כתם הפרי: אחרי התאונה של שלומית מלכה, מה יעלה בגורלם של עצי הפיקוס?

בשל ותיקותם, לעצי הפיקוס שמורה גם פינה חמה ונוסטלגית. כך קרה שעם תחילת העבודות על שחזור כיכר דיזנגוף ההיסטורית, שהביאו לעקירת 11 עצים מהסוג הזה הנושקים לכיכר, פרצה מחאה גדולה של פעילים סביבתיים ותל־אביבים שגדלו בצלם. גם התוכנית לעקירת עץ פיקוס ותיק בשדרות שאול המלך בתל אביב, בשל עבודות הרכבת הקלה, עוררה בזמנו לא מעט גלי התנגדות.

אולם העצים המיתולוגיים, שהובאו לישראל לפני יותר מ־80 שנים, גם יוצרים לעתים מטרדים קשים בשל הפרי הנושר מהם, שהופך מדרכות ושבילים ל"שטיחי" לכלוך שטומנים בחובם סכנת החלקה, לעתים אף קטלנית. ענפיהם, שהפכו למוקד משיכה לעטלפים המורחים את צואתם על בניינים סמוכים, הוא מטרד נוסף שעמו מתמודדים התושבים. 

גם הרשויות המקומיות סובלות לא מעט מעצי הפיקוס: הצורך לגזום אותם כל העת לנוכח סכנת הקריסה של ענפיהם והשקעת משאבים רבים בניקיון וקרצוף המדרכות והשבילים בשל הפירות הנושרים מהם - גורמים להן להוצאות כלכליות כבדות. כמו כן, פגיעות של רוכבי אופניים והולכי רגל שהחליקו על הפירות החלקלקים חושפות אותן לתביעות נזיקין מרובות. 

הנזקים שנגרמים מעצי הפיקוס עלו שלשום לכותרות עם פציעתה של הדוגמנית והמגישה שלומית מלכה, לאחר שנפלה מקורקינט חשמלי בשדרות רוטשילד. מלכה רכבה בשביל אופניים שהיה רטוב בשל השקיה מסיבית של המדשאה הסמוכה, והשילוב של פירות הפיקוס שנשרו מהעצים והרטיבות יצר משטח החלקה מסוכן במיוחד. לצד מלכה, רוכבים נוספים החליקו ונפצעו שלשום במקום זה בשל שבילים רוויי מים ופירות מרוחים. 

במשך שנים ארוכות נעשו אינספור ניסיונות למצוא פתרונות לעיקור פירות עצי הפיקוס, אבל הניסויים לא העלו תוצאות. "בשום מקום, בארץ או בעולם, לא הצליחו לנטרל את נשירת הפרי", מספר גיל שיבולי, מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית רמת גן, המכיר מקרוב יותר מאלף עצי פיקוס הנטועים ברחבי העיר. "משרד החקלאות הקצה מיליוני שקלים לפיתוח פתרונות שיעקרו את פירות הפיקוסים, וגם רשויות השתתפו בניסויים על עצים, אבל דבר לא עזר".

במשרד החקלאות הבהירו שמחקרים בנושא נערכו על ידי מכון וולקני, בניסיון להגיע לנוסחה הגואלת שתשים קץ למטרדי הפירות הנושרים מהעצים. במכון וולקני ציינו שלא מכבר נערך מחקר מקיף בנושא, אך לא נמצא פתרון, וכיום מתבצע מחקר דומה בפקולטה לחקלאות ברחובות.

עצי הפיקוס נחשבים גם לסימני ההיכר של הרחובות הוותיקים ביאליק והרצל בלב רמת גן, ומקבלים טיפול מיוחד, הכולל גיזום ויצירת הצללה, אבל הפרי ממשיך לנשור ולגרום לנזקי לכלוך - לא רק למדרכות, אלא גם לכלי הרכב החונים בסמיכות.

"אנחנו מנסים להפחית את כמויות הפרי באמצעות גיזום של הענפים הגדולים. זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות במצב הנתון", מבהיר שיבולי. "עץ הפיקוס מאוד אהוב. זה עץ נהדר, מאוד חזק, שנותן צל מצוין ויופי מיוחד. הפיקוס הוא עץ ראוי מאוד ויש לו זכויות רבות".

עד שנות ה־70 היוו עצי הפיקוס, שיובאו ארצה בעיקר מדרום־מזרח אסיה, את הערך המוסף של השדרות והרחובות המרכזיים. אבל אז הגיעה לארץ בדרך לא דרך צרעה שמפרה את הפרי וגורמת לו להיות רך יותר ולהימעך עם נשירתו.

"לפני שהגיע החרק הזה, לא הייתה שום בעיה עם הפירות של עצי הפיקוס שהיו קשים, לא נמרחים וגם לא נמעכים", מספר שיבולי. "מאז ניסו דרכים רבות להתמודדות מול תופעת הפרי הנמרח והנמעך, ואני מקווה שיום אחד ימצאו את הפתרון".

עצי הפיקוס מוגדרים על ידי פקיד היערות במשרד החקלאות כעץ מוגן שאסור לכרות אותו. במקרים של פרויקטים בתחומי התשתיות והבנייה, המחייבים להוציא את העץ ממקומו, נדרש היתר מיוחד מפקיד היערות ברשות המקומית ובמשרד החקלאות.

הכריתה נחשבת למוצא האחרון, ולפני כן נעשים ניסיונות להעתיקו למקום אחר. אולם ברבים מהמקרים העצים לא נקלטים, ולמעשה נגזר עליהם גזר דין מוות.

בספר "השורשים שלי בתל אביב", שנערך לפני כחמש שנים על ידי בכירים באגף שיפור פני העיר בעירייה - אבי לוי, חיים גבריאל ומיכל נהרי - מוצגים בגאווה עצי הפיקוס המיוחדים שיוצרים נופים יוצאי דופן. עם עצי הפיקוס הייחודיים בתל אביב נמנים הפיקוס הבנגלי, הנטוע בגן המייסדים ברחוב אורי צבי גרינברג; עצי הפיקוס בגן העיר, באזור שבו פעל גן החיות המיתולוגי של תל אביב, שהגיעו מאוסטרליה; עץ הפיקוס בגן אריסון ברחוב פומבדיתא; ועצי פיקוס השקמה בגן יעקב וברחוב קינג ג'ורג', שמקורם באפריקה הטרופית. 

"לפני כן הפרי לא היה עובר חניטה מלאה והוא לא היה מלכלך", מספר האגרונום נועם ביבי, המכיר מקרוב את עצי הפיקוס, על הימים שטרם הגעתה של הצרעה הבעייתית לארץ. "כאשר החלו לשתול את עצי הפיקוס בארץ לפני יותר מ־80 שנים, אף אחד לא ידע ולא חשב שהצרעה תגיע לכאן, אף על פי שידעו שהיא הייתה קיימת בארצות המוצא של הפיקוסים. העצים גדלו אז, יצרו הצללה ונוף יפה ולא הפריעו".

ביבי מציין שלפיקוס יש יתרונות רבים לנוכח היותו עץ עמיד מאוד, חזק ועם קצב צימוח מהיר, ירוק עד ומצל. "זה עץ שמסוגל לגדול גם בתנאים קשים", הוא מבהיר. בנוסף, עצי הפיקוס בלב האזורים הבנויים הפכו למוקדי משיכה לציפורים, שיוצרים בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ולקראת השקיעה מקהלות ציוצים בשלל קולות.

אבל ביבי מונה גם את החסרונות של הפיקוסים, ולא רק בשל מטרדי הפירות הנושרים מהם. "לפיקוס יש שורשים מאוד חזקים שניזונים גם מתעלות מים וביוב. הם חודרים לעתים לתעלות וגם מנפצים חומות בטון. במקום שבו קיים הסדק הכי קטן, הם עלולים להתפשט גם לבתים סמוכים.

נתקלתי לאחרונה במקרה שבו שורשים של עץ פיקוס הגיעו עד לקומה השנייה בתוך בניין. לעתים הם עלולים לגרום לנזקים".

ביבי מסביר גם את התופעה של נהירת העטלפים לעצי הפיקוס: "הפרי של הפיקוס מאוד חביב על עטלפי הפירות, והם מטילים את השלשלת במריחה על קירות בניינים. לפיקוס יש פרי עסיסי בעקבות ההפריה של הצרעה שנכנסת לפירות, וקשה מאוד לנקות את הפרי שנושר. יש מקרים שבהם אנשים מחליקים, והמראה הוויזואלי לא נעים".

גם ביבי מדגיש שנעשו בעבר ניסיונות לעקר את הפירות ולגרום לעץ שלא לייצר פרי, אבל הניסיונות כשלו. "אני יודע על אגרונום שניסה לעקר את הפירות ולגרום לפיקוס להפסיק לייצר אותם, אבל זה לא הצליח", הוא מספר. "ניסו את זה בכמה רשויות". להערכתו, מי שיצליח למצוא את נוסחת הפלא שתביא לעיקור פירות הפיקוסים, צפוי להתעשר במהרה. "מתקיימים ניסויים בכל העולם – באוניברסיטאות, בגופים ציבוריים וגם על ידי אגרונומים - כדי למצוא פתרונות שיביאו לעיקור הפירות. ברגע שנדע לשלוט בפרי, כל עירייה תרצה לקנות את זה. זה יחסוך לה הרבה כסף על גיזום, השקעת משאבים בניקיון ותביעות נזיקין של אלו שנפגעו והחליקו. פיתוח כזה שווה הרבה מיליונים".

עץ הפיקוס גם דורש פיקוח מתמיד לנוכח הענפים הגדולים שהוא מצמיח. רק בשבוע שעבר קרס עץ פיקוס גדול בגן העיר בתל אביב. בדרך נס, בעת שהעץ שקרס במלוא עוצמתו על המדרכה בשדרות בן־גוריון, לא עברו במקום הולכי רגל. קריסות עצים ותיקים הפכו לתופעה מסוכנת, בעיקר בימי החורף, והיו מקרים שהסתיימו באסונות. 

ביבי סבור שיש לבצע גיזום מבוקר של עצי הפיקוס, מכיוון שגיזום מסיבי דווקא עלול לגרום להאצת גידול השורשים במעמקי הקרקע ולהתפשטותם. "עץ הפיקוס מתמודד עם תנאי קושי ומתאים את עצמו למציאות", הוא ממחיש את עוצמת העץ שהפך לסמל.