לראשונה בדוח למדדי איכות לשנים 2013-2016 שפורסם היום (רביעי) ערך משרד הבריאות השוואה של מדדי האיכות בטיפות החלב בישראל ומדדים שונים של תפקוד רפואת החירום (בעיקר אמבולנסים). מהממצאים עולה כי המובילה בתחום טיפות החלב היא קופת חולים מכבי. בתוך כך, בית החולים שבלט בהישגיו בפריפריה הוא בית החולים סורוקה. בסך הכל, נמצא שיש שיפור כללי בכל 100 המדדים שנבדקו במסגרת העבודה על הדוח, הן ברמה הלאומית והן ברמת נותני השירותים.
בדוח פורסמו לראשונה חמישה מדדים בהם נמדדות טיפות החלב בישראל – איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה, מדידת היקף ראש (שלוש מדידות עד גיל 8 חודשים), בדיקת שפה ותקשורת (גילאי שנתיים עד שלוש), ושני מדדי חיסונים. כאמור, מהנתונים שפורסמו עולה כי טיפות החלב של מכבי מובילות במקום הראשון בכל המדדים, הן ביחס לטיפות החלב של הקופות האחרות והן בהשוואה לטיפות החלב של העיריות ושל משרד הבריאות.
את הממצאים פרסם משרד הבריאות בכנס בנושא שקיפות בבריאות שהתקיים בתל אביב. הדו"ח כולל לראשונה, מדדי איכות עבור רפואת חירום, חברות האמבולנס ועבור טיפות החלב בישראל, כאשר בסך הכל מדובר ב-34 מדדי איכות בתחומים שונים: בתי חולים כלליים, בתי חולים גריאטריים, בתי חולים לבריאות הנפש, חברות האמבולנס וטיפות חלב. בנוסף, במסמך הוצגו גם ממצאי סקר חווית המטופל בבתי החולם לבריאות הנפש.
"הבחירה בטיפת חלב, שתלווה את הילד והתפתחותו בשנותיו הראשונות, היא אחת הבחירות הראשונות והחשובות ביותר שעל כל הורה לבצע לאחר הלידה. נתונים אלה שמתפרסמים היום לראשונה, משקפים עבודה קשה ומסורה של הצוות המוביל את הטיפול בילדים בתקופות הקריטיות ביותר לחייהם", אמרה אנג'לה עירוני, מנהלת אגף סיעוד ומוקדים רפואיים במכבי.
בעקבות התוצאות קראו במכבי למדינה להפיק לקחים מנתוני הדוח ולהעביר את האחריות לטיפות החלב לקופות לצד תקצוב הולם. בנוסף, דרשו בקופת החולים לאפשר לכל ילדי הקופה להיות מטופלים במסגרת טיפות החלב.
בית החולים סורוקה הצטיין בפריפריה
בית חולים בפריפריה שבלט בהישגיו הוא המרכז הרפואי סורוקה שבנגב, לגביו צוין כי ביצוע צנתור בו במצב של אוטם לבבי נעשה תוך 90 דקות מהגעת המטופל לביה"ח. כמו כן, אחוז העמידה ביעדים של המרכז הרפואי הדרומי הוא 93%, כאשר היעד עומד על 85%. מלבד זאת, סורוקה נמצא כמוביל במדד זה בין בתי החולים הגדולים.
מנהל מיון פנימי ואמבולטורי בסורוקה וסגן מנהל המרכז הרפואי, ד"ר דן שוורצפוקס, אמר: "המדדים הלאומיים של טיפול בהתקף לב ופתיחת העורק תוך 90 דקות וביצוע הדמיית מוח במקרה של שבץ מוחי בזמן המהיר ביותר, הם מדדים שמטפלים בלב ובמוח של המטופלים. כל זמן מיותר עשוי לפגוע בתפקוד של הלב ובתפקוד של המוח. לכן, יש חשיבות אדירה לזיהוי מהיר ככל שניתן כדי להתחיל בשרשרת הטיפול הנדרשת במיון ולאחר מכן באשפוז, ובכך להציל חיים".
בתוך כך, במדידת מתן אספירין במקרים שבהם יש חשד לאירוע בלב, שבוצעה בחברות האמבולנס ורפואת חירום, נמצא שב-2016 שיעור העמידה במדד זה עומד על 95%, מתוכם ב-61% מהמקרים האספירין ניתן על ידי האמבולנס וב-34% מהמקרים האספירין ניתן על ידי גורם אחר.
כמו כן, הדוח מציין ליקוי במערכות המידע בנוגע למדדי שבץ מוחי. "לשם כך, בימים אלו אנו עמלים על יצירת לומדה עם הדרכה לאבחנות הקשורות בשבץ מוחי והטיפול בהן". נאמר. לעומת זאת, הדוח מציין שיפור במדדים של צנתורי מוח בישראל ומציין כי "חלה עליה מרשימה בכל קנה מידה שמוכיחה עבודה מאומצת של כלל בתי החולים בארץ לשיפור באיכות הטיפול למטופלי השבץ המוחי".
נושא מרכזי נוסף בו עוסק המסמך הוא מניעת זיהומים בבתי חולים ובמרכזים רפואיים אחרים. בתחום זה ניכרת עלייה במתן אנטיביוטיקה מניעתית ונמצא כי מרבית החולים מנותחים ביום האשפוז או למחרת. כחמישית מהחולים מנותחים כעבור יומיים, וכעשירית בלבד מהחולים מנותחים לאחר שלושה ימים ומעלה מהאשפוז.
ביחס לסוגיית הדיכאון הקליני בקרב קשישים מאושפזים, מצוין, לפי דיווחי ארגון הבריאות העולמי, כי שבעה אחוזים מהאנשים בני 60 ומעלה סובלים מדיכאון, מה שמשפיע לרעה על הסיכוי לחזור לרמת תפקוד תקינה, מאריך את משך האשפוז, מעלה את הסבירות לאשפוז חוזר ושחרור מוסדי במקום חזרה לקהילה, וכן מעלה את הסיכון לאובדנות ולתמותה.
תחום נוסף שחדש יחסית במדד הוא בתי החולים לבריאות הנפש שהצטרפו למדד בשנת 2014. בהקשר זה, מסתמן כי חלה עלייה מאז תחילת החלת המדד על תחום זה בהערכת הסיכון של הפונים לחדר המיון הפסיכיאטרי. למעשה, לא נרשם שיפור במדדים של שיעור החוזרים לאשפוז תוך 30, שעומד על 18%, כאשר שיעור האשפוזים החוזרים בחולים מבוגרים נמוך מעט מאשר אצל צעירים.