כנס חירום: מי ישמור על חסיון נפגעות התקיפות המיניות?

"האמון שנדרש מנפגע או מנפגעת תקיפה או אונס או טראומה לבטוח במטפל ולדבר איתו הוא עצום ולא מובן מאליו, ובוודאי שהוא לא נבנה ביום אחד", אומרת א’, פסיכולוגית קלינית, שמטפלת גם בנפגעות תקיפה מינית ובמקרים רגישים אחרים. “אף שיש כביכול מנגנוני הגנה גם בחוק וגם כאלו שיצרנו, הרי שברור לי שהמחשבה על האפשרות שהמידע הזה ייחשף בדרך כלשהי פוגעת בהליך האמוני ובוודאי שתפגע בנפגעות אחרות. גם כך ההחלטה להגיש תלונה היא החלטה קשה שדורשת המון כוחות נפש".

א’ היא אחת משלל גורמי מקצוע מודאגים בתחום הפסיכולוגיה, שהגיעו שלשום לכנס חירום בנמל תל אביב בנושא דרכי התמודדות עם הפרת החיסיון הטיפולי, שנערך על ידי "מרכז ייעוץ לאישה", מרכז טיפולי ייחודי לנשים בהשתתפות מטפלים ומטפלות, עובדות סוציאליות, עורכות דין וחברות כנסת. משתתפי הכנס, שישבו בחדר קטן ובו עשרות אנשים, התכנסו כדי לנסות ליצור יחד מצב שיאפשר לנפגעות ולנפגעים לפנות לטיפול וגם ולהתלונן נגד אלו שפגעו בהם, בלי חשש מחשיפה ושבירת האמון במטפלים.

הסוגיה הטעונה הזו עלתה לאחרונה לכותרות לאחר ששרי גולן, אחת המתלוננות נגד אלון קסטיאל, איש העסקים הנאשם באונס ובעבירות מין נוספות, העבירה לפרקליטות תמלילי טיפול פסיכולוגי שעברה, ובו סיפרה על המעשים לכאורה שביצע בה קסטיאל, על מנת שישמשו ראיה שתצביע על מהימנותה. החומרים הועברו במסגרת הליך הגישור שמתקיים בין הפרקליטות לבין צוות ההגנה של קסטיאל.

במסגרת ההליך פנו סנגוריו של קסטיאל לפרקליטות מחוז תל אביב וביקשו לקבל לידיהם, כחלק מחומרי החקירה, תמלולים של שיחות שקיימה גולן עם הפסיכולוגית שלה. גולן הסכימה בסופו של דבר להעברת החומרים לפרקליטות. בפרקליטות עברו על החומרים והעבירו חלקים רלוונטיים לאירוע לידי צוות ההגנה של קסטיאל. לאחר העברת החומרים, פרסמה גולן פוסט בפייסבוק שבו חשפה כי נדרשה להעביר לפרקליטות מידע מהטיפול שלה. את הפוסט חתמה במילים: "עוד תוספת מאוחרת לפסיכולוגים ולפסיכולוגיות: דעו שכאשר אתן מנהלות רישום סיכום טיפול, סיכומים אלו עלולים להגיע לבית המשפט, ולכן חשבו טוב על ההתנסות שלכן בהם".

מדובר בנושא רגיש שבו בית המשפט יכול להחליט כי חומרים שנאספו במהלך טיפול כזה, הנוגעים ישירות לאירוע נשוא כתב האישום, ישמשו כראיה. במקרה כזה, בטרם יורה בית המשפט על חשיפת החומר, עליו לקיים דיון בבקשה להסרת החיסיון, ולמתלונן יש אפשרות להביע התנגדותו. אך להתנגדות כזו עלולה להיות השלכה על אמינותו.

הדרישה של עורכי הדין של קסטיאל כי הפסיכולוגית המטפלת בגולן תעביר לידיהם את סיכומי הפגישות עמה עוררה גל של התנגדות וזעם בקרב קהילת המטפלים בישראל. "אנו מוחים ומתנגדים בתוקף לחשיפת חומר כלשהו שעולה בטיפול פסיכולוגי ודורשים מכל הנוגעים בדבר, להימנע מכל ניסיון, ישיר או עקיף, לפגוע בקדושת החיסיון הפסיכולוגי", נכתב בנייר עמדה שפרסמו הסתדרות הפסיכולוגים, מועצת הפסיכולוגים והפסיכולוג הארצי, המייצג את משרד הבריאות.

אלא שהדרישה של עורכי הדין של קסטיאל השפיעה גם על מטופלות ומטופלים שחששו מה יקרה אם יתבעו לדין את האדם שפגע בהם ויידרשו לחשוף את הטיפול שהם עוברים. “אחרי מה שקרה לנאנסת של קסטיאל, אני לא חושבת שיש בי כוחות להתלונן במשטרה", אומרת כעת נ’, בשנות ה־30 לחייה, שהותקפה מינית לפני כמה חודשים.