יוזמה חברתית חדשה שהחלה גננת מפתח תקווה אשר שני בניה הגדולים הם גברים הומואים, אחד מהם כבר נשוי לבן זוגו, קוראת להורים כמוה להצטרף לתנועה חברתית שתשים סוף לאפלית המדינה נגד אזרחיה הגאים במניעת זכותם להורות. היום (שלישי) תתייצב פנינה דוד בכינוס השדולה הגאה בכנסת ותשיק את התנועה החדשה שלה: "לחץ של אמהות כבר הוכיח את עצמו בעבר".
ההגמוניה הדתית-אורתודוכסית ביחסי דת ומדינה שבכותרות בימים אלה מעוררת מחדש מאבק נגד אותה ההגמוניה שמונעת בעקביות את השיויון הבסיסי ביותר של הזכות להיות הורים לכלל אזרחי ישראל. את הנס הזה תרים היום (שלישי) מחדש השדולה למען הלהט"ב בכנסת, בכינוס מיוחד שתקיים עם האגודה לזכויות הלהט"ב ועמותת אבות גאים, תחת הכותרת "משפחות גאות בישראל" ביוזמת חברות השדולה ח"כ מירב בן ארי (כולנו), ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), ח"כ מיכל רוזין (מרצ), ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וח"כ שרן השכל (הליכוד).
בכינוס תשתתף גם חלוצה חברתית חדשה. פנינה דוד, גננת בת 56 מפתח תקווה, המספרת למעריב על היוזמה החברתית החדשה שהיא מקימה בימים אלה: "אני אמא לארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. שני בניי הגדולים הם גברים הומואים כשהבכור, בן 32, נישא בחו"ל לבן זוגו לפני חצי שנה והצעיר בן 29. אני לא משוויצה בהם הרבה אבל שניהם מוצלחים, מלח הארץ, עושים מילואים, משכילים, עובדים ויצרנים, אזרחים למופת שהמדינה יכולה להתגאות בהם כמוני. לאחרונה התחלנו לדבר על ילדים ואני ובעלי כבר חשבנו איך נוכל לעזור, אבל כשהבן סיפר לי שמדובר בחצי מיליון שקל לפחות הלב נפל לי. בעצם הבנתי שמה שחסכתי קצת לבנים שלי כדי לעזור להם להגיע לדירה זה כאין וכאפס ושהזכות להורות, הדבר הבסיסי הזה, נשללת מהם בארץ. אחרי בירור ראשוני בני ובן זוגו הבינו שילד משלהם, אם בכלל, יצריך אותם לעבודה של עוד שנים".
אז החל לנבוט הרעיון של תנועה מחאה חברתית של הורים כמוה. "לכל אדם שנולד יש הזכות להמשיך דור. עלות הליך פונדקאות עם אישה ישראלית זה עוד איכשהו משהו שאדם עובד סביר יכול לעמוד בו, אבל זה שבחסות הלחץ הפוליטי-דתי אין לילדים שלי אופציה אחרת זה מצב בלתי נסבל שאני מתכוונת לשנות. לא יתכן שהמדינה תיקח את המיסים ואולי את החיים של אזרחיה ותצפה מהם להיות יצרנים ונאמנים כשהיא גוזלת מהם את הזכות הכי בסיסית שניטלת גם ממני – להיות סבתא, סבתא גאה". דוד מקימה בימים אלה את התשתית לתנועה בסיוע אגודת הלהט"ב והיא קוראת להורים כמוה להתגייס: "אני אישה פשוטה אבל אם הייתי עומדת מול שר הבריאות ליצמן הייתי מזכירה לו את פרעה שאמר 'כל הבן הילוד היאורה השליכוהו' כדי שלא תהיה ליהודים שושלת. זה בדיוק מה שהמדינה עושה לבנים שלי. הצעד הבא הוא לאתר גנים של בנים הומואים ולהשליך אותם לנהר. זה בדיוק אותו דבר מבחינתי".
עודד פריד, ראש פורום המדיניות הציבורית באגודה למען הלהט"ב מסביר בשיחה עם מעריב: "בעוד הורות ומשפחה הטרוסקסואלית נתפסת כזכות בסיסית שאין עליה עוררין, המשפחה הגאה, על שלל צורותיה, נמצאת תחת מתקפה מתמדת: המדינה חוסמת את האפשרות של להט"ב לפונדקאות ואימוץ, פוגעת ביכולת של זוג נשים לקבל תרומת זרע ומחייבת הורים גאים לעבור תסקירים של שירותי רווחה שמעמידים אותם בעמדת חשודים מידיים רק בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית. כל זה, בניגוד מוחלט למגמה הברורה של מדינות המערב המתקדמות שפועלות למיגור אפליית הקהילה הגאה והבטחת זכויותיה. הגיע הזמן שגם ישראל תיישר קו עם הדמוקרטיות המובילות ותבטיח שוויון זכויות לכל אזרחיה".
ח"כ מירב בן ארי (כולנו) אומרת למעריב: "ישראל צריכה לאמץ את המודל הנהוג בארה"ב ובקנדה ולאפשר לזוגות חד מיניים את תהליך הפונדקאות כפי שמותר לזוגות סטרייטים. יש להפסיק את האפליה הזו ולאפשר את ההורות לכל אדם ללא קשר לנטייתו המינית".
המציאות איתה מתמודדים זוגות גברים הומואים בישראל שברצונם להרחיב בהורות משותפת ושיוויונית ככל זוג אחר את משפחתם היא עגומה בעיקר בשל העובדה שהחוק בחסות המפלגות הדתיות והחרדיות מאפשר להביא לעולם ילד באמצעות אישה פונדקאית ישראלית רק ל'איש ואישה'. שרת הבריאות הקודמת, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), היתה היחידה שהצליחה להביא לקריאה ראשונה חוק שיתקן את העוול אבל כידוע הממשלה פוזרה והחוק נקבר. הישועה העיקרית שלה מצפים האבות הגאים היא מבית המשפט העליון אליו הוגשה עתירה שמתנהלת בשנים האחרונות של הזוג איתי ויואב פנקס-ארד ואמורה להגיע לשלב ההכרעה לקראת החגים.
ח"כ גרמן מדגישה: "החוק הקיים משנת 96' הינו דוגמא לאי שיוויון בפני החוק. בניגוד לקביעת שופט ביהמ"ש העליון שהזכות להורות היא זכות יסוד, החוק הקיים מאפשר את מימוש הזכות רק לגבר ולאשה ומונע זאת מאשה יחידה או זוג גברים. לכל אחד מגיע לממש את זכותו להורות אז למה בישראל 2017 עדיין יש אפליה בין נשים לגברים בחסות החוק? החוק שלנו מאפשר את השינוי רק שמשרד הבריאות בממשלה הנוכחית מתנגד לו".
לפנינה דוד חשוב להבהיר: "לא יתכן שנשים ישראליות, בהן קשות יום, שמוכנות להיות פונדקאיות לא יקבלו את התמורה שהולכת לנשים זרות, מבחינתי לאפשר לבנים שלי פונדקאות בישראל תהיה הגשמת מטרה חברתית כפולה. אמהות היו חלק מהתנועה שהוציאה אותנו מלבנון, נשים חד הוריות שצעדו העלו את המודעות לקשיים שלהן, כך שיש לנו כהורים את היכולת להוביל שינוי מהותי בחברה הישראלית".