המדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שפורסם בנובמבר האחרון, היווה בשורה עבור שבע רשויות מקומיות – מזרעה, חצור הגלילית, טירה, חורפיש, ג'ת, ג'ולס ודאלית אל־כרמל - שעלו במסגרתו מאשכול סוציו־אקונומי 3 לאשכול 4 (מתוך עשרה), מה שמעיד על צמיחתן והתחזקותן. אלא שבאופן אירוני, העלייה במדד גרמה לכך שזכאותן של כל אחת מרשויות המקומיות לסבסוד תוכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה ולהזנה) לשנת הלימודים הבאה - תוקטן מ־600 שקל לילד ל־350 שקל לילד.
תוכנית ציל"ה - המעניקה בשעות אחר הצהריים מסגרת העשרה לימודית ופעילות העשרה חברתית וחינוכית בקבוצות קטנות, מתן סיוע בהכנת שיעורי בית, פעילות תלמידים והורים וארוחה חמה ומזינה - החלה לפעול בשנת תשע"ג. התוכנית פועלת בתום יום הלימודים עד השעה 16:00 במשך חמישה ימים בשבוע, עבור ילדים בגילי 3־8, הלומדים בגנים ובכיתות א'־ב'. ברשויות מקומיות השייכות לאשכולות חברתיים־כלכליים 1־3 התוכנית מסובסדת על ידי המדינה.
התוכנית מהווה נדבך משמעותי במערכות החינוך ברשויות המקומיות המוחלשות בכך שהיא מעניקה תגבור למידה, העשרה וכישורי חיים לתלמידים שאין יד הוריהם משגת, ובכך מעודדת שוויון ההזדמנויות וצמצום פערים בחברה. לטענת ראשי אותן רשויות, הקיצוץ בתקציבים יגרום נזק משמעותי לאוכלוסייה באותן רשויות, שאינה נחשבת חזקה או מבוססת. "העלייה במדד החברתי־כלכלי אינה משקפת את העצמאות הכלכלית של היישוב", טוען ראש מועצת ג'ת, עו"ד מוחמד ותד. "אנחנו עדיין יישוב עני, ולכן העלייה הזו פגעה הן במענקי האיזון והן בתוכנית ציל"ה. 1,300 ילדים בבית ספר יסודי לא יוכלו לקבל את היום הארוך היות שהתקצוב המלא צריך להיות דרך המועצה, והיא לא תוכל לשאת את זה".
בעקבות הקיצוץ פתחו ראשי הרשויות הרלוונטיות במאבק, בתמיכתו של יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות חיים ביבס. לאחרונה שלח ביבס מכתב למנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב, שבו הוא מבקש לאשר לשבע רשויות אלו המשך זכאות להשתתפות בתוכנית. "לצמצום הזכאות משמעויות קריטיות היות שמדובר בהעלאת השתתפות ההורים במאות אחוזים, דבר שיוביל להוצאת ילדיהם מהתוכנית", כתב ביבס. "בימים אלו, שבהם אנו עוסקים בהקלת הנטל על ההורים, לא יעלה על הדעת שדווקא האוכלוסיות שזקוקות למענים אלו ייפגעו".
כמו מטוטלת
בשנה האחרונה עלה לכותרות מאבק ההורים על מחירי הצהרונים וחוסר הפיקוח עליהם. בנוסף לסבסוד שקיבלו הרשויות המקומיות עד כה לפי הדירוג הסוציו־אקונומי שלהן, החודש הכריז יו"ר מרכז השלטון המקומי ביבס על מהלך של צהרונים חברתיים, שלפיו תחול הוזלה נוספת על מחיר הצהרונים כבר מהשנה הקרובה. הצהרונים, שאמורים לעמוד על עלות של 650 שקל בלבד, יסובסדו על ידי המדינה בסכום של בין 150 ל־350 שקל, סבסוד שיינתן על פי הדירוג הסוציו־אקונומי של הרשות המקומית.
אפיון הרשויות המקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה (המכונים "המדד החברתי־כלכלי") מחושבים על ידי הלמ"ס מתחילת שנות ה־90 במטרה לתת מענה לחוסר במדדים חברתיים־כלכליים בארץ. מדד זה משמש כלי בידי מקבלי ההחלטות ליישום מדיניות דיפרנציאלית כלפי הרשויות המקומיות. הרמה החברתית־כלכלית של הרשויות המקומיות נמדדה לאורך שנים באמצעות שילוב של משתנים המתארים את תכונות האוכלוסייה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. משתנים אלה מבוססים על נתונים המתקבלים ממפקד האוכלוסין וממקורות מנהליים.
"מצד אחד, הרשות עושה את כל המהלכים על מנת להיות רשות איתנה מבחינה תקציבית, אבל אנחנו עדיין נמצאים בתחתית הסוציו־אקונומית. לא קפצנו מאשכול 3 ל־9 אלא מ־3 ל־4", אומר מנהל אגף החינוך בחצור הגלילית, יוסי עמר. "אנחנו עדיין זקוקים לקביים כדי להמשיך לצמוח ולהיות חזקים. היום הרשות מוגדרת כרשות יציבה מבחינת משרד הפנים. אנחנו כל הזמן מנסים לשפר את המצב הכלכלי שלנו, והתושבים רוצים לקבל שירות מקסימלי כי הם נמצאים בפריפריה, ואין להם תנאים רגילים כמו שיש במרכז. לפחות בנקודה הזו של ציל"ה היה פיצוי שסייע להורים, אבל זה כמו מטוטלת - פעם אנחנו למעלה ופעם למטה".
"כעת, כשעלינו בדירוג, ההתחשבנות מול ההורים תהיה שונה", מוסיף עמר. "כיתות א'־ב' לא יהיו בכיתות ציל"ה עד 16:00, ולגבי הגנים, התקצוב יהיה שונה וההורים יצטרכו לשלם על הצהרון לאחר שעד כה הם לא שילמו עליו". לדבריו, ראש מועצת חצור הגלילית פנה למנהלת המחוז בנושא ודיבר על כך עם עוזרי שר החינוך נפתלי בנט. כעת הם מחכים לקבל תשובה רשמית בנושא כדי להיערך לפתיחת שנת הלימודים.
"ההסתכלות על מערכת החינוך או על היישובים בהתייחסות סוציו־אקונומית היא חד־ערכית", טוען עמר. "לא מסתכלים ואומרים: 'בואו ניתן ליישוב קביים כדי שיצא מהתלות הזו'. אם היישוב היה באשכול 3 והוא צומח - תלוו אותו עד שיגיע לאשכולות 6־7 ואז תשחררו אותו. כל שינוי של דרגה אחת משגע לך את הכל. יש תקציבים שאתה בונה עליהם, אבל משום שהיית טוב ועלית בדירוג - הם מצומצמים. הנדנוד הזה לא טוב למערכת".
"לא ייתכן שמאות הורים בשבע רשויות לא יוכלו לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך בגלל מנגנון שלא מעריך את המצב הכלכלי של הרשויות נכונה", מוסיף ביבס. "אנו קוראים למשרד החינוך לפעול נגד גזרה זו ופועלים במקביל לקידום מדד אמין שמשקף את חוסן הרשויות, ולפיו יוענקו תקציבים לרשויות לפי צורכיהן".
גם עו”ד ותד, ראש מועצת ג’ת, טוען כי המדד הכלכלי־חברתי של הלמ”ס אינו בהכרח משקף נאמנה את מצבן של הרשויות: "הפרמטרים שהלמ"ס מתייחסת אליהם הם הכנסה לנפש, רמת אבטלה וכו'. הנתון הסוציו־אקונומי לא קשור למצב המועצה, אלא לתושבים, ויצא שרמת ההכנסה הממוצעת כביכול הצדיקה את העלייה של היישוב מאשכול 3 ל־4. אבל לקביעה הזו אין קשר למצב הכלכלי של המועצה. אנחנו לא מרגישים בפועל את העלייה, אנחנו רואים בזה פגיעה קשה. פנינו למשרד החינוך על מנת לשקול להעניק ליישובים האלה יום לימודים ארוך תוך השארת אותם קריטריונים שהיו בעבר. להורים עם הסבסוד הנוכחי של משרד החינוך היה גם ככה קשה לשלם על התוכנית, ועכשיו הם ייאלצו לשאת פי ארבעה או חמישה מהסכום. בסופו של יום, התלמידים שנהנו מתוכניות ציל"ה - ייפגעו. אני מבקש שיתחשבו במצב ויחריגו את היישובים האלה או שיעלו את היישובים שמשתתפים בציל"ה עד דירוג 4".
התושבים ביישוב יודעים שיכול להיות שיצטרכו לשלם יותר החל מ־1 בספטמבר?
"עדיין לא הודענו להורים היות שאנחנו סברנו ועדיין סבורים שנמצא אוזן קשבת במשרד החינוך כדי שייענו לדרישתנו. אם לא יסכימו לבקשתנו, ניאלץ להוציא הודעה כללית לכל היישוב, שלפיה לצערנו תוכנית ציל"ה לא תמשיך. יכול להיות שהרבה אנשים ייפגעו מבחינת העבודה שלהם היות שהם סמכו על כך שיהיה יום לימודים ארוך ביישוב".
בשורה התחתונה, היישוב התייצב מבחינה סוציו־אקונומית. אתה לא שמח על כך?
"זו שמחה מעורבת בעצב. מצד אחד, אני כראש מועצה רוצה שרמת היישוב ורווחת התושבים יעלו, שתמיד נסתכל קדימה. כל ראש מועצה ישמח שהיישוב שלו יעלה בדירוג. אבל מצד שני יש בזה עצב היות שמתחילים לקצץ במאזנים, ולמעשה בכל הכספים שמגיעים לנו מהממשלה והמשרדים. כל הדברים האלה יביאו לכך שניאלץ ללחוץ על הדוושה בגבייה, והקורבן יהיה התושב".
"לי התוכנית עוזרת מאוד באופן אישי כי אני עובדת בשעות מאוחרות יותר, כך שבזכות ציל"ה לבת שלי יש מסגרת בזמן הזה", טוענת ראפת גרה מג'ת, שבתה רימה משתתפת בתוכנית ציל"ה.
תהיי מוכנה לשלם יותר עבור זה?
"אני אהיה מוכנה לשלם, אבל השאלה היא כמה, שלא יהיה מדובר בסכום גדול כל כך שלא ישתלם לי. במקום להתחיל לחפש איפה לשים את הבת שלי בזמן העבודה, במצב הקיים אין לי דאגות. אני סומכת על כך שהיא נמצאת בידיים טובות".
תקציב מוגבל
אלא שיש מי שמאמין שהמדד הקיים אכן משקף היטב את מצבן של הרשויות. "העובדה שמתקצבים רשויות מקומיות לפי מדד סוציו־אקונומי היא דבר נכון", אומר פרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. "אני מניח שרוב האנשים יסכימו שרשויות שנמצאות במצב טוב פחות, ראויות לסיוע גדול יותר. צריך לברר מה באמת קורה בעקבות עליית המדרג, כי יש הבדל בין תקציב מענק איזון לתקציבים אחרים, והשאלה היא גם בכמה התקציב יורד. אם נניח שהמדינה מקצה 3 מיליארד שקל כדי לעזור לרשויות חלשות יותר, אז כשרשות מסוימת עולה, זה לא שהתקציב נעלם. הוא פשוט עובר למישהו אחר. לכן כאשר מישהו אומר שהרשות המקומית עלתה במדרג וכך איבדה חלק מהתקציב שלה, צריך לזכור שהיא לא באמת איבדה אותו, אלא הוא הועבר לטובת רשות יותר חלשה ממנה. אותו סכום עדיין ניתן לרשויות חלשות, רק הזהות שלהן משתנה".
מה נכון לעשות לדעתך?
"הגישה הנוכחית מתאימה לתקציב מוגבל, שחייבים להקצות אותו למעט רשויות. צריך לבנות קריטריונים שלפיהם צריך לחלק אותו. אם היה תקציב גדול יותר, היה אפשר לשקול להקטין את ה'קנס' שמוטל על רשויות מקומיות שעולות במדרג הסוציו־אקונומי, אבל התקציבים הם קטנים כל כך, עד שלצערי נאלצים להכריע בין רשויות מקומיות. באופן טבעי, לפחות מבחינתי, יש הצדקה לתת לחלשים יותר מאשר לחזקים. אפשר כמובן לטעון גם טענה כלפי השיטה כולה: למה בכלל מתנים את התקצוב של הרשויות המקומיות במדרג הסוציו־אקונומי?".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "רשויות מקומיות באשכול 4 ייהנו מסבסוד משמעותי של 350 שקל לילד".