סערה למהדרין: חברת "טרה" התחילה מלחמת כשרות

פגיעה במאזן הכספי

העיתונאי החרדי שמעון ליברטי מסביר שעד כה חלוקת הכשרות במגזר החרדי הייתה כזו: "העדה החרדית נתנה כשרות רק לתנובה, הרב לנדאו לשטראוס ואגודת ישראל לטרה. העדה החרדית הציגה לטרה נתונים שלפיהם אם החברה תעבור לכשרות שלהם זה יהיה רווחי עבורה. הדבר מהווה פגיעה משמעותית במאזן הכספי של בד"ץ אגודת ישראל, שגם ככה הוא לא גדול במיוחד. הרי כל מפעל שתחת כשרותם מכניס עוד מזומנים לקופה".

עד כמה להערכתך נפגע כעת המונופול של העדה החרדית?
"הבד"ץ הוא לא מונופול רשמי, הוא נוצר כי אנשים רצו אותו. צריך לזכור שבד"ץ העדה מממן פעילויות שלא מקובלות על כלל הציבור החרדי, כמו למשל הפגנות נגד השתתפות בבחירות. יכול להיות שעכשיו אנשים יתחילו לחשוב גם על זה, ויכול להיות שכעת המנהיגים השונים מהמגזר יתחילו לעשות חישובים כספיים ואולי יחליטו לוותר על בד"ץ העדה החרדית".

יש מצב שזה יוביל לחרם על מוצרי טרה ועל מוצרי תנובה, שגם היא תחת בד"ץ העדה החרדית?
"בשלב הזה אני לא מאמין שהעניין יגיע לכדי חרם ולטובת קניית מוצרי שטראוס בלבד, אבל צריך לראות לאן זה מתפתח".

"למרות שהעדה החרדית איננה מיינסטרים, הבד"ץ שלה הוא אחד החזקים והנחשבים כמעט על כל הפלגים: חסידים, ספרדים וליטאים", מבהיר משה ויסברג, כתב לענייני חרדים באתר חדרי חרדים, "מתחיל כאן ערעור על המונופול, זה ברור אבל עדיין קשה לדעת מה תהיינה ההתפתחויות".

עד כמה מדובר כאן ברעידת אדמה?
"זו רעידת אדמה כפולה, פוליטית וחברתית. סגן השר מאיר פרוש מיהדות התורה, שהיא חלק מאגודת ישראל, היה עם העדה החרדית בקשר מיוחד ונתן להם במה. אם הוא יוצא כעת נגדם וטוען שהם עושים דיל, אז יש לזה משמעות גדולה. בנוסף, מדובר בעיתון שיש לו מנדט בכנסת, ומבחינתו של המגזר החרדי ברור שכאשר אחד מארבעת העיתונים המרכזיים יוצא נגד מערך כשרות מרכזי, יש לכך השפעה רבה".

"אומנם מנכ"ל בד"ץ אגודת ישראל הוא נחום יואל, הבן של סגן השר פרוש, אבל יש כאן פגיעה אישית נוספת", אומר ליברטי. "לקשר בין פרוש לעדה
החרדית יש היסטוריה שמתחילה עוד בתקופת סבו של סגן השר, משה גליקמן־פרוש. למרות חילוקי הדעות האידיאולוגיים היה שיתוף פעולה בינו לבין העדה החרדית שהתנהל מתחת לרדאר, והיה ברור שבמקרה של הפגנות ועצורים הם יכולים לפנות לפרוש שיעזור להם בהתנהלות מול המשטרה ובשחרור העצורים. זו פגיעה שהיא לא רק כלכלית".

2.8 מיליארד שקל

בניסיון לשבור את מונופול הרבנות הקימה עזריה בשנת 2013 את עמותת השגחה פרטית. עמותה שנותנת כשרות אורתודוקסית שלא דרך הרבנות, מבוססת על הסכמה עם בעלי העסקים ומחיריה נמוכים. "בהתחלה רק בעלי עסקים חילונים ומסורתיים הצטרפו, אבל מהר מאוד גם הדתיים החלו להפנים שכשרות הרבנות היא בעייתית", היא אומרת. "היום השיח בציונות הדתית השתנה. מלון 'אש על השומרון' למשל, שהוא היחידי באזור השומרון, עזב את הרבנות ועבר להשגחה פרטית. הדבר לא פגע בביקוש לחדרים ואירועים. יש פה תהליך שבו מתחילים לדבר על הכשרות ולעשות סדר".

לפי פסיקת בג"ץ מ־2016, אסור לבעל עסק להציג מיצג כשרותי בכתב, אם הוא לא נמצא תחת השגחת הרבנות. "בעלי העסקים שנמצאים תחת חסותנו אינם מקבלים קנסות", אומרת מנכ"לית השגחה פרטית איילה פלק. "התעודה שלנו נקראת 'ברית מהימנות', והיא נוסחה בהתייעצות עם המשפטן פרופ' אביעד הכהן. מובהר על גביה שהיא אינה תעודת כשרות מטעם הרבנות. אנחנו מקפידים לא לעבור על חוק איסור הונאה בכשרות".

הבד"צים השונים ברחוב החרדי לא עוברים על החוק הזה?
"לעתים קרובות כן. הבד"צים הם בבחינת כשרות פרטית שהיא מחוץ לרבנות, ובעלי עסקים מציגים בכתב תעודת כשרות שלא דרך הרבנות. אלא שאף אחד לא אוכף את החוק. יש כאן בבירור אפליה".

מה תגידי לבעלי עסקים שחוששים שהשגחה שלכם אולי אינה מספיק מקצועית?
"איכות ההשגחה שלנו לא נופלת מזו של אף ארגון כשרות. בראש מערך הכשרות שלנו עומד הרב אורן דובדבני, מומחה בינלאומי לכשרות. דוח מבקר המדינה האחרון הראה שהונאת הכשרות הגדולה והממוסדת ביותר נעשית בחסות תעודות ההשגחה של הרבנות. יש שם אי־סדרים וחוסר תיאומים. מה שמתיר משגיח אחד נפסל על ידי האחר. כל שני וחמישי משנים כללים. ומעל כל זה יש שם המון אינטריגות ואינטרסים כלכליים".

אחת ההשלכות של מונופול הכשרות של הרבנות נוגעת ליוקר המחיה בישראל. על מוצרים רבים מתנוססת בנוסף לחותמת הרבנות הראשית גם חותמת של בד"ץ כזה או אחר. המכון לאסטרטגיה ציונית מצא כי 91% מהמוצרים הכשרים שנבדקו בסופרמרקט בשכונה חילונית בעיר הרצליה הינם בעלי יותר מכשרות אחת, ו־22% הם בעלי יותר משתי כשרויות.

על פי מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת והוגש בתחילת השנה לוועדת הכלכלה, יש בארץ 15 אלף בתי עסק שמשלמים איגרות לרבנות תמורת תעודת כשרות. סך תשלום האיגרות מסתכם ב־30 מיליון שקל. עוד עולה מהמסמך כי אין בנמצא נתונים על מספר משגיחי הכשרות, חלקיות משרתם והתעריפים הנגבים מבתי העסק השונים. בשל מחסור בנתונים סדורים הן במשרד האוצר, הן ברבנות הראשית והן במשרד לענייני דת, קובע המסמך כי לא ניתן לאמוד את עלויות הכשרות למשק. לפי אחת הערכות שניתנו על ידי משרד רואי החשבון אברמזון יורם ושות', מדובר בעלות של 2.8 מיליארד שקל בשנה, המהווה כ־3% מגודל שוק המזון והמשקאות.

"להערכתי, מדובר בעלות גבוהה יותר", טוענת עזריה. "רק מונופול הרבנות עולה 600 מיליון שקל בשנה. ממדי הכשרות בארץ תפחו בצורה בלתי אפשרית. פעם לכל דבר הייתה השגחה אחת, וכיום על קפה וסודה יש כמה השגחות, הן של הרבנות והן של בד"ץ כזה או אחר. זה מייקר מאוד את המוצרים. ברור לכולם שמדובר כאן במנגנונים מנופחים של כסף".

לפני כשנתיים הגישה עזריה הצעת חוק פרטית, שנוסחה בעזרת ארגון נאמני תורה ועבודה, לפירוק מונופול הכשרות. הרעיון העומד מאחורי ההצעה הוא לאפשר לגופים שונים לספק השגחה וסוגי כשרות שונים ולהותיר את הרבנות כגוף רגולטורי בלבד.

עד כמה זה ריאלי לקדם הצעת חוק כזו כשיושבים בקואליציה עם חרדים?
"בשלב הזה אני חושבת שהדרך היעילה ביותר לקדם את הנושא היא לחכות לרפורמה שמכינים כעת ברבנות. בעקבות בג"צים שונים שהוגשו נגד הרבנות, פסק לפני שנה השופט אליקים רובינשטיין שעל הרבנות לעשות סדר בכל נושא הכשרות. ברבנות הקימו צוות והם עובדים על שינוי".

את מאמינה ברפורמה שתצא משם?
"אני עובדת מולם וגם באוצר יש דיונים אינטנסיביים. ברור שרפורמה מצומצמת לא תעבור את מבחן בג"ץ. יש לחץ מארגונים רבים וגם אני מופיעה בפניהם ולוחצת לשינויים משמעותיים שיובילו לפתיחת שוק הכשרות ולפלורליזם. גם ברבנות מבינים שהם לא יכולים להחזיק יותר את המונופול צמוד לחזה. נוצר כעת מומנטום, והמאמר בעיתון 'המבשר' הוא חלק מהמומנטום הזה".

כיצד מגיבים חברי הכנסת החרדים?
"אני יכולה להעיד שיש חברי כנסת חרדים שאמרו לי שהעניין של הכשרות זה לא בדמם. לדעתי, הם מבינים שזה לא עניין הלכתי, אלא של כסף וכוח".