"לא נהיה עיר דו-לאומית": פסיקת בג"ץ מאיימת להצית מחדש את עפולה

אבל מעל לכל ניתן לשמוע דאגה וחוסר ודאות בקרב התושבים. “אני לא אשאר בעפולה אחרי החלטה כזו”, אומר מ’, תושב העיר שמתעתד לרכוש דירה בקרוב. “ככה זה מתחיל, ובסוף נהפוך לעיר דו־לאומית. לא נסכים להפוך לנצרת עילית 2 . זה לא קשור לגזענות, אני מכבד את חבריי ושכניי הערבים, אבל אני מבקש לגדל ילדים בסביבה התואמת את התרבות והערכים שגדלתי עליהם”.

"עפולה היא לא יפו"

תחילת הפרשה, שהובילה להפגנות המוניות ולמחאה ציבורית שגלשה לעתים לפסים אלימים, בשלהי שנת 2015. מינהל מקרקעי ישראל הוציא אז מכרז לשיווק 27 מגרשים לבניית 45 יחידות דיור בשכונת “מורדות עפולה הצעירה” בעפולה עילית. עם פתיחת המכרז התברר כי הזוכים בו כולם בני המגזר הערבי, חרף העובדה כי מספר גבוה של תושבים יהודים ניגשו אליו. כאמור, תוצאות המכרז עוררו מחאה חריפה שהתגלגלו להפגנות סוערות.

באפריל 2016 קבע שופט בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, ד”ר אברהם אברהם, כי יש מקום לפסול את המכרז מאחר שנפל פגם בניסוחו ונעשה תיאום מחירים בין המציעים. ביום שני האחרון, שנה וארבעה חודשים לאחר פסיקה זו, הפכו שופטי העליון ד”ר יורם דנצינגר, מני מזוז וענת ברון את ההחלטה על פיה והורו להותיר את המכרז על כנו, למעט פסילה של קבוצת רוכשים בשם “מוקארי” שזכתה בעשרה מגרשים, בשל ממצאים לתיאום מחירים.

מגיש העתירה, עו"ד אילן וקנין, טוען שהצליח להוכיח מעבר לכל ספק את תיאום המחירים הפסול שנעשה בין חברי אחת הקבוצות. "בית משפט העליון קבע כי דין הערעור להתקבל חלקית, במובן זה שנקבע כי 'אין לפסול את המכרז בכללותו, ובין ההצעות הזוכות ייפסלו רק אלה שמציעיהן משתייכים לקבוצת מוקארי'", הוא מסביר. "מכאן, שבית המשפט העליון אכן קיבל את הטענה העיקרית בדבר התכססנות האסורה שהביאה לפגיעה בשוויון בין המציעים. צר לי שבית המשפט לא קיבל את הטענה הנוספת, שהתקבלה על ידי נשיא בית המשפט המחוזי, כי הפגם שנפל בניסוח מחייב את ביטולו. בכוונתי להמשיך לשתף פעולה באופן הדוק עם מטה המאבק לשמירת צביונה היהודי של עפולה".

במטה המאבק עדיין מבקשים ללמוד את פסק הדין ולקבל החלטה שקולה על פי חוק, אולם מבטיחים שמאבק ציבורי מתחדש הוא דבר שבהחלט בא בחשבון. “המוני תושבים מזועזעים ומנסים לעכל, אנשים מתכוונים למכור את הבתים בסביבה”, אומר איתי כהן, פעיל חברתי בעיר. “מאשימים אותנו בגזענות וזה רחוק מהאמת. יש לי המון חברים ערבים, כ־500 משפחות מתגוררות פה בעפולה ואנחנו גרים ועובדים יחד בדו־קיום, אבל אין מקום לשכונה אחת מרוכזת”.

עיקר הטענות של מטה המאבק הוא ביחס לעובדה שלא ניתנה עדיפות לתושבי המקום. כדוגמה נותנים פעיליו את הכפר הקרוב מוקייבלה ואת אום אל־פחם, שם מקיימים לטענתם מכרזים שבהגדרתם ניתנת עדיפות ברורה לתושבי המקום ולבנים ממשיכים. “אנחנו נלחמים על זכותנו כדור הצעיר שעשה צבא, נלחם והשקיע. עפולה היא לא יפו ולא חיפה, ואינה מותאמת למרקם של עיר דו־לאומית”, הם אומרים. בפרויקטים עתידיים בכוונתם לדרוש מהעירייה התנהלות זהה.

“נעמוד על זכותנו"

עו”ד סעיד עבאסי הוא אחד הזוכים במכרז. עם משפחת מחאג’נה, הוא רכש שתי יחידות דיור. הוא רווק בן 31 שמודה כי ההתנגדות והמחאה הגדולה הפתיעו אותו. “הפסיקה של העליון מראה שיש צדק, ולנו אין קשר לתכסיסנות ולתיאום מחירים”, הוא אומר, “אנחנו כן מתכוונים להגיע לגור בעפולה ולהקים בה את ביתנו, והמאבק הזה לא ישרת את תושבי עפולה ולא יעזור להם. אנחנו נעמוד על זכויותינו כי זו התנהגות גזענית מובהקת, ובישראל 2017 זה לא מקובל. נמשיך בכל הכוח לעמוד על זכויותינו במדינה”.

לדברי עו”ד עבאסי, ישנן כמה סיבות להחלטתו לגור בעיר עפולה. “בכפרים הערביים יש תופעות של אלימות, ירי ורצח, ואני מחפש לעבור למקום שלֵו ושקט”, הוא מסביר. “גם העובדה שהקרקע באום אל־פחם יקרה הרבה יותר מבעפולה מהווה שיקול. העניין הוא שערבים זכו במכרז, ולא יהודים. הפחד שלהם הוא שנשתלט על עפולה, אבל זו לא טענה הגיונית. אם בחיפה ובעכו יש מסגד ליד בית כנסת, אז למה לא בעפולה? למה מסגד מפריע להם?”.
“אי אפשר לצפות מה יקרה עכשיו”, מסביר שלמה מליחי, מ”מ ראש העירייה ודמות בולטת בעיר. “אין ספק שהרוחות סוערות ואני שומע קולות להתארגנות ומחאה, אבל זה לא נראה לי ישים, כי בית המשפט אמר את דברו”.

חודשיים לפני פרסום המכרז המדובר, התפרסם מכרז אחר בשכונה המדוברת בעפולה עילית, ובמקרה דנן זכו יהודים וערבים גם יחד. עיקר הקושי של המתנגדים הוא העובדה שמדובר בשכונה שכולה ערבית ובין היתר עלה החשש שיוקם שם מסגד. “כל אחד רוצה לשמור על הצביון שלו וזה לגיטימי”, מוסיף מליחי, “אני מבין שיש מצוקת מגרשים בכפרים, אבל הפתרון מצוי בידי מדינת ישראל, שצריכה להפשיר קרקעות ביישובים הערביים. אני לא רואה ערבים שגרים בקיבוצים ובמושבים סביב, ואני מניח שזה סינון של ועדות הקבלה, אז למה זה עובר בשקט ורק בעפולה זה בעייתי?”.

קולות דומים נשמעו בעבר ובהווה בערים שונות, כמו נצרת עילית וכרמיאל. בכפר הדרוזי מע'אר יש מי שחושדים כי מדובר במהלך מאורגן של רכישת קרקעות מכוונת במימון המגיע מחו”ל. אמש (יום שלישי) התקיים שם כנס חירום בהשתתפות מאות אנשים, ובהם שייח'ים ומכובדים, הקורא בקול ברור לאסור על מכירת קרקע למוסלמים. מהכנס יצאה אמירה ברורה של איסור מכירה לגורמים ספציפיים. “מתברר שמדובר במגמה מאורגנת היטב, ומדינת ישראל צריכה להתעורר, ומהר”, אומר א’, תושב מע'אר ודמות מוכרת בעיר. “אנשים פה נאמנים למדינה ואוהבים אותה, אבל היו מי שנזקקו לכסף ומכרו אדמות פרטיות לאנשים פרטיים או לעורכי דין, לעסקנים ולמתווכים. מדובר באדמות חקלאיות שהופשרו לבנייה, לא ידענו בכלל. לאט־לאט גילינו שכ־%60 מהאדמות הללו נמכרו למוסלמים מאום אל־פחם, עראבה, סכנין ועוד. מדובר בארגון שיש לו זיקה לתנועה האסלאמית. עוד מעט לא נהיה כפר דרוזי ונהפוך לכפר ערבי”.

בינתיים, אומר א’, איש לא הגיע להתגורר באדמות שנרכשו. “יהיה להם קשה לגור כאן", הוא אומר. "אנחנו לא נסכים לזה. אבל המנהיגות צריכה להתעורר, ומה שקורה בעפולה לא עוזר. המטרה היא השתלטות חשאית, קניית הבעלות וקביעת עובדה בשטח, בדיוק כמו שהיה בקום המדינה”.