המטופלים לא יודעים: במקום רופא עיניים מומחה תקבלו מתמחה

בפעם הבאה שאתם נדרשים לפגוש מומחה ברפואת עיניים, כדאי שתפקחו אותן היטב לפני שתחליטו שהגעתם למקום הנכון. במילים אחרות, בהחלט לא כדאי לסמוך על המומח ה בעיניים עצומות, והסיבה היא פשוטה: זה כמה שנים מעסיקה קופת חולים כללית, באמצעות בתי חולים, מתמחים ברפואת עיניים שיעניקו למבוטחיה טיפולים שראוי היה שיקבלו מרופאי עיניים בעלי רישיון. כל זאת בלי ידיעת המטופלים.
 

לעתים מבוטחים קובעים תור דרך מוקדן הקופה חודשים מראש לבית חולים מסוים. מה שהמבוטחים אינם יודעים הוא שאותו רופא שאליו נקבע הייעוץ הוא מתמחה שטרם עבר את השלב הראשון של בחינות ההתמחות (המתקיימות לפחות שלוש שנים מתחילת ההתמחות). 
 

משרד הבריאות אומנם מכיר בשיתופי פעולה מסוג זה בין קופות החולים לבתי החולים, אולם במקרה זה מדובר ברופאים שטרם עברו את בחינות ההתמחות ואשר אין באפשרותם לפתור לבדם בעיות מורכבות שמצריכות מומחה, ובהן בעיות העשויות להגיע להיעדר אבחון של גידול ממאיר בעין.
 

מתמחים מעידים על תופעה זו בארבעה בתי חולים המעורבים בהסכם עם הכללית ושולחים מתמחי עיניים לשרת בקהילה: שערי צדק בירושלים, סורוקה בבאר שבע, בילינסון בפתח תקווה וכן וולפסון בחולון. שיתוף פעולה דומה מתקיים גם בין קופת חולים מאוחדת לבית החולים הלל יפה בחדרה בתחומי רפואת ילדים (כאן המתמחים נמצאים לפחות בתום שנתם הראשונה להתמחות).

אחת הסיבות למצב קשורה במחסור ברופאים בתחום העיניים. לפי דוח עדכני שמשרד הבריאות פרסם לפני כשבועיים, בקופת חולים כללית ניתן מספר השעות הנמוך ביותר לרופאי עיניים ביחס לקופות אחרות. באזורים ניכרים בצפון אף לא ניתן שירות כלל. המתמחים ששוחחנו עמם טוענים שמדובר במעין "עסקה" כלכלית שמשתלמת לכל הצדדים, מלבד המטופלים: קופות החולים משלמות לבתי החולים כמחצית מהשכר שהיו משלמות לרופא מומחה, ואילו בית החולים מרוויח תקן, במימון קופת החולים.
 

מתמחה ברפואת עיניים באחד מבתי החולים שצוינו לעיל, שטרם עבר את בחינות שלב א' ועובד יותר משנה באחד מסניפי קופת חולים כללית, סיפר: "בקופה שבה אני עובד יש מתמחה מדי יום. בדרך כלל מדובר במתמחה שנמצא לפני שלב א', כלומר לפני בחינות. פעמים מעטות הרופא נמצא בשלב ב', אבל אף אחד מהרופאים אינו מומחה. המטופל שבא לקבל את השירותים שלו בטוח שמדובר ברופא מקצועי. 
 

"זו תופעה שקיימת בישראל באופן שיטתי והיא נמשכת שנים מכיוון שזה נוח לכולם. אף אחד לא עושה בקרה על איכות הרופאים. חולה שמגיע עם עין אדומה, שזו התלונה הכי נפוצה, יכול לסבול מיובש וגירוד או וירוס פשוט, אולי מגוף זר, אבל גם מגידול ממאיר שיסכן את חייו, ובתווך יש עוד מאה אבחנות אחרות, אבל רופא שלא עשה בחינות לא יודע איך נראה גידול בעין. לי אישית אין מושג איך נראה גידול בעין, עוד לא קראתי את הספר הרלוונטי למקרים כאלה, אז בלית ברירה אני נותן לו טיפות ואומר לו לקבוע שוב תור לרופא עיניים".

 

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מבהיר: "רופא במהלך התמחות יציין בתג הזיהוי במפורש כי הוא מתמחה ואת תחום המומחיות שבו הוא מתמחה בלבד". אלא שרופאים מתמחים טוענים כי בפועל זה אינו המצב. "על התגים רשום 'רופא', לא 'מתמחה' או 'מומחה'", טוען אותו מתמחה, "ואנשים לא יודעים להבחין. בחוץ יש שלט גדול של רופא מבית חולים זה או אחר, אבל לא כתוב שמדובר במתמחה. ככל שידוע להם, זה פרופסור. אף אחד לא אמר לי להציג את עצמי כמתמחה, ולמטופלים אין שום מושג שהם פוגשים רופא מתמחה. אני רואה את זה גם לפי הדיבור שלהם".
 

מתמחה מבית חולים במרכז הארץ, שנמצא בשנה השנייה להתמחות ברפואת עיניים, מספר: "כשהייתי 'רופא חדש' הפנו אלי מקרים שלא חשבתי שאצטרך לטפל בהם. פעם אמרתי למטופל שאני מתמחה ושהוא הופנה אלי בטעות. הפניתי אותו לבקש מהמוקדנית לקבוע תור נוסף לרופא בכיר. מבחינה אתית אתה צריך להגיד למטופל שמצפה לבדיקה של רופא בכיר, שאתה רק רופא מתמחה. בכל יום יש כל כך הרבה עומס, אז קשה לדווח על זה. אתה גם לא רוצה להציף את זה, כי אתה מפחד לאבד את משרתך". 
 

מתמחה נוסף טוען: "הבעיה היא שהקופה מנצלת את המצב כדי לחסוך בעלות של העסקת רופא מומחה ומפנה גם פניות לא דחופות, כאלו שדורשות מעקב ולפעמים גם ידע שאין עדיין לרופא מתמחה, כמו בדיקה שמבררת אם גלאוקומה החמירה, בדיקת רשתית סוכרתית והערכת החמרת פני שטח של קרנית בקרטוקונוס. מתמחה צעיר ממוצע לא יידע להעריך היטב מצבים כאלה.
 

מדובר בחולים שקבעו תור חודשיים מראש לבדיקת רופא עינים וחיכו ובסוף הגיעו לבדיקה של מתמחה בסוג של מיון עמוס. המטופל לא באמת יודע מה זה מתמחה, מה זה מומחה, מה זה סטאז'ר ומה זה סטודנט. מאלה שבאים אלי אני מתרשם שהם לא יודעים שהם באו לבדיקת מתמחה,  שהם בטוחים שמשום שנקבע להם תור לפני חודש, הם נבדקים על ידי רופא מומחה".

 

# תגובת שירותי בריאות כללית: "הכשרת דור העתיד ברפואה היא משימה לאומית אשר שותפים לה כל מוסדות הבריאות בארץ. בכל העולם ישנה הכרה בכך שההכשרה צריכה לשלב התמחות בבית חולים וברפואת הקהילה. במרפאות משולבים רופאי עיניים מתמחים הנמצאים בשלבים מתקדמים של התמחותם, כאלה שהומלצו באופן אישי על ידי מנהל המחלקה בבית החולים ושיש להם סמכות לשחרר מטופלים ממיון. הם נותנים חלק גדול מהשירות הרפואי בבית החולים, כולל טיפול במקרים מורכבים וקשים, ועובדים גם במרפאות החוץ.

"אנו מוחים על הצגתם ככאלה שאינם מוכשרים דיים לתת שירות במרפאות הקהילה. עבודתם נעשית תחת פיקוח וליווי של מנהל המחלקה מבית החולים ושל מנהל המרפאה בקהילה, והם מוצגים בפני המטופלים בהתאם לסטטוס הכשרתם. בכל התלבטות מקצועית אפשר לפנות למחלקה בבית החולים ולרופאים בכירים לצורך התייעצות והנחיה. המגמה שאנו מובילים להגדלת מאגר הרופאים והכשרת דור העתיד ראויה להערכה, שכן בזכות שיתופי פעולה אלה הגדלנו את מספר התקנים להתמחות באופן ניכר, ובכך מתקצרים התורים ועולה הזמינות לשירותים".
 

# תגובת בית החולים שערי צדק: "זוהי פעולה יזומה ומבורכת של שירותי בריאות כללית לרווחת הקהילה. למען הסר ספק, יודגש כי מדובר במתמחים שעברו בהצלחה את הבחינה הכתובה להתמחות ברפואת עיניים, בעלי הרשאה מטעם משרד הבריאות לשחרור מטופלים מחדר מיון ושנבחרו בקפידה רבה על ידי מנהל המחלקה".
 

# תגובת בית חולים סורוקה: "רופאי העיניים באזור הדרום, הן בקהילה והן בבית החולים, הם בעלי ידע מקצועי וניסיון רב. כולם עובדים תחת פיקוח וליווי של מנהלת מחלקת העיניים בבית החולים. העבודה המשולבת בין בית החולים לקהילה מאפשרת לגייס רופאים מעולים נוספים ולשפר את השירות למטופלים".
 

# תגובת קופת חולים מאוחדת: "למחוז הצפון אכן ישנם מתמחים ברפואת ילדים בהלל יפה. מימון ההתמחות הוא על ידי הקופה באופן מלא. אין מתמחים בתקן משולב, כך שבית החולים לא מרוויח תקן. כחלק מההסכם עם המתמחים אנחנו מאפשרים להם לעבוד במרפאות בקהילה (בדרך כלל במגזר הערבי) כרופאים כלליים, ולא כרופאי ילדים". 
 

# תגובת בית החולים הלל יפה: "בבית החולים קיימת תוכנית הכשרת מתמחים בשיתוף קופות החולים, ובכללם קופת חולים מאוחדת. מדובר בתוכנית שגובשה ואושרה על ידי המועצה המדעית ומוסדה מול משרד הבריאות. המתמחים עובדים בקהילה רק לאחר שהשלימו שנה ויותר מתקופת ההתמחות וקיבלו היתר ממשרד הבריאות להיות רופא משחרר במיון ילדים. יש לציין כי מדובר בפרקטיקה מקובלת בכל בתי החולים בישראל". 

בתי החולים וולפסון ובילינסון נמנעו מלהגיב.