בני זוג פרודים, שנישאו לפני כשש שנים, אומנם היו ללא ילדים, אך השקיעו לא מעט ממון בהבאת שתי כלבות מסוג פקינז וכלב נוסף, מסוג צ'יוואווה. לאחר שיחסי בני הזוג עלו על שרטון, פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה וטענה כי היא קורסת תחת הנטל. "אני רוצה שתהיה משמורת משותפת על שלושת הכלבים שלנו", אמרה.
האישה, באמצעות עורכת הדין שרין סולן, מגוללת סיפור יוצא דופן שהונח לפתחו של בית המשפט. היא טוענת כי בעלה, שממנו נפרדה, מסרב לשתף פעולה בנטל גידול והטיפול בכלבים. יש לציין כי לאחר פרידתם, מתגוררים בני הזוג לשעבר בבתים נפרדים.
"עוד בטרם נתגרש בבית הדין הרבני, יש להסדיר את נושא המשמורת על שלושת הכלבים שלנו", כתבה האישה בבקשה. "אני חושבת שמכיוון שבעלי הוא איש הייטק ועובד מהבית, וזה משרדו, הוא יכול להחזיק בכלבים שלושה ימים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. אני חושבת שהכלבים ראויים לתשומת לב. מבחינתי הם כמו ילדים. אם היו לנו ילדים משותפים, הוא לא היה זונח אותם. מה עוד שהוא יזם את הבאת שתי הכלבות הפקינזיות".
"במסגרת הסכם הגירושין נבקש מזונות לכלבים"
עו"ד סולן טוענת כי יש להתחשב בבקשת האישה, שעובדת למחייתה מבוקר עד ערב. לעתים אף נוצר מצב שהכלבים נעולים בבית יותר מ־14 שעות, שהות ארוכה המסבה להם סבל רב ומאלצת אותם לעשות את הצרכים בתוך הדירה, בשעה שהבעל יכול, לפחות בכמה מימי השבוע, לשאת בנטל הטיפול בכלבים.
עו"ד סולן מבקשת מבית המשפט להיעתר לבקשת האישה ולקבוע משמורת משותפת, חלוקת הנטל וההוצאות הכספיות המוערכות במאות שקלים בחודש, עד להשגת הסכם גירושין. "במסגרת הסכם הגירושין נבקש מזונות לכלבים", סיכמה האישה.