים, אופטימיות יותר ואפילו מיליטנטיות יותר.
"אמנם מדובר בפערים קטנים, אך ברורים ובעיקר יציבים לאורך מרבית שנות המדד. זוהי תופעה יוצאת דופן הראויה למחקר בפני עצמו", כך אמר פרופ' גבי בן-דור, ראש תוכניות הביטחון של אוניברסיטת חיפה ומי שעומד בראש המדד. נתוני המדד המלא יוצגו בכנס "חוסן לאומי לישראל: 50 שנים למלחמת ששת הימים" שיתקיים ביום שני הקרוב.
מדד החוסן הלאומי של ישראל, שבראשו עומד פרופ' בן-דור ובעשור האחרון חבר אליו ד"ר איל לוין מאוניברסיטת אריאל, מודד את החוסן הלאומי של החברה הישראלית מאז שנת 2000. המדד בוחן היבטים שונים הקשורים לחוסן הלאומי, החל מרמת האושר והפטריוטיות של תושבי ישראל, דרך החשש מאיומי טרור או מהתקפות של מדינות עוינות וכלה ברמות האמון כלפי המערכת הפוליטית ובית המשפט העליון. מטרתו לבחון את היכולת של החברה הישראלית הנתונה בקונפליקט מתמשך, לשמור על יציבות מבחינת תפיסות ואמונות בסיסיות לגבי המרקם החברתי.
המדד הנוכחי התבצע במחצית השנייה של חודש מאי והוא כלל כ-2,000 נשאלים המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הישראלית. הציבור נשאל סדרת שאלות והתבקש לענות בסולם שנע בין 6 (רמת גבוהה) ל-1 (רמה נמוכה). הישראלים – יהודים וערבים – נהיים אופטימיים יותר בשבע השנים האחרונות. בקרב היהודים יש עלייה מרמה של 4.56 בשנת 2010 עד לרמת שיא השנה של 4.86. גם בקרב ערביי ישראל יש מגמה דומה של עלייה מרמה של 3.15 בשנת 2010 עד לרמה של 3.66 השנה.
הפחד מטרור - בירידה קלה
הפחד מטרור גבוה בקרב הציבור הישראלי – אם כי נמצא בירידה קלה. בקרב הציבור היהודי הפחד מטרור ירד מ-4.82 בשנה שעברה ל-4.7 השנה ובקרב הציבור הערבי הוא ירד מרמה של 4.5 בשנה שעברה ל-4.38 השנה. לדברי החוקרים, ב-17 שנות המדד אנו עדים להתקרבות ברמות הפחד בין יהודים לערבים, כאשר בקרב היהודים יש ירידה משמעותית לעומת תחילת שנות ה-2000 ואילו בקרב הערבים יש עלייה.
ערביי ישראל הביעו במשך כל שנות המדד אמון רב יותר מאשר האזרחים היהודים במוסדות הפוליטיים ובבית המשפט העליון – אולם השנה יש שינוי בולט במדדים אלה. האמון בבית המשפט העליון שווה: רמה של כ-4.1 בקרב יהודים וערבים ואילו ברמות האמון במוסדות הפוליטיים יש מהפך, כשלראשונה הערבים מביעים פחות אמון במערכת הפוליטית (רמה של 2.9) לעומת היהודים (רמה של 3.1).
כאמור, באופן יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות, נשים מראות לאורך שנות המדד שהן יותר פטריוטיות, אופטימיות ומיליטנטיות מהגברים. רמת הפטריוטיות של הנשים – יהודיות וערביות – עומדת השנה על רמה של 4.68, בהשוואה ל-4.38 בקרב הגברים. רמת האופטימיות של הנשים היא 4.7, לעומת 4.5 של הגברים ורמת המיליטנטיות של הנשים היא 3.77 לעומת 3.69 של הגברים.