על פי מדד האלימות הלאומי, מעריכים כי בישראל חיות כ-200,000 נשים מוכות ו-1,500 תינוקות בשנה שנולדים לתוך מציאות אלימה. ד', אם לשניים שחוותה אלימות קשה מצד בעלה ואף שהתה 11 חודשים במקלט של 'ויצו' סיפרה הבוקר (שלישי) ב-103FM את שעברה: "אני רוצה שנשים יהיו חזקות מספיק להילחם על המקום שלהן ועל מה שמגיע להן. המסר שלי הוא 'לא לפחד' ולעשות את הצעד של לעזוב את הבית. הרבה פעמים נשים נשארות בבית וחוששות לעזוב מהפחד שלא יסתדרו ובמקרים רבים זה נגמר ברצח, חשוב לי שלא ירצחו עוד נשים במדינה הזו".
היא הוסיפה כי "המקרה שלי יוצא דופן כי הבנתי די מהר שאני צריכה לעזוב את הבית אחרי שלשכת הרווחה המליצה לי לצאת ממנו. קדמו לכך צווי הרחקה ועוד דברים אך משרד הרווחה פתח לי את העיניים. אני יכולה לספר שרוב הזמן ספגתי בעיקר איומים שלעיתים גם מתממשים, איומים שבעלי ירצח אותי, יקבור אותי ולא ייתן לי לחיות. האיומים הללו הפכו במהרה לאלימות קיצונית".
"בדרך כלל הנשים שותקות ואני לא שתקתי", הוסיפה ד'. "הילדים באותו הזמן היו אצל בית אחותו והוא דאג שהם לא יחוו את הדברים הקשים. לבעלי היה צו הרחקה אך הוא התחזה למישהו אחר כשעמד בדלת וזה הפך לסיפור טראומטי". על המקלט של 'ויצו' סיפרה: "זה היה ביום שישי, נסעתי לאחי בתל אביב וביקשתי את עזרת העובדים הסוציאלים ותוך כמה ימים נכנסתי למקלט עם הילדים הקטנים שלי. שהינו במקלט הזה 11 חודשים. אמנם קוראים למקום הזה מקלט אך הוא אינו מקום חשוך או אפל, זה המקום בו הרגשתי הכי הרבה מקובלת ועטופה, קיבלתי את חיי בחזרה ויצאתי ממנו עם כוחות נפשיים".
על בן זוגה סיפרה: "היכרתי את בן זוגי מגיל 17 ואני לא זוכרת שהיו סימנים שניבאו את האלימות שהגיעה. מקרי האלימות אינם תמיד זהים אצל כל הנפגעות ולכן אני לא יכולה להצביע ולהזהיר באופן גורף. הוא לא היה מקלל אותי באופן סדיר כל השנים. היום אני בסדר גמור, נשואה מחדש עם ילדה נוספת, בניי מוצלחים וטוב להם והם אפילו שמרו על קשר מסוים עם האבא שלהם".
עריכה: איתמר זיגלמן