"הח"כים החרדים מזניחים את בריאות הנשים במגזר": המודעות הנמוכה לסרטן השד

"במגזר החרדי יש בעיה לומר את המילה 'שד', וזה גורם לכך שהנשים החרדיות לא מודעות לחשיבות הבדיקות לגילוי סרטן השד. אף אחד לא מדבר איתן על זה", חורצת רות קוליאן, מייסדת מפלגת "ובזכותן" - חרדיות עושות שינוי.

לפני כשבועיים פתחה קוליאן, שפועלת למען זכויות נשים חרדיות, בקמפיין להעלאת המודעות לסרטן השד בקרב נשים חרדיות. במסגרת הקמפיין, שיצא לדרך זו השנה השנייה, הודבקו מודעות רחוב, הקוראות לביצוע ממוגרפיה או בדיקה כירורגית, בריכוזי אוכלוסייה חרדיים - בירושלים, באלעד ובבית שמש - וחולקו פליירים ברחובות. הקמפיין עלה לכותרות לאחר מחלוקת בנושא מול עיריית בני ברק. "סורבנו על ידי העירייה לתלות מודעות ברחבי העיר", אומרת קוליאן כעת. "העירייה מצאה את הנוסח החרדי המובהק שלנו כנוסח שעלול לזרוע בהלה ופניקה בציבור". בינתיים, קוליאן תלתה שלט חוצות בכניסה לעיר.

איך נולד הקמפיין?
"יש מחקרים שמראים שנשים חרדיות אומנם חולות פחות במחלה, משום שילודה והנקה מפחיתים משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן, והרי נתוני הילודה גבוהים במגזר החרדי. אבל מצד שני, כשנשים חרדיות כבר מגלות שהן חולות, אז התמותה היא כמעט פי שניים יותר מנשים לא חרדיות, משום שהן מגלות את המחלה בשלב המאוחר".

לדברי קוליאן, חוסר מודעות לחשיבות של בדיקות תקופתיות הוא אחת הסיבות העיקריות לכך. "זה קורה גם משום שהאיבר הזה, שד, זה איבר שהצניעות יפה לו במגזר החרדי, ולכן המגזר מצניע אותו", היא אומרת. "כמו כן, במגזר שמובילי הדעה בו הם גברים, פחות יודעים איך לגשת לנושא הזה. ואני לא מדברת כאן על רבנים, אלא על חברי הכנסת החרדים, שבכל מערכת בחירות מקבלים את הקול של נשים חרדיות אבל מזניחים את הבריאות שלהן. הם למעשה בוגדים באינטרסים הבריאותיים של נשים חרדיות. הייתי, למשל, מצפה מחברי הכנסת החרדים לעורר יותר את המודעות לנושא, ללכת ולהחתים רבנים על דעת תורה ולהפיץ את אותה דעת תורה שקוראת לנשים חרדיות ללכת ולהיבדק.

קוליאן כבר התרגלה לספוג ביקורת על פעילותה. "אחת הטענות נגדנו היא שאנחנו מעלות את הנושא הזה, ומה יקרה אם ילדים ונערים יתחילו לשאול שאלות בנושא", היא אומרת. "אז אנחנו אומרות שנכון שיכולות להיות שאלות, אבל אנחנו דואגות שלאותם ילדים תהיה אמא שהם יוכלו לשאול אותה את השאלות האלה ושאלות בכלל".

איך את מנסה לשכנע את הנשים החרדיות להיבדק?
"קודם כל, סדר היום של רוב הנשים החרדיות הוא מאוד עמוס, ואחרי כל המטלות שלהן - חלק גדול מהן פשוט לא מספיק ללכת לרופא. לכן גם רשמנו בפשקווילים 'למענך ולמען בריאותך, בעלך וילדייך', כדי שנשים יבינו שהבריאות שלהן היא משהו מאוד חשוב. זה משהו שחייב לתפוס מקום בסדר היום שלהן בדיוק כמו לפרנס את הבית ולגדל את הילדים".

אילו תגובות קיבלת לקמפיין?
"בשנה שעברה קיבלנו 200 טלפונים, כשהרוב היו מנשים ואולי ארבעה־חמישה מגברים. השנה קרה משהו מדהים: התקשרו בסביבות 250 איש, אבל הפילוח היה שונה. קיבלנו מספר כמעט זהה של גברים ונשים. זה מוכיח שהפעילות הזאת אכן מצליחה להיכנס לסדר היום של המגזר החרדי, ושהנושא מתחיל לחלחל גם לסדר היום של הגברים החרדים ולא רק של הנשים".

מה עוד את מתכננת לעשות בנושא?
"רצינו לארגן כנס הסברה, אבל היעדר תקציבים מונע בעדנו לעשות זאת. אני, למשל, לא מוכנה לקבל תקציבים מהקרן החדשה או מארגוני שמאל, כי יש לי יראת שמיים. מבחינתי, זה קודם כל תורת ישראל, עם ישראל, ואני לא אלך לעולם נגד הקדוש ברוך הוא, וזה לא משנה כמה יציעו לי".

קוליאן צפויה לשוחח על חשיבות הגילוי המוקדם במסגרת פאנל "ישראלה היום", שייערך במהלך "ביוטי סיטי", אירוע הנשים של חברת סופר־פארם, ב־4־7 ליולי בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב. לצד קוליאן, ישתתפו בו גם אשת התקשורת לוסי אהריש ויו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון.

תזונה ותפילה

בעקבות הקמפיין החלה קוליאן לקבל שיחות טלפון, שבהן נשים שואלות אותה מה צריך לעשות. "אני שואלת את הנשים לגילן, אומרת להן שבגיל שלהן ההנחיות של משרד הבריאות הן כאלה וכאלה", היא מספרת. "אני מסבירה שבדיקה ידנית היא חובה בטקס המקלחת לפחות פעם בשבועיים, וגם אם מרגישים משהו, לא צריך מיד להיבהל. אבל כן צריך להכיר את הגוף שלך. בשיחות כאלה, למשל, נתקלתי גם באישה בת 48 שמעולם לא עשתה ממוגרפיה".

לדברי קוליאן, נשים חרדיות נמנעות מלגשת לבדיקות, בין היתר, בגלל נושא השידוכים. "היה, למשל, מקרה של אישה מקהילה חרדית מחו"ל, שלא הלכה להיבדק כי היו לה עדיין ילדים בשידוכים, והיא חששה שאם יתגלה שהיא חולה, אף משפחה לא תרצה להשתדך איתה כי יפחדו שזה תורשתי", היא מספרת.

את עצמך מקפידה על בדיקות תקופתיות?
"אני מקפידה על בדיקות ידניות בעצמי. גם אותי, כאישה חרדית, זה עדיין מביך לדבר על הדברים האישיים, על מה שאני עושה. אגב, אני גם משוחחת עם הבנות שלי כבר מגיל צעיר על הנושא הזה, כי חשוב שגם ילדות ונערות יכירו את האיבר הזה בגוף שלהן. אני פונה גם למערכת החינוך החרדית העצמאית ואומרת שיש דרכים לדבר על כך בצניעות. לדבר על בריאות חשוב בדיוק כמו לדבר על נושאי שבת ונושאי לשון הרע. לדבר על בריאות זו הצלת חיים".

"אני רואה בשנים האחרונות דווקא שיפור מאוד משמעותי בקרב הנשים החרדיות בכל הקשור לגילוי המוקדם", אומרת מצדה מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, "אבל בכל הקשור לבדיקות גנטיות לגילוי גן שמאוד מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן השד או שחלה, קיימת עדיין חוסר מודעות בקרב הנשים החרדיות".

כלומר, חלה התקדמות מבחינת הבדיקות התקופתיות?
"הפער של הבדיקות התקופתיות בין החילוניות לחרדיות מאוד הצטמצם. לפני כחמש שנים הוא עמד על 7%, וכיום זה אפילו פחות מכך. כיום אנחנו מנסים לעודד ייעוץ ואבחון גנטי. בגלל נושאים של שידוכים נשים במגזר החרדי לא רוצות לבדוק את זה אפילו. פנינו בשנה שעברה לעדינה בר־שלום וביקשנו ממנה לרתום נשים מובילות דעה בחברה החרדית, שיוכלו להעביר את המסר של חשיבות הבדיקות התקופתיות והבדיקות הגנטיות. עדינה ארגנה לנו מפגש עם 12 נשים מובילות דעה במגזר החרדי. הן שמעו בקשב רב והתחילו להעביר את המסרים".

סקר של האגודה למלחמה בסרטן מ־2013, שנערך בקרב 600 נשים יהודיות חילוניות, יהודיות חרדיות וערביות, העלה שישנה מודעות גבוהה מאוד והסכמה כמעט מלאה בכל המגזרים כי גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל חיים. כ־75% מהנשים החרדיות והנשים הערביות מעל גיל 50 ו־81% מהנשים היהודיות החילוניות מעל גיל זה, שהשתתפו בסקר, דיווחו על ביצוע בדיקת ממוגרפיה סדירה. כמו כן, במגזר החרדי דיווחו 17% מהנשים על הימצאות חולת סרטן שד מקרבה ראשונית במשפחתן לעומת 13% בקרב ערביות ויהודיות חילוניות. למרות זאת, הנשים החרדיות פנו פחות לייעוץ גנטי בהשוואה למגזרים אחרים.

עוד עלה מהסקר כי שיעור גבוה יותר מהנשים החרדיות היו בעלות משקל עודף, ורופא המשפחה היה מקור המידע החשוב ביותר בקרב נשים ערביות וחרדיות, בעוד שבקרב היהודיות החילוניות והמסורתיות הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות, האינטרנט והפייסבוק היו מקור המידע העיקרי. המשתתפות בסקר ציינו אורח חיים בריא, בעיקר תזונה נכונה והימנעות מעישון, כגורם חשוב העשוי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. נשים חרדיות ציינו גם את התפילה כגורם חשוב.

להפוך ללגיטימי

נתונים שהוצגו בשנת 2013 על ידי פרופ' סיגל סדצקי ממכון גרטנר בבית החולים שיבא תל השומר, מתוך עבודת דוקטורט של ד"ר דורית איזק, בהנחייתה של פרופ' סדצקי, בחנו הבדלים בהיבטים שונים של מחלת סרטן השד בין נשים יהודיות בישראל, על פי קבוצת השתייכותן הדתית (חילוניות, מסורתיות, דתיות־לאומיות וחרדיות). קבוצת המחקר התבססה על נתוני תחלואה ארציים וכן על מדגם של כ־1,500 חולות שאובחנו בין השנים 2006־2007.

הממצאים הראו כי כ־88% מכלל הנשים שבמדגם ביצעו ממוגרפיה בגילים 50־74, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הפער שנצפה בעבר בהיענות לבדיקות אלו בין נשים חרדיות וחילוניות צומצם במידה משמעותית.

נצפו הבדלים משמעותיים בשיעורי סרטן השד על פי סיווג לקבוצת השתייכות דתית. שיעורי הופעת המחלה בקרב האוכלוסייה החרדית היו נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לשיעורי המחלה באוכלוסייה החילונית. עם זאת, בהשוואת מהלך המחלה בין חולות חילוניות לחולות מהמגזר החרדי נצפה מהלך חמור יותר בקרב החולות החרדיות, שהתבטא בשיעורי הישנות גבוהים יותר של המחלה ובשיעורי הישרדות נמוכים יותר.

"נשים חרדיות מגיעות פחות לבדיקה שגרתית מאשר נשים שאינן חרדיות", אומר ד"ר משה כרמון, כירורג ומנהל יחידת השד במרכז הרפואי שערי צדק, "אבל בהחלט ניכר בכך שיפור בשנים האחרונות. בשנים האחרונות רואים יותר נשים חרדיות שאצלן הגילוי הוא בשלב מוקדם, וזה תודות למאמצי ההסברה. אבל עדיין צריך למצוא פתרון לאותן נשים שלא מגיעות, ושיש להן קושי בכלל לגבי הנושא. יש הרבה מחשבות על איך לקדם זאת. למשל, בעבר חשבו על בדיקה על ידי בלניות, אבל זה לא התרומם, וזה גם לא פתרון אופטימלי".

איך כן אפשר לעודד את מי שעדיין לא מגיעה?
"צריך להבין שזו בעיה שמחייבת התייחסות למגזר הספציפי הזה. אם זה יהיה לגיטימי לאישה החרדית לבוא לבדיקה שגרתית, אז יש גם מספיק נשים כירורגיות שהן יוכלו להגיע אליהן ולהרגיש בנוח איתן".