"המעשה של יונתן רזאל מדליק, ריקוד הוא סוג של תפילה ומבט גברי יכול לחלל אותו"

ספי עובדיה ענה לו וטען: "אנחנו כל הזמן טוענים שאנחנו דוגלים בגישת 'חיה ותן לחיות', זו דרכו של הזמר וזוהי דתו, עלינו לכבד אותה. היה בעיני יכול להיות חמור יותר אילו הוא היה פועל מאחורי הקלעים ומבקש מהנשים שלא לרקוד או לא להגיע להופעה, בסופו של דבר אין עליו איסור הלכתי להופיע מולן. אני מסכים שהאקט שביצע היה לא אלגנטי".

העיתונאית יפעת ארליך התייחסה למקרה וטענה: "אני רואה במעשה שלו כדבר מדליק ובחרתי להסתכל על האקט הזה בהומור. האיסור האמיתי הוא לא על האישה אלא על הגבר, יש משהו בריקוד שהוא רגיש יותר מהאינטראקציה היום יומית בין גברים ונשים. הזמר בחר לקחת את האחריות על עצמו ולא להפיל את האשמה על האישה, הוא פשוט החליט לכסות את עיניו כדי לא לראות וזה דבר יפה בעיני. הוא איפשר לנשים לרקוד ולקפוץ בחופשיות ומכל הלב וכיסה את עיניו כדי שלא תהיה בכך בעיתיות דתית. ריקוד אמיתי הוא סוג של תפילה ואני לא חושבת שנכון לחלל אותו במבט גברי שיכול לחפצן את האישה ולחלל אותה".

לשיחה הצטרף הרב אילעאי עופרן, הרב של קיבוץ קבוצת יבנה שהתייחס לדבריה: "הנשים שהיו שם טענו שהזמר כיסה את עיניו רק לרגע קצר וראו באקט כרגע הומוריסטי. באופן אישי אני חושב שיש משהו לא נכון בהתבוננות של גבר בריקודי נשים. ריקוד הוא פריצה של גבולות במהותו ואני נוטה להבין את המבוכה של האישה. האקט שביצע הוא אקט מוזר בעיקרו, ישנם המון דרכים עדינות ואחרות לבצע את שביצע מבלי שהקהל יבחין בכך. אדם לא יכול לעמוד על במה ואז לתהות מדוע מסתכלים עליו. אני קורא לראות באקט הזה כתרגיל בהתבוננות ולשאול את עצמנו מדוע אנחנו בעד או נגד המקרה".

יפעת השיבה לדבריו: "צריך להתייחס לדברים בפרופורציה, מי שבוחרת להיעלב מהסיטואציה אני לא מצליחה להבין אותה. הוא הרי שר בהופעות מול גברים ומול נשים גם יחד. כשהוא מופיע מול נשים חרדיות מה יותר טוב מאשר להעניק להן את החירות לרקוד בחופשיות? הרבה יותר מפריעים לי הזמרים שהגבולות שלהם מטשטשים לצד השני ואחרי ההופעה מוצאים את עצמן עם מעריצות מבלי לדעת את גילן".