מני נפתלי פנה לפרקליט מחוז ירושלים דניאל ויטמן, באמצעות עורך דינו לוליק אסל, בדרישה להכריע בתיק העומד בעניינו בנוגע להטרדה מינית או שיפנה לבג"ץ. במכתב מציין עו"ד אסל כי למרות שלכאורה מדובר בתיק פשוט "מני נפתלי מצוי בעניין זה בין שמיים וארץ כבר כמעט שנתיים, כאשר הוא חשוף להטחת האשמות מצד גורמים שונים, כאילו כבר הורשע בדין בעניינים חמורים פי כמה מאלה בגינם נחקר".
בהמשך הדברים נכתב כי "במחדלכם להחליט מה יעלה בגורל התיק כאמור, אתם נותנים יד לעינוי דין מיותר ומקומם שאותו חווה מני נפתלי פעם אחר פעם, אירוע אחרי אירוע. כאזרח המדינה אני מוצא עצמי תוהה מדוע לוקח לפרקליטות המדינה זמן כה רב לקבל החלטה בתיק כה פשוט. ככל שלא אענה בפרק הזמן המקובל בעניין זה ובלית ברירה של ממש אמליץ למני נפתלי לשטוח טענותיו בעניין בפני בג"ץ".
התלונה נגד נפתלי הוגשה בשנת 2015, בחשד לביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית. את התלונה הגישה עובדת המעון בעבר, סבטלנה גורודצקי (בוגוסלבסקי), שסיפורה נחשף ב"מעריב". בבדיקת פוליגרף שעברה אז המתלוננת, נקבע כי "בתוצאות המבדקים אובחנו סימנים פיזיולוגיים המצביעים על אמירת אמת בשאלות שנשאלו".
בשיחה שערכה אז המתלוננת עם פרשן מעריב קלמן ליבסקינד, היא נשאלה מדוע לא סיפרה על ההטרדות כשהדבר קרה, ועל כך ענתה: "גם בגלל שהתביישתי וגם בגלל שפחדתי לאבד את העבודה. באותה תקופה מני היה עובד מוערך. ראש הממשלה אהב אותו והוא עדיין נחשב אז עובד טוב. הוא היה אחראי עלי והיה חותם על שעות העבודה שלי. הייתי תלויה בו. אם הייתי אומרת שהוא לא בסדר והוא היה אומר שאני לא בסדר, היה סיכוי טוב שאותי היו מוציאים מהעבודה ולא אותו. אני מפרנסת יחידה, יש לי ארבעה ילדים ופחדתי מאוד על העבודה שלי".