עושים בית ספר: הצד השלילי של פרויקט שילוב החרדים באקדמיה

אובדן זהות

לדברי העותרים, לא מדובר רק בהפרדה, אלא בשינוי ובהתאמה של התכנים הנלמדים. "הלימודים מתקיימים בדרך כלל בבניינים שאין בהם מעבדות, מחשבים וספריות. זו החצר האחורית של האקדמיה, והרמה שם לא יכולה להיות גבוהה", מסבירה ד"ר תירוש. "מעבר לכך יש צנזורה. ישנן תוכניות ללימודי אמנות לנשים חרדיות שבהן מבושיהם של דמויות גבריות ונשיות מושחרים בספרי הלימוד ובשקפים. באחד הקמפוסים המרצה לפסיכולוגיה קיבל הוראה מהרב לדלג על לימוד תיאוריות אבולוציוניות של המוח. בקמפוס החרדי באחת המכללות יש חדר ספרייה עם ספרים אסורים, שרק תלמידים חרדים שקיבלו אישור רשאים לקרוא בהם".

זה מפליא שיש מרצים שמסכימים ללמד כך?
"לקמפוסים החרדים נשלחים בדרך כלל עוזרי הוראה ומרצים ללא תקן. זה מטה לחמם בעולם תעסוקתי קשה. אני לא חושבת שראוי לשפוט אותם".

"אין סיכוי שרבנים מתערבים בתכנים של תוכניות אקדמיות", קובעת פרופ' זילברשץ. "התוכנית שלנו מבקשת ליצור אווירה נוחה ללימוד עבור החרדים, שלא תהיה להם חרדה מפני אובדן הזהות שלהם מפני שפנו ללימודים אקדמיים. אם רוצים שמגזרים לא יודרו, חייבים להבטיח להם את שמירת הזהות שלהם. מצד שני, יש מתווה מסודר שקובע שהלימודים יכולים להיות בהפרדה, אבל כל השטחים הציבוריים מחויבים שלא להיות בהפרדה".

האם בכוונת המל"ג לאפשר גם תואר שני בהפרדה?
"אנחנו עדיין לא מאשרים, אלא מאפשרים רק מספר מצומצם של פיילוטים".

לפי החוק, כל סטודנט חרדי מתוקצב ב־30% יותר מסטודנט חילוני. האם תקצוב היתר מגיע רק למוסדות שעושים הפרדה?
"התקצוב שלנו הוא פר סטודנט חרדי, ו־%20־30 מהסטודנטים החרדים לא לומדים בהפרדה".

לדברי זילברשץ, "כל תוכנית אקדמית לציבור החרדי עוברת אישור ממל"ג ומות"ת, ויש זהות מוחלטת בין התוכנית הזו לבין התוכניות לציבור הכללי. כל מוסד מחויב לזהות מוחלטת בתכנים ובדרישות. מפני שלחרדים יש פער השכלתי, אנחנו מוסיפים השלמות ותמיכה לאורך כל תקופת הלימודים, כדי לצמצם את הפערים".

מחיר ההפרדה, בעיניה של ד"ר תירוש הנו פגיעה בעקרון הרוח האקדמית. "אקדמיה היא מחשבה חופשית, הטלת ספק, שאלת שאלות וביקורת", היא אומרת. "אם אתה רוצה ללמד את החרדים בלי הרוח הזו, אז בואו לא נקרא לזה אוניברסיטה. בואו נייצר מוסדות אחרים. אי אפשר ללמד ככה מקצועות ממדעי החברה והרוח וגם לא משפטים, כי עצם ההפרדה היא הדגמה של אי־שוויון".

רק שאם תשאלו את שמעון ליברטי, תלמיד לשעבר במכללת הדסה, הטענה כי ההפרדה פוגעת ברוח האקדמית מצדיקה דווקא את החרדים הקיצוניים, ששוללים את האוניברסיטאות ורואים בהן כמי שבאות לחנך את החרדים לערכים שמנוגדים להם. "האקדמיה באה להקנות ידע ולא חינוך מחדש", הוא אומר. "אם הלימודים לא היו מתקיימים בהפרדה לא הייתי חושב ללמוד, ואני מאמין שהרבה חרדים היו נוהגים כמוני, ואז האקדמיה שוב הייתה חוזרת להיות מחוץ לתחום עבורנו. זה עניין של הרגל, תפיסות חיים ותרבות, וזה לא מתאים לשני הצדדים, לגברים ולנשים".

יש מי שטוען שמפעילים צנזורה על החומר הנלמד. נתקלת בזה?
"באחד משיעורי האזרחות המרצה הקרין נאום של שלי יחימוביץ' וזה הפריע לאחד התלמידים. המרצה כיבד דעתו וכיבה את המקרן. זה לא נורא בעיניי".

למרות מה שאומר ליברטי, לא כל הנשים החרדיות מסכימות עם ההפרדה. "זה כמו להגיד שנשים רוצות להיות מוגלות לאחורי האוטובוס. ברור שההפרדה היא לטובתם של הגברים", מספרת ת', אישה חרדית שלומדת במכללה פרטית לא בהפרדה. "הפרדה באקדמיה היא נושא טעון שקשה לנשים חרדיות להתבטא בו. את עלולה לחטוף הן מהאקדמיה החילונית והן מהחברה החרדית. הרעיון של יצירת שטחים סטריליים לגברים חרדים הוא נורא, וממש לא יעזור להם להשתלב בחברה הישראלית. יש כאן הרבה צביעות, הרי חברי כנסת חרדים עובדים בכנסת עם נשים".

טוענים שללא הפרדה חרדים לא יבואו ללמוד.
"זה טיעון שאף פעם לא נבדק. אני מכירה חרדים, גם נשים וגם גברים, שרוצים ללמוד ללא הפרדה, כי התוכניות הכלליות הן ברמה יותר גבוהה, אבל הם פוחדים שזה יפגע להם בשידוך. אם לא תהיה ברירה הם יבואו, כי הצורך להתפרנס עולה חזק מהשטח. לצערי, המל"ג התחשבה רק בקולם של הגברים. היא לא דנה עם הנשים החרדיות ולא ביקשה את דעתן, וחבל".

"בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון באמריקה, שאין דבר כזה שווה אבל נפרד, הרי שבעולם החרדי בפירוש יש תפיסה כזאת", מסביר בצלאל כהן, ראש הישיבה התיכונית "חכמי לב", שמלמדת לימודי ליבה. "אני גם לגמרי מבין את שאלת גבולות ההפרדה ואת האיום שחש הצד הלא חרדי. ההפרדה היא ערך בעולם החרדי, אבל לא בטוח שבקרב אלו שפתוחים ומודרניים יותר, כמו הליטאים וש"ס, יהיה מי שיפרוש מהלימודים במידה שלא תהיה הפרדה. אצל החסידים, לעומת זאת, התפיסה נוקשה יותר. אם וכאשר הם יצאו לשוק התעסוקה, הם בדרך כלל יעבדו בחממות חרדיות או בעבודות כפיים". 

נשירה בלי ליבה

במחקר שערך איתן רגב ממרכז טאוב עלה כי למרות הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים, שיעור בעלי התואר בקרב צעירים חרדים ובפרט בקרב גברים עדיין נמוך מאוד. נכון לשנת 2014, רק כ־2.5% מהגברים החרדים וכ־8% מהנשים החרדיות בקבוצת הגיל 25־35 היו בעלי תואר אקדמי, וכ־58% מהגברים החרדים נושרים מהלימודים האקדמיים. על פי ההערכה כיום, רק 4% מהגברים החרדים הנם בעלי השכלה גבוהה, וכ־%12־13% מהנשים.

"מרבית הסטודנטים החרדים מתקבלים ללימודים אקדמיים ללא בגרות וללא פסיכומטרי", אומר רגב. "זאת לא רק משום שרובם לומדים במכללות אקדמיות, אלא גם משום שבקמפוסים החרדיים תנאי הקבלה מקלים מאוד בהשוואה לקמפוסים של המגזר הכללי. כ־79% מהסטודנטים החרדים במכללות הפרטיות התקבלו ללימודים ללא בגרות וללא פסיכומטרי".

בעצם, הבעיה מתחילה כבר בחינוך המקדים?
"העובדה שרוב הסטודנטים החרדים לא למדו מקצועות ליבה בשנות התיכון פוגעת ביכולתם להשלים תואר אקדמי. נראה כי ללא שיפור בתחום זה, שיעורי הנשירה של הגברים יישארו גבוהים. במכללות הציבוריות זה עובד יותר טוב. יש להם שעות חונכות ומקפידים על מכינות. לעומת זאת, במכללות הפרטיות פחות מקפידים על מכינות ואחוזי הנשירה מהן גבוהים במיוחד. לעומת הגברים, הנשים באופן יחסי מסתדרות לא רע. הן באות עם רקע של לימודי ליבה, ואחוזי הנשירה שלהן נמוכים רק ב־8 נקודות אחוז מאלו של הנשים החילוניות".

לפני כשנתיים פרש ליברטי (23) מלימודיו במכינה האקדמית של מכללת הדסה בירושלים, אחרי חודשי לימוד ספורים. "קשה לצלוח בשנה אחת בגרויות כשאתה מגיע בלי לימודי ליבה", הוא מסביר. "מעבר לכך, היה לי עמוס מדי לשלב לימודים עם עבודה".

"כאשר יש גידול משמעותי במספר הסטודנטים גם יש יותר נשירה", אומרת פרופ' זילברשץ. "אנחנו נעשה את מרב המאמצים למנוע את הנשירה. אנחנו משתדלים שעיקר התקציבים ילכו לתמיכה במקצועות שנדרשים לציבור הזה, שהם מקצועות שעל רצף ההייטק וגם מקצועות טיפוליים כגון הכשרת מורים ברמה אקדמית, עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה".

אתמול הגיב לעתירה שר החינוך נפתלי בנט, וצייץ בטוויטר שזוהי "עתירה צרת אופקים. המרצים רוצים לבלום את הצטרפות החרדים להשכלה ולכלכלה? הכי קל 'להיכנס' בחרדים ואז לקטר. בחרנו לפעול. לא אוותר במשימת שילובם". בתגובה אומרת ד"ר תירוש כי "שר החינוך הוא לא היחיד שמעוניין בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים, ולהציג אותנו כאויביה זה דמגוגי. צריך לשלב, אבל לא במחיר הערכים הכי בסיסיים והעתיד של החברה הישראלית, ובמיוחד של הנשים בה. אם לא תהיה אופציה אחרת הם יבואו ללמוד, גם אם תתבטל ההפרדה".