אם אתם סטודנטים, תלמידים בבית ספר או פשוט עובדים שנדרשים להכין מצגת עמוסה בפרטים ונוהגים לשנן את החומר כמו תוכי - יכול להיות שחוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו עבורכם פתרון. לפי המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature Neuroscience, החוקרים זיהו מנגנון במוח האדם שמאפשר למידה יעילה באמצעות מספר חשיפות של שניות אחדות, במקום שינון וחזרות במשך שעות ארוכות ומייגעות.
ד"ר ניצן צנזור מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב ומי שהוביל את המחקר, מסביר כי "הממצאים שלנו מאתגרים את כל הגישות והתיאוריות המקובלות של למידה וזיכרון. כולנו הורגלנו משחר ילדותנו שכדי ללמוד חומר מסוים, או מטלה כלשהי, לדוגמה אלגברה או נגינה בפסנתר - עלינו לשנן, להתאמן ולתרגל שוב ושוב, בבחינת Practice makes perfect. המחקר שלנו חשף מנגנון למידה אחר, מהיר הרבה יותר, ויעיל לא פחות".
במחקר השתתפו כ-70 משתתפים מעל גיל 18 שנחשפו לגירויים ויזואליים, שהבזיקו על מסך המחשב למשך כמה אלפיות השנייה ולאחר מכן הם התבקשו לענות על שאלות בנוגע למה שראו. במהלך המשימה, שארכה כשעה, קודד במוחם הזיכרון של אותה מטלה. "ברוב המחקרים הנעזרים במטלה זו מקובל לזמן את המשתתפים למעבדה יום אחר יום, כדי לאפשר להם לתרגל שוב ושוב, מאות ואלפי פעמים, וכעבור זמן מה לבחון את ביצועיהם", מציין ד"ר צנזור. "אנחנו פעלנו אחרת. לאחר המפגש הראשוני, שבו קודד הזיכרון במוחם, הזמנו את הנבדקים שלוש פעמים, בהפרש של ימים אחדים. בכל ביקור במעבדה חשפנו אותם לחמישה הבזקים של המטלה, באורך של כמה אלפיות השנייה כל אחד, כך שבסך הכל הם ישבו מול המסך כ-10 שניות בלבד בכל פעם".
החוקרים התבססו על מחקרים קודמים שנעשו בבעלי חיים ולפיהם הבזקים קצרים מפעילים מחדש את מנגנון הזיכרון במוח ובכך מייצרים למידה גם ללא תרגול ארוך ומייגע ומכיוון שהחשיפות בוצעו בהפרש של ימים אחדים זו מזו, הייתה למוח שהות להטמיע את הלמידה, בין היתר במהלך שנת הלילה. כדי לבחון האם אכן הבזקים קצרים משפיעים על יכולת הזיכרון, נערך מבדק מסכם למשתתפים שבדק אם ובאיזו מידה השתפרו הנבדקים בביצוע המטלה.
הממצאים ממבדק זה העלו כי עקומת הלמידה והביצועים של הנבדקים שנחשפו רק להבזקים קצרים מדי כמה ימים לא נפלו מאלה של נבדקים שתרגלו את המטלה שעות ארוכות, יום אחר יום וכי בשני המקרים השתפרו הביצועים בכ-30%-20%. "אם די בהצתות קצרות של הזיכרון כדי להפעיל ולשפר את כל רשת הזיכרון שקודדה במוח, יתכן שאפשר יהיה בעתיד לפתח אסטרטגיות למידה הרבה יותר חסכוניות ויעילות מאלה המקובלות היום", אומר ד"ר צנזור.