למה יוצאי אתיופיה סובלים יותר מסוכרת ומיתר לחץ דם?

הם הגיעו לארץ מכפרים מבודדים ומערים קטנות ונתקלו במגוון בעיות הסתגלות וקשיים חברתיים, אבל מתברר שבפני יוצאי אתיופיה עומדת בעיה חמורה נוספת, שנגזרה מהמעבר מאורח החיים המסורתי למדינה מערבית: בעיות בריאות חמורות שבהן לא נתקלו בארץ מולדתם. כך, אחוזי התחלואה במחלות כרוניות כגון אסתמה, סוכרת ויתר לחץ דם, שלא היו מוכרות באתיופיה, עלו בצורה דרמטית עם קליטתם בארץ. שיעור הלוקים בסוכרת בקרב העולים עלה מ־0.4% בזמן העלייה לכ־17% כעבור עשור, זאת לעומת שיעור של 5%־7 בקרב האוכלוסייה הכללית בארץ. ממחקר של ד"ר יונתן ראובן מאוניברסיטת בן גוריון מ־2016 עולה כי הסיכוי של יוצאי אתיופיה לחלות בסוכרת גדל עד פי 2.5, והסיכוי ליתר לחץ דם עלה בכמעט פי שניים ביחס לאוכלוסייה הכללית.

לפי נתונים של "טנא בריאות", עמותה המקדמת פעילויות הסברה למניעה, לאיתור ולטיפול במחלות כרוניות באמצעות מומחי בריאות יוצאי אתיופיה ובשיתוף הקהילה, עולה כי הפרעות בתפקוד בלוטת התריס וגושים בצוואר שכיחים פי 7.8 יותר ביוצאי אתיופיה מאשר באוכלוסייה היהודית הכללית. וזה עוד לא הכל: בקרב יולדות ממוצא אתיופי נרשמו פי 1.4 ניתוחים קיסריים מאשר יולדות ילידות ישראל; פי שלושה ניתוחים קיסריים דחופים; פי שניים לידות מוקדמות מאוד, פי 1.6 לידות במשקלי לידה נמוכים ופי 2.8 יותר רעלת הריון. בנוסף עלה כי ילדים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר לבעיות התפתחות עמוקות ומקיפות.

"כאשר עברתי לבית החולים הלל יפה בחדרה, היה לי מפגש עם אוכלוסייה שונה שדרשה שינוי במיומנויות שלי כמטפלת", מספרת ד"ר ענת יפה, רופאה אנדוקרינולוגית ויו"ר עמותת "טנא בריאות". "היה לי ברור שאני צריכה למפות ולהגדיר צרכים של אוכלוסייה בעלת רקע שונה".

מה גרם לך להבין זאת?

"ב־1997 היה לי מפגש משמעותי עם ילדה בת 12 ממוצא אתיופי. היא הגיעה למיון עם כאבי בטן ובבדיקות מצאו שיש לה רמות גבוהות של סוכר. אחרי שכאבי הבטן חלפו הילדה לא הבינה מדוע היא נדרשת לקבל המשך טיפול, ומצאתי את עצמי רודפת אחריה ומגייסת עובדת סוציאלית ומגשרת. הגעתי אליה הביתה, וגם זה לא עזר כדי שהיא תקפיד על ביקורים סדירים במרפאה ועל מדידות סוכר והזרקת אינסולין".

משיחות שערכה ד"ר יפה עם עמיתיה היא הבינה שגם הם מתמודדים עם חוסר הבנה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לגבי מהי מחלה סמויה וכרונית, שיש להמשיך לטפל בה כל החיים. "התסכול הדהד בקרב כל הרופאים בסביבה שלי והחלטנו לפעול", היא משחזרת. "המטרה הייתה להקים קבוצת נאמני בריאות שתורכב מיוצאי אתיופיה, שעסקו בארץ מוצאם במקצועות רפואיים ועברו הכשרה בארץ. ביקשנו לגייס אותם לפעול בקהילה להסברה בריאותית".

קשיי הסתגלות

הפרויקט של ד"ר יפה הלך וגדל. בעקבות מפגש עם פרופ' מרים שלזינגר מאוניברסיטת תל אביב, הן יזמו מחקר שנערך בחמש מרפאות של שירותי בריאות כללית, ובו עלה הצורך לבנות שירותי מתורגמנות בין מטפל למטופל על מנת להקל על קשיי התקשורת המרובים בין הרופאים לחולים שאינם דוברי עברית. בעקבות מחקר זה הוציא משרד הבריאות חוזר מנכ"ל שחייב הנגשה של שירותי הבריאות בשפות שונות.

מהיכן נובעים הקשיים הבריאותיים הייחודיים של עולי אתיופיה?

ד"ר יפה: "באתיופיה להיות שמן היה אידיאל שלא הגיעו אליו. בארץ, עם תרבות השפע והג'אנק פוד, רבים מהם לא ערים לסכנות שבהשמנה. באתיופיה מרביתם עבדו בעבודות כפיים, עבדו בשדה ואכלו את מה שגידלו, וכאן הם לא מבצעים פעילות גופנית ואוכלים אוכל מתועש והרבה בשר. בנוסף הם מתמודדים עם קשיי פרנסה ותעסוקה ומגיעים אלינו הרבה פניות של אנשים שמבקשים עזרה נפשית. אחוזי ההתאבדות בקרב הקהילה גבוהים פי שישה בהשוואה לכלל הציבור. כך שהשינוי במזון, באורח החיים, בלחצים הנפשיים ובהרגלים גרמו לעלייה חדה במחלות ובשכיחותן".

לדבריה, מאחר שמחודש מרץ 2017 יוצאי אתיופיה כבר לא נחשבים עולים חדשים מבחינת משרד העלייה והקליטה, קשה יותר לגייס מהמדינה את המימון הנדרש. "זה אבסורד", היא קובלת. "הרי יש אוכלוסייה מבוגרת שכבר שנים בארץ ועדיין יש לה קשיי שפה ותקשורת. רק לאחרונה היה לי מקרה של ילדה שהיו צריכים לכרות את זרועה כדי להציל את חייה ואמה התנגדה. נזקקנו לשירותי תרגום, אף שהאמא כבר לא נחשבת עולה חדשה. מדובר באנשים שעברו את הטלטלה הגדולה ביותר כעולים, והם עדיין צריכים שירותים בשפה שלהם. לא קלטנו אותם כמו שצריך וכעת גם לא מטפלים בהם. המדינה צריכה לקחת את הנושא הזה תחת אחריותה ולהתערב גם בקביעת התכנים ולא רק במימון".

המימון לצורך הפרויקט עמד עד תחילת 2017 על 420 אלף ממשרד הקליטה וכ־250 אלף ממשרד הבריאות. "בעקבות מחאת יוצאי אתיופיה ב־2015 הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדיברה על שילוב מיטבי בחברה הישראלית", אומר פקדו גדמו, מנכ"ל עמותת "טנא בריאות". "הוועדה החליטה כי הטיפול באוכלוסייה יתפרס במשרדי ממשלה השונים, בהתאם להתמחותם. הבעיה היא שמשרד הבריאות, שלקח את האחריות על עצמו, לא מקדם את הנושא ולא מעביר כספים, וגם ההתנערות של משרד הקליטה אינה מובנת. לאנשים מבוגרים יש עדיין קשיי הסתגלות רבים. הם אינם יודעים קרוא וכתוב ולא יכולים להסתדר לבד".

כדי לסייע ליוצאי אתיופיה במאבקם במחלות החדשות שעמן הם מתמודדים, מציעה העמותה קורסים לבישול ולתזונה, שבהם מסבירים המרצים כיצד אפשר לשלב את האוכל המסורתי והמערבי. בנוסף, הם מסייעים לפונים בנושאי בריאות הנפש ומפנים לכתובת המתאימה בקהילה, אם זה פסיכולוג ואם זו עובדת סוציאלית.

הצלת נפשות

"אנשים לא מבינים איזה תסכול זה לא להיות יכול להסביר לרופא מה כואב", אומרת ח"כ לשעבר עו"ד פנינה תמנו־שטה, שהובילה בשנה שעברה את התוכנית "דרך חדשה - התוכנית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה". "התרגום הוא הצלת נפשות. בתור ילדה תרגמתי להוריי דברים מסובכים שבעצמי לא הבנתי. היו לי הרבה שגיאות, ובענייני בריאות זה עניין של חיים או מוות. נראה לי שהתבלבלו היוצרות והמדינה צריכה להודות לעמותה שעושה את מה שהיא הייתה אמורה לעשות".

"באישור התוכניות והתקציבים לא היה כתוב שמשרד הבריאות חייב להעביר תקציב ל'טנא בריאות'", אומר ח"כ אברהם נגוסה, יו"ר ועדת הקליטה. "אני לא יכול להיכנס לעניין הרגולציה ולהגיד למשרד הבריאות לאיזו עמותה לתת כסף. זה בפירוש אסור לי".

בהחלטת הממשלה בנושא קידום שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, הוחלט כי משרד הבריאות יישם תוכנית בעלות של 19.6 מיליון שקל במשך ארבע שנים, עד 2019. על פי ההחלטה, 90% מהסכום מיועד לקידום בריאות בקהילה ולהגדלת מספר המגשרים במרפאות השונות. חלק אחר מהסכום מיועד לפעילויות הסברה. החלק שמיועד להסברה אינו מיועד לעמותה זו או אחרת והנו מוקצה על פי כללי המינהל התקין, באמצעות ועדת המכרזים של המשרד.

"לפני שיצאנו לפגרה קיימתי דיון מעקב בנושא ביצוע התוכניות, מצאתי שמשרד הבריאות מדשדש במקום וביקרתי אותם בחריפות על כך", אומר ח"כ נגוסה. "אני עורך מעקב על פעילות ביצוע ההחלטה, ובוועדת השרים הבאה בכוונתי להגיש את הביקורת ולמחות על הסחבת שנוקט משרד הבריאות. מדובר בתוכנית שאושרה כבר באוקטובר 2016, ואם משרד הבריאות לא יכול לבצע את התוכנית, שיחזיר את הכסף. זה מקומם אותי מאוד".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענה כי משרד הבריאות לא העביר כספים בשנים האחרונות אינה נכונה, כולל ספציפית לעמותת 'טנא בריאות'. בארבע השנים האחרונות (2013־2016) משרד הבריאות העביר בסך הכל 400 אלף שקלים לעמותה זו. משרד הבריאות ימשיך לפעול בהתאם להחלטת הממשלה לטובת קהילת יוצאי אתיופיה ושילובה בחברה הישראלית".