דוח מיוחד של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע מצייר הידרדרות מדאיגה במצב הציפורים בישראל: בעוד בשנת 2002 הוגדרו 38 מינים של ציפורים בשלוש הדרגות החמורות ביותר של סכנת הכחדה, כיום מצויים 65 מיני ציפורים בסכנת הכחדה – זינוק של 71% בתוך 15 שנים. עורכי הדוח ציינו כי בימים אלו הסתיים תהליך העדכון של "הספר האדום" של העופות בישראל, שיצא לאור לראשונה בשנת 2002. מומחים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים וממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע עמלו במשך שלוש שנים, בסיוע מומחים מהאקדמיה ועשרות צפרים, כדי למפות ולסווג את מידת הסכנה להכחדה הנשקפת לעופות המקננים בישראל. מהעדכון עולה כי מתוך 213 מינים מקננים בישראל, 65 מינים מוערכים כנמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה.
המינים הנמצאים בסכנת הכחדה מחולקים לשלוש קטגוריות, הנבדלות זו מזו ברמת ההסתברות להכחדה בעשורים הקרובים: סכנת הכחדה חמורה, סכנת הכחדה ופגיע. 15 מינים של ציפורים היו בסכנת הכחדה חמורה בשנת 2002 וכיום מספרם עומד על 21.
שמונה מינים נוספים היו בסכנת הכחדה בשנת 2002 ומאז מספרם עלה ל־13. זינוק חד חל במספר מיני הציפורים שמצבם הוגדר פגיע – מ־15 ל־31. יצוין כי מתוך 80 מינים שהוגדרו כלא בסיכון בשנת 2002 , 16 מינים נוספו לספר האדום, קרי גידול של 20%.
בבחינה של מצבם העדכני של 38 המינים שנכללו בשלוש קטגוריות הסיכון החמורות ב"ספר האדום" הקודם מ־2002 עולה כי מצבם של 12 מינים הוחמר ובהתאם עלתה קטגוריית הסיכון להכחדתם. שלושה מינים אף נכחדו כמקננים בישראל - חרגולן זמירי, עפרוני פסגות וסייפן.
עם המינים שמצויים כיום בסכנת הכחדה חמורה נמנים: נשר מקראי, רחם מדברי, עיט זהוב, עיט נצי, בז צוקים, ינשוף שדות, פפיון צהוב, קטה הודית, תחמס מצרי והשלו הנודד.
מהמחקר עולה כי האיומים הבולטים על המינים שבסכנת הכחדה הם אובדן בתי גידול טבעיים לצורכי פיתוח, פגיעה ישירה מתשתיות - התנגשויות והתחשמלויות מקווי מתח וכן הרעלות וציד לא חוקי. המומחים צופים פגיעה נוספת משמעותית בעתיד כתוצאה מהתנגשות עם טורבינות רוח.
מנגד עולה מהעדכון כי השתפר מצבם של 15 מינים, ובהתאם - ירדה קטגוריית הסיכון להכחדתם. שישה מינים סווגו בעדכון זה, מחוץ לשלוש קטגוריות
הסיכון החמורות, ושני מינים מתוכם אף הוגדרו כאינם בסיכון - פרנקולין שחור וקורמורן גמדי.
ארבעה מינים שבו לקנן בישראל, לאחר שנכחדו כמקננים בעבר. אלו, בין היתר, עיטם לבן זנב, טבלן מצויץ וצחראש לבן. זה האחרון מוגדר בסכנת הכחדה עולמית וחלק נכבד מאוכלוסייתו העולמית חורפת בישראל. זאת עוד - בקיץ האחרון אף נצפה קינון שלו בארץ, לאחר כ־100 שנים של היעדרות. את הסיבות לשיפור במצבם של מינים אלה אפשר לזקוף, בין היתר, לפעולות שימור טבע מגוונות כמו אישוש פרטים בעזרת גרעיני רבייה לעופות דורסים ואכיפת האיסור על ציד ברווזים חורפים במאגרים.
"עדכון 'הספר האדום' לעופות בישראל הוא השלב הראשון בתוכנית אסטרטגית הנדרשת לשימור המגוון הביולוגי העשיר של ישראל", ציין מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, ד"ר נעם לידר. "הספר האדום הוא כלי המכוון לפעולות שמירת טבע הנדרשות למניעת הכחדתם של המינים שבספר". ד"ר לידר אף הזהיר כי מצבם של חלק ממיני העופות הורע באופן משמעותי בהשוואה לעבר, ולכן נדרשת חשיבה מערכתית מחודשת ופיתוח כלי שימור חדשים.
מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע דן אלון ציין עוד כי "מאז שיצא לאור 'הספר האדום' של העופות בישראל, הוא משמש כלי חשוב לתכנון ולתעדוף של מאמצי שמירת טבע, כמו גם כלי חוקתי להגנה על מינים".