בשירות בתי הסוהר מסרבים לשחרר אסיר פלילי הגוסס ממחלת סרטן וימיו ספורים. זאת, על אף המלצת רופאי שב"ס לשחררו. האסיר מרצה עונש מאסר עולם קצוב ל־32 שנה בכלא איילון בגין שוד ורצח שביצע בטייבה ב־1991. במרץ השנה אובחן אצל האסיר סרטן ריאות אלים במצב מתקדם, שהתפשט בגופו ושלח גרורות לעמוד השדרה ולכבד. בשל כך הועבר למרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר (מר"ש) לצורך טיפולים כימותרפיים.
עם ההחמרה במצבו, הפנתה אותו לפני כמה חודשים הנהלת המר"ש לוועדת שחרורים עם המלצה לשחררו מטעמים הומניטריים, וזאת על רקע רצונו לשהות עם משפחתו בימיו האחרונים. משתי חוות הדעת שצורפו להמלצה, של ד"ר מרים מדר, מנהלת רפואית במר"ש, ושל פרופ' בלה קאופמן, נשיאת המערך האונקולוגי ומנהלת היחידה לסרטן השד בבית החולים שיבא, המתנדבת בעמותת רופאים לזכויות אדם, עולה כי ימיו של האסיר ספורים.
אולם ועדת השחרורים דחתה לאחרונה את הבקשה בטענה שהאסיר מסכן את שלום הציבור. "בעבירה המזעזעת שביצע בחודש מרץ האחרון יש כדי ללמד על מסוכנות יוצאת דופן וחריגה הטמונה בו", נימקו חברי הוועדה. בעקבות זאת, עתר האסיר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לשחררו ממאסר. הדיון בעניינו צפוי להתקיים היום.
כלא איילון ברמלה. צילום: ניר אליאס, רויטרס
יצוין כי בחודש מרץ האחרון, טרם גילוי המחלה, שפך האסיר מים רותחים מהולים במרגרינה ומלח על מפקדת אגף בכלא איילון וגרם לפציעתה באורח קשה. עם זאת, חוות הדעת הרפואית קובעת כי היום אין ביכולתו להתנייד בכוחות עצמו, הוא ניזון מנוזלים בלבד, זקוק לאשפוז ונותרו לו חודשים ספורים לחיות. "על רקע מצבו הגופני, ההתעקשות למנוע את שחרורו אינה עניינית, משדרת אטימות לב ונגועה בחוסר סבירות קיצוני", טוענת ענת ליטוין, מנהלת מחלקת כלואים בעמותת רופאים לזכויות אדם. "הזכות למות בכבוד בחיק המשפחה אינה נחלתו בלבד, אלא מהווה מהלך הומניטרי גם עבור בני משפחתו". תגובת שב"ס טרם התקבלה.
