החפירות בירושלים. צילום: זוהר תורג'מן-יפה, רשות העתיקות
במחקר החדש, שיוצג לראשונה בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שיתקיים ב-18 באוקטובר, נבדקו שרידים מתוך כלים שהונחו בקבר כמנחות קבורה בשיטות מדעיות מתקדמות. זאת, תוך שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמאים שונים, בהובלת שועה קיסילביץ וזוהר תורג'מן-יפה מרשות העתיקות.
לדברי קיסילביץ ותורג'מן-יפה, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, "אגן נחל רפאים באזור זה היה כר פורה להתיישבות בכל התקופות, ובפרט בתקופה הכנענית".
"בשנים האחרונות התגלו בסביבה בחפירות יישובים, שני מקדשים ומספר בתי קברות שמספקים צוהר לחיי האוכלוסייה המקומית בתקופה זו", ציינו השתיים, שהוסיפו: "החפירה הזו, בזכות שימוש בכלי מחקר מתקדמים, מאפשרת לנו להיחשף למורכבות טקסי הקבורה".
לדבריהן, "עבור ארכיאולוג, מציאת קברים שנאטמו במכוון כבר בעת העתיקה, היא אוצר שלא יסולא בפז, משום שהם מהווים קפסולה של זמן המאפשרת לפגוש את הדברים כמעט כפי שהושארו. בתקופה זו, היה נהוג לקבור את הנפטר יחד עם מנחות שהיוו מעין "ערכת קבורה" אשר לפי האמונה, שימשה את הנפטרים במעבר לעולם הבא. כשהסרנו את אבן הגולל שסתמה את פתח הקבר התרגשנו לגלות קערות וקנקנים שלמים. באחד הקנקנים גילינו, להפתעתנו, ערימה של עצמות קטנות".
חקירת העצמות ע"י ד"ר ליאור וייסברוד מאוניברסיטת חיפה חשפה שמדובר בעצמות של לפחות תשע קרפדות. מעניין לציין שראשן של הקרפדות נערף. ממצא מעניין נוסף עלה מניתוח של משקעים שנאספו מכלי החרס ונבדקו באמצעות מיקרוסקופ. בדיקה שערכה ד"ר דפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב, גילתה שזמן קצר לפני הטמנתם בקבר, היו הכלים חשופים לצמחים שונים ובהם עצי תמר מצוי ושיחי הדס. עובדה זו מעניינת, משום שזהו לא בית גידולם הטבעי של צמחים אלה ונראה שהם נשתלו בו במיוחד.
לדברי ד"ר לנגוט, התמר סימל בתקופה זו פריון והתחדשות, דבר שעשוי להסביר את המאמץ שעשו הקדמונים לגדל את העצים בסביבה הלא טבעית שלהם. לדעת החוקרים, יתכן שגידולים אלה היו חלק מבוסתן שניטע באזור ובו התקיימו טקסי הקבורה, אשר במהלכם הונחו מנחות אוכל וחפצים לנפטר. בין מנחות אלה, מעריכים החוקרים, היה גם קנקן הקרפדות ערופות הראש.