ברקע הרפורמה לחיזוק לימודי האנגלית: מחסור חמור במורים מקצועיים

“יש ברחבי הארץ מנהלים שמשוועים למורים לאנגלית, והמחסור הגדול ביותר קיים בפריפריה”, אומר אלון פוטרמן, מנכ”ל תוכנית תלמ”א – תוכנית לאומית למצוינות באנגלית, הפועלת בשיתוף משרד החינוך, רשויות מקומיות, תוכנית “מסע” של הסוכנות היהודית ו”קרן עתיד פלוס”. “אנחנו מכירים את המצב ברשויות. משיחות עם מורים לאנגלית בשטח, אנחנו שומעים שהם כמהים לעבוד על כישורי השיחה של התלמיד ועל הגדלת הביטחון שלו בשיחה, ולא רק לשנן אוצר מילים. לא הצלחנו לקבל מספר מדויק של כמות המורים החסרה, אבל ההערכות מדברות על כ־500 מורים בעל־יסודי בלבד”.

“המחסור הכי גדול מורגש בבתי הספר היסודיים ובתיכונים, וקשה מאוד למצוא מורים שמדברים אנגלית שוטפת, בעלי יכולת לנהל שיח עמוק במגוון נושאים, בדקדוק נכון ובמבטא שעובר גם אל התלמידים”, מסביר גם מנהל אגף חינוך ברשות מקומית בדרום. “לצערי, קשה לנו למצוא כיום מורים שיש להם כישרון גם בשפה עצמה וגם בהוראה. חלקם מיומנים רק בתוכן הנלמד, ולא בכל רזי השפה האנגלית”.

“צעד אחד מני רבים"

כיום, תלמיד בבית ספר יסודי לומד בין ארבע לחמש שעות אנגלית בשבוע, ובתיכון המספר משתנה בהתאם לרמת היחידות הנלמדת. על פי נתוני משרד החינוך, 19% מהתלמידים ניגשים מדי שנה לבגרות ברמת שלוש יחידות לימוד, ואילו 20% לא ניגשים כלל.

“כל ילד במדינת ישראל חייב להיות מצויד באנגלית מדוברת”, אמר השר בנט במסיבת העיתונאים שבה הציג את עיקרי הרפורמה. “זה צורך בסיסי בהייטק, באקדמיה, בכלכלה ובעולם הגלובלי שאנחנו חיים בו”. במסגרת התוכנית, המכונה Give Me Five ועלותה כ־70 מיליון שקלים, יושם דגש על אנגלית מדוברת החל מבית הספר היסודי ועל הגדלת מספר הניגשים לבגרות ברמה של 4־5 יחידות לימוד, יתווספו 2,000 שעות לימוד לכיתות י’־י”ב, ותלמידי כיתות י"א יתוגברו בלמידת אנגלית מקוונת. כמו כן, יוקמו ספריות בשפה האנגלית, יתקיימו בחינות בסקייפ ועוד. התוכנית מתיימרת, בין היתר, להוריד את שיעור הנכשלים בבגרות מ־20% ל 15% ולשפר את רמת המורים.

התוכנית החדשה כוללת גם גיוס של כ־4,000 מורים חדשים לאנגלית הדוברים אנגלית ברמה גבוהה, וגיוס של כ־2,000 דוברי אנגלית רהוטה שישמשו כעוזרי הוראה עבור מורי האנגלית ובתוך כיתות הלימוד. אלא שבבתי ספר ברחבי הארץ מתקשים לראות כיצד יתמודדו עם הרפורמה לנוכח המחסור הקיים כבר כיום במורי אנגלית איכותיים. ברשת אורט, הכוללת 220 בתי ספר ברחבי הארץ, מגיע המחסור ל־40 מורים. מנכ”ל הרשת, צביקה פלג, מספר על התמודדות עם מחסור משמעותי ברוב המקצועות הריאליים, ובאנגלית במיוחד. “קשה לנו לגייס מורים, ואנו מנסים כל מיני פתרונות יצירתיים”, הוא מספר.

“חשבנו אפילו לרתום עולים חדשים בשיתוף הסוכנות היהודית ולהביא לארץ מורים צעירים, אבל זה קשה מאוד משום שצריך להתחייב להם לדיור, לשכר, לתנאים ולהיקף משרה, ולצערי זה לא אפשרי”.

על הרפורמה של משרד החינוך שמע פלג בכלי התקשורת, והוא מעיד כי הוא טרם מכיר את פרטיה ולא יודע כיצד יצליח ליישמה בשטח. “לא קיבלתי שום הנחיות או פרטים, אבל ברור לי שיש צורך להתחיל ביסודי ולתת תוספת שעות, כלים ותקצובים. כשאלו יגיעו לשטח, נשמח”.

בינתיים הוא מוצא פתרונות יצירתיים חלופיים, ואת חלקם הוא מעיד שהוא עושה בלב כבד ובחוסר ברירה. “המחסור כל כך משמעותי, שאני נאלץ לשלם הרבה כסף ולפתות מורים מוכשרים לעבור לרשת אורט בשכר גבוה יותר של עד 160% מהשכר במשק”, הוא מספר, “אבל זה לא פתרון ברמה הלאומית. אני מגייס תרומות, וכך מפתה מורים טובים לאנגלית בשעה שהם חסרים בבתי ספר אחרים. הפתרון הוא הכפלת המשכורות וקידום מעמד המורים. אם בחברת החשמל יכולים לשלם שכר גבוה, לא ברור לי למה עם המורים, שהם עמוד השדרה של העם, לא מאמצים גישה אחרת”.

המחסור במורים לאנגלית לא חדש. מדובר בנתון המוכר היטב לאורך שנים. לפי נתוני משרד החינוך, קיימים כיום כ־13 אלף מורים לאנגלית. לפי מחקר שנערך לפני כשנה במכללת בית ברל, שיעור גדול ממורי העבר היו אנגלו־סקסים שעלו לארץ והוכשרו להוראה, ואילו בשנים האחרונות פחת מספרם משמעותית, בין היתר משום שהם מחפשים מקצוע מתגמל יותר. “זה לא מופרך לטעון שאם היה מפתה יותר להיכנס לעולם ההוראה, היו יותר מורים לאנגלית“, אומר פוטרמן. “אנחנו מברכים על הרפורמה החדשה, אבל מקווים שזה רק צעד אחד מני רבים”.

לדברי פורטמן, על מנת להתמודד עם המצב כיום, לא פעם המערכת הופכת מורה שאינו מוסמך במקצוע לימודי האנגלית לאוטוריטה המקצועית. “זה דבר נפוץ לצערי”, הוא אומר. “אנחנו מכירים בתי ספר שבהם התלמידים לא מקבלים את מינימום השעות במקצוע, העומד על 3־4 בשבוע, ומכירים גם מורים שלא מוסמכים להוראת אנגלית ופשוט התבקשו ללמד על ידי המנהל. בצפון הארץ אפילו פגשתי מורים לאנגלית שקיבלו את התפקיד כי היו מקושרים או פעילים פוליטיים”.

גם במשרד החינוך מכירים היטב את סוגיית המחסור במורים. באוגוסט 2016 יצא המשרד בהכרזה על תוכנית לאומית לאנגלית עם מאפיינים דומים לרפורמה הנוכחית, שנועדה להסב להוראה אקדמאים ודוברי אנגלית ברמה גבוהה. המכרז לתוכנית יצא לפני פסח 2016. לפני כחודש גובשה קבוצת הסטודנטים שעוברת הסבה, וכניסתם למערכת תתבצע בשלבים החל מספטמבר 2018.

במכללת תלפיות, המתמחה בהכשרה פדגוגית לאנגלית, מכירים את הנושא מקרוב וכבר גיבשו רשימה של 33 סטודנטים לתוכנית ההסבה. “יותר קל לישראלים ללמד בשפה שלהם, וכדי ללמד אנגלית יש צורך בטובים ביותר”, אומרת מרשה חכמון, מרכזת תחום האנגלית במכללה. “יש הרבה שעות אנגלית במערכת, נדרשת כמות רצינית של מורים, וזה לא פשוט. עם זאת, מדובר ביוזמה מבורכת שאני לא זוכרת כמוה זה 30 שנה”.

"להכין לתחרות"

אי אפשר לערער על חשיבותה של למידת השפה האנגלית. “אם אנגלית פתוחה לך, העולם פתוח לך”, אומר ד”ר רועי יוזביץ מאוניברסיטת אריאל, שכתב את הספר “מהפכת ההשכלה”. “לא משנה אם תרצה ללמוד אוריגמי או הנדסת בניין, ביולוגיה או נגרות, אם תדע לקרוא ולתקשר באנגלית, התמורה שתקבל בתמורה למומחיות שלך תהיה עשרות מונים יותר מאשר בשפה העברית”.

ויש מי שטוען שהדרך למהפכה אמיתית בלימודי השפה אינה טמונה רק בהוספת מורים למערכת. “לא רק מורים חסרים, אלא גם חומרים והדרכה נכונה איך ללמד אנגלית מדוברת ברמה גבוהה תוך שימוש בהמחשות, בשירים, בתנועה ובשיטה של שמיעה חוזרת”, אומרת הלן דורון, מנכ”לית המרכז “הלן דורון ללימודי אנגלית”. “חייבים להתארגן על זה. צריך מדריכים שיסבירו למורה את התהליך השכלי”.

"נדרשת בשורה גם לתלמידי היסודי, כי נכון יהיה להשקיע בלימוד שפה לילד מגיל קטן", מוסיף פוטרמן. "עלינו להכין את ילדינו לתחרות בשוק הגלובלי, ושם צריך ליבה. בנוסף, חשוב שלא ישכחו במשרד החינוך שיש מורים יהודים צעירים בתפוצות שהיו מאוד שמחים ללמד פה. עבורם זו שליחות, וכל הצדדים נהנים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מיישם השנה תוכנית לאומית לקידום הוראת האנגלית, כפי שהוצגה בשבוע שעבר, בדגש על האנגלית הדבורה. אחד הנדבכים העיקריים בתוכנית הוא חיזוק איכות ההוראה כדי ליצור תשתיות איתנות של הוראה ולמידה. המשרד רואה במורים את עמוד השדרה של התוכנית הלאומית, ועל כן הוא ישקיע בהכשרתם ובגיוסם של מורים חדשים. בהתאם לזאת, המשרד גייס כ־1,000 מורים מקצועיים לאנגלית מהארץ ומחו"ל - 500 בוגרים של מכללות ואוניברסיטאות, 300 דוברי אנגלית בתוכניות מיוחדות, 150 מורים מחו"ל ו־50 מורים מהמגזר הערבי, אשר ילמדו במגזר היהודי. בנוסף יעניק המשרד מלגות בהיקף של 21 אלף שקלים לגיוס סטודנטים להוראת האנגלית בעלי תואר ראשון ובעלי אנגלית ברמה גבוהה. אלה יעברו הסבה מקצועית וישובצו להוראה בבתי הספר. מלגות אלו יוקצו ל־150 מורים שנמצאו בעלי נתונים גבוהים במיוחד. מורים אלו יעברו הסבה ב־14 מכללות ברחבי הארץ, כדי לתת מענה בפריסה גיאוגרפית. באשר להכשרת הסטודנטים מהשנה שעברה, חלק גדול מהם שולבו כבר השנה ויעברו סטאז' בתוכניות ייעודיות לסטודנטים להוראת האנגלית".